חצי מיליון ק"מ בלי להטעין אפילו פעם אחת

מיצובישי

מקרה יוצא דופן שנחשף במגזין הרכב ההולנדי 'אוטוויק' ממחיש עד כמה אבסורדי זה להחזיק רכב פלאג אין ולעשות בו רק שימוש חלקי. במרכז הסיפור עומד מיצובישי אאוטלנדר PHEV שנת 2013 שעבר יותר מ-500 אלף ק"מ כאמור, כאשר בעליו הודה כי לאורך רוב שנות השימוש "כמעט שלא הטעין אותו".

לדבריו, כאשר רכש את הרכב כלל לא ייחס חשיבות מיוחדת למערכת ההנעה ההיברידית נטענת. הוא בחר באאוטלנדר בעיקר בזכות העיצוב והנוחות, ורק בהמשך הבין את אופי המערכת. לדבריו, "הניסיון להשתמש בעמדות טעינה ציבוריות לא השתלם", כך מבחינתו והוא ויתר על כך כמעט לחלוטין.

במהלך הבדיקה שביצעו עורכי הירחון במוסך נבחן גם מצב הסוללה, והתוצאה הצביעה על קיבולת של 64% בלבד לעומת מצבה המקורי. אמנם מדובר ברכב עם קילומטראז' רציני, אך הנתון ממחיש את השחיקה שנצברת לאורך שנים של שימוש אינטנסיבי.

למרות זאת, עצם העובדה שהרכב הגיע ליותר מחצי מיליון ק"מ ללא תקלה אקןטיות במערכת ההנעה מדגישה גם את העמידות המכאנית של הדגם הזה, שנחשב במשך שנים לאחד מחלוצי קטגוריית הפלאג אין - ולפחות במקרה הזה מוכיח עמידות.

השלכות רחבות יותר

המקרה של האאוטלנדר אינו רק אנקדוטה יוצאת דופן או סיפור צבעוני בפני עצמו, אלא דוגמה לסוגיה שמעסיקה בשנים האחרונות את המחוקקים המעונבים באיחוד האירופי. נתוני השימוש שנאספו בשטח, הראו כי חלק מבעלי רכבי הפלאג אין הייבריד טוענים את סוללות הרכב בתדירות נמוכה משמעותית מזו שעליה מבוססים מבחני התקינה.

כתוצאה מכך, צריכת הדלק ונתוני זיהום האוויר בפועל עשויים להיות גבוהים משמעותית מהנתונים הרשמיים, ולכן ישנם עיוותים מאוד בעייתיים שצריך להתייחס אליהם בזהירות. הפער הזה הוביל את האיחוד האירופי ליצור קריטריונים יותר קשיחים, ומכאן להדק את המעקב אחר ביצועי רכבי פלאג אין ולהסתמך יותר על נתוני שימוש אמיתיים הנאספים מכלי הרכב עצמם.

כצעד אקטיבי, מאז 2023 מחויבים דגמים חדשים באירופה לכלול מערכות ניטור המאפשרות לרשויות לקבל תמונה מדויקת יותר של צריכת הדלק בפועל ושל אופן השימוש במערכת ההנעה החשמלית.

יתרה מכך. הדיון כבר לא מוגבל רק לרכבים היברידים נטענים. בשנים האחרונות מציגים יצרנים, בעיקר מסין, דגמים חשמליים המצוידים במנוע בנזין המשמש כמאריך טווח. מבחינה הנדסית מדובר בפתרון שונה, אך מבחינת דפוסי השימוש אין כמעט הבדל: ככל שהרכב נטען לעיתים קרובות יותר, כך גדל חלקה של ההנעה החשמלית ומצטמצמת צריכת הדלק.

במובן זה, סיפורו של האאוטלנדר משקף שוב פעם את הפרדוקס של כלי הרכב המחושמלים בעשור הנוכחי; היעילות המוצהרת שלהם אינה פרמטר שנקבע רק על ידי הסוללה, המנוע או תוכנת הניהול, אלא גם על ידי הרגלי השימוש של הנהג. או במילים אחרות, מה הטעם ברכב פלאג אין יקר, מסובך, אם לא מנצלים את סיבת הקיום שלו? לא לכל שאלה יש תשובה.