כך ייראה רכב השטח הראשון של הירח

שני הפרויקטים קיבלו חוזים בהיקף של כ-220 מיליון דולר כל אחד, והם פותחו לפי דרישות אחידות של נאס"א: מקום לשני אסטרונאוטים, משקל של כטון אחד, יכולת טיפוס בשיפועים של עד 20 מעלות והנעה חשמלית מלאה. בנוסף, הרכבים יוכלו לפעול גם ללא נהג, באמצעות שליטה מרחוק או נהיגה אוטונומית.

כמעט 900 ק"מ על טעינה אחת

הדגם של Astrolab, שנקרא CLV-1, נראה כמו שילוב בין באגי שטח לרכב חלל עתידני. הוא כולל מבנה צינורות חיצוני להגנה על האסטרונאוטים, גלגלים שממוקמים בקצוות המרכב ותכנון צר יחסית כדי להתאים לשיגור בחלל. המהירות המרבית שלו עומדת על כ-14.4 קמ"ש.

המתחרה המרכזי, פגסוס של Lunar Outpost, מאמץ גישה מעט שונה. העיצוב שלו מזכיר יותר את רכבי הירח של שנות ה-70, אך עם טכנולוגיה מודרנית לחלוטין. הוא קל יותר, מבוסס על פלטפורמת מתוחכמת ומשתמש בסוללות שפותחו בשיתוף ג'נרל מוטורס.

הנתון הבולט ביותר משויך לתכונות  שלו. טווח נסיעה מוצהר של כ-560 מייל, כמעט 900 ק"מ. עבור רכב שפועל בתנאי קיצון על פני הירח, מדובר ביכולת שעשויה לשנות לחלוטין את אופי המשימות ולאפשר סיורים ארוכים בהרבה מבעבר.

הבדל משמעותי נוסף לעומת רכבי הירח של תוכנית אפולו הוא רמת האוטונומיה. בעוד שבעבר הרכב שימש בעיקר ככלי תנועה קצר טווח סמוך לאתר הנחיתה, כעת נאס"א כבר מתכננת כלי שיוכל לבצע משימות גם ללא צוות אנושי בתוכו.

הרכבים אמורים לסייע בהעברת ציוד, תמיכה בהקמת תשתיות ואף בפעילות סביב בסיסי מחקר שיוקמו בהמשך. למעשה, בנאס"א כבר מדברים על הירח כעל סביבת פעילות קבועה, לא רק תחנת עצירה לתקוע בה שוב פעם דגל.

לדברי סוכנות החלל, אם תוכנית ארטמיס תעמוד בלוחות הזמנים, האסטרונאוטים הראשונים שינחתו על הירח בעשור הקרוב  יגיעו עם רכב שטח חשמלי, אוטונומי ומקושר - כזה שנראה הרבה יותר קרוב לעולם הרכב של 2030.