איתות מסיאט: אחריות של עד 8 שנים בשוק אסטרטגי

ואולם בסיאט, מודעים לכך שמול דגמים חדשים של דאצ’יה ו-MG, היתרון הטכנולוגי כבר לא תמיד בצד הספרדי. כאן נכנסת האחריות המורחבת; החל מינואר 2026, לקוחות בהולנד שירכשו איביזה, ארונה, לאון, לאון סטיישן או אטקה, יוכלו ליהנות מאחריות של עד שמונה שנים או 160 אלף קילומטרים.

האחריות הבסיסית נותרת ארבע שנים או 100 אלף קילומטרים. הארכתה לשמונה שנים או 160 אלף קילומטרים מותנית בביצוע כל הטיפולים התקופתיים במוסכים מורשים של סיאט במהלך ארבע השנים הראשונות. במקרה זה, האחריות המוארכת ממשיכה להיות בתוקף גם לאחר מכירת הרכב, וניתנת להעברה לבעלים הבא למשך התקופה שנותרה.

מעבר לכך, סיאט מציינת גם אחריות של 12 שנים נגד חלודה, סיוע בדרכים, ואחריות על תיקונים וחלפים למשך ארבע שנים, כולל שימוש בחלקים חדשים או משופצים מקוריים.

ומה לגבי ישראל

בהולנד מדובר באחד משווקי הרכב הסולידיים בצפון מערב אירופה, עם היקף רישומים דומה לישראל שנע סביב כ-270 עד 300 אלף כלי רכב חדשים בשנה. עבור סיאט זהו שוק מבוסס ולא שולי: דגמים כמו ארונה ואיביזה מחזיקים נוכחות רחבה בציי רכב פרטיים וליסינג, ולפי נתוני רישוי מקומיים עשרות אלפי כלי סיאט רשומים כיום על כבישי המדינה. הבחירה בהולנד כזירת ניסוי לאחריות המורחבת אינה אקראית, אלא מהלך שמכוון לשוק רגיש לתנודות מחירים - בדיוק כזה שבו אחריות ארוכה יכולה למשוך לקוחות בחזרה למותגים מסורתיים.

בישראל, דגמי סיאט משווקים כיום עם אחריות יצרן של שנתיים ללא הגבלת קילומטראז’, ולצידה הרחבת אחריות לשנה שלישית מוגבלת קילומטראז’, בהתאם לתנאי היבואן. בפועל, מדובר במסגרת מצומצמת ביחס למה שמוצע בהולנד, וגם ביחס לסטנדרט החדש שמכתיבים מותגים קוריאניים וסיניים, המציעים 5 עד 7 שנות אחריות כסטנדרט.

חשוב לומר, המהלך של סיאט אינו מתרחש בחלל ריק. גם סיטרואן החלה לאחרונה להציע באירופה מסלולי אחריות של עד שמונה שנים, בכפוף לעמידה בתנאי תחזוקה מוגדרים, כחלק ממאמץ לבלום שחיקה תדמיתית ולהתמודד עם לחץ גובר מצד מותגים סיניים וקוריאניים. עבור יצרנים אירופיים מהזרם המרכזי, הארכת אחריות הופכת בהדרגה לכלי שיווקי ולאיתות של ביטחון במוצר, לא פחות מאשר מפרט טכני או מחיר.

בהקשר הזה, הצעד של סיאט משתלב במגמה רחבה יותר ולא רק כמהלך נקודתי לשוק ההולנדי. ייתכן שעוד יצרנים ינקטו בגישה דומה, קל וחומר כאשר האיחוד האירופי מכשיר את הקרקע להמשך הפעלת מנועי בעירה ב-15 השנים הקרובות לפחות.