“רכב חשמלי מתיישן כמו סמארטפון”

הדוגמה הבולטת אליה לפחות מתייחס שורר היא פולקסווגן ID.3. הדגם הוצג עם טווח של כ-400 קילומטרים, בעוד גרסאות חדשות כבר מתקרבות ל-550 קילומטרים. הפער הזה של עשרות אחוזים מתורגם באופן מיידי גם להבדל עצום במחיר, וכן בממד התודעתי, כלומר הלקוח לא רוצה להרגיש שהוא "נשאר מאחור".

שורר מדגיש כי “השוק מגיב מהר מאוד לדגמים חדשים, והרכבים מאבדים ערך במהירות גבוהה יותר מרכבי בעירה”. כלומר האפקט של זה, גם כפי שאנחנו משקפים אותו בישראל היא שירידת הערך אינה הדרגתית, אלא תגובה אוטומטית לדור חדש.

במספרים, בעוד רכבי בנזין מאבדים לרוב כ-15%–20% בשנתיים הראשונות, חשמליות מגיעות לא פעם לירידה של כ-30%–40% באותו פרק זמן, במיוחד בדגמים מוקדמים, כמו למשל ניסאן ליף הראשונה או השנייה, רנו זואי וכדומה, אם כי בדגמים עירוניים התופעה הזו פחות דרמטית מעצם הניצול שלהם למרחקים קצרים.

ישראל: מסים, תחרות והוזלות

לישראל חוקים ואפיזודות משלה שמשפיעים על המחירים, אבל גם כאן אפשר להצביע על מגמות דומות כי ישראל קלטה את הרכב החשמלי די במהירות, חרף כל הבעיות מסביב שכרוכות בתשתית או במחירים מנופחים. נתח השוק של רכבים חשמליים הגיע לכ-24% בשנת 2023, אך ירד לכ-19%–20% במהלך 2025. במקביל, בתחילת 2026 עלה מס הקנייה לכ-45%–48%, לצד צמצום הטבות, מהלך שייקר את מחירי הדגמים החדשים.

אלא שבמקביל, היבואנים הורידו מחירים, בעיקר מצד מותגים סיניים, בשיעורים של כ-10%–20% במהלך 2024–2025, וכך גם עשתה טסלה לא פעם ובצורה די מפוזרת ופתאומית. התוצאה היא עיוות שנמתח על פני חודשים: רכב שנרכש לפני שנתיים במחיר גבוה מתמודד מול דגם חדש וזול יותר. בשוק היד השנייה זה מקבל משנה תוקף עם שיעור שחיקה של כ-25%–35% בתוך שנתיים-שלוש בדגמים נפוצים, לעיתים אף יותר, לצד לחץ נוסף בגלל כמות המותגים שהציפה את הכבישים.

ובכל זאת

אבל כפי שאוזכר לעיל, השחיקה הזו אינה פוגעת בכולם באותה מידה. מי שמחליף רכב כל שנתיים-שלוש או שואף תמיד להיות עם יד על הדופק נחשף לפגיעה המשמעותית ביותר משום שהוא “פוגש” את ירידת הערך בדיוק ברגע המכירה. עבורו, כל שדרוג של היצרנים היא פגיעה כלכלית לא מבוטלת.

מאידך, מי שמחטט בלוח המשומשות עשוי למצוא עסקאות מעניינות; עבורם, אותה צלילת ערך דווקא יוצרת הזדמנות: כניסה לעולם החשמלי במחיר נמוך יותר, לעיתים עם רכב מתקדם יחסית, גם אם לא מהדור האחרון. כלומר הפער בין עצם השימוש ברכב לערך השוק שלו עובד לטובתם.

“רכבים חשמליים מתיישנים פחות בגלל חלודה או מנוע, ויותר בגלל תוכנה ואלקטרוניקה”. כלומר, אורך החיים הפיזי של הרכב דווקא משתפר, אבל אורך החיים הכלכלי מתקצר, והפער הזה הוא שמגדיר את השוק כיום", מסכם שורר.