רק שלא יביאו לישראל: הסיוט של נהגי ספרד

הבסיס הטכנולוגי הוא לייזר מסוג LiDAR, שמחליף את המכ"ם המסורתי. בניגוד למערכות מוכרות, כאן אין אפשרות לזיהוי באמצעות גלאים, וגם אפליקציות ניווט אינן מסוגלות להתריע, מאחר והמיקום משתנה כל הזמן ואינו מתועד במאגר קבוע.

מבחינת ביצועים, מדובר בקפיצה מדרגה לעומת מערכות אכיפה מוכרות. כל יחידה מסוגלת לנטר ששה נתיבים במקביל, בשני כיווני נסיעה, ולמדוד מהירות ממרחק של עד כ-1.2 קילומטר.

היכולת הזו משנה את אופן האכיפה, מאחר שלא מדובר עוד במדידה נקודתית קרובה, אלא בזיהוי מוקדם ורחוק של כלי רכב עוד לפני שהם מתקרבים לנקודת הבקרה. בנוסף, המצלמות פועלות באופן מלא גם בשעות הלילה ובתנאי תאורה נמוכים, ללא תלות באור יום או בתנאי מזג אוויר אידאליים. כמו כן, קצב הצילום גבוה, עד שתי חשיפות בשנייה, מה שמאפשר לתעד כמה כלי רכב בו זמנית גם כאשר התנועה צפופה, ולבצע אכיפה במספר נתיבים במקביל בלי לאבד רכבים בדרך.

המערכת יודעת גם להבחין בין סוגי כלי רכב, כך שניתן לאכוף מגבלות שונות לרכב פרטי, מסחרי או משאית באותו רגע, בלי צורך באמצעים נפרדים לכל סוג.

לא רק טכנולוגיה: גם היקף האכיפה עולה

אם חשבתם שבישראל ההכנסות מאכיפה גבוהות, בספרד זו מסחטה ענקית; בשנת 2025 נרשמו בספרד יותר מ-6.3 מיליון דו"חות תנועה, עם הכנסות של כ-540 מיליון יורו, כאשר כ-60 אחוז מהדו"חות מקושרים לעבירות מהירות.

המצלמות החדשות הן חלק מתוכנית רחבה יותר, שכוללת התקנה של יותר מ-120 מצלמות נוספות בתוך פרק זמן קצר, לצד מערכות מבוססות בינה מלאכותית שמזהות שימוש בטלפון נייד ואי חגירת חגורת בטיחות.

עוד לא פה

בישראל, מערך האכיפה מבוסס עדיין בעיקר על מצלמות נייחות מסוג א-3, שמודדות מהירות באמצעות חיישנים בכביש ומצלמות רכב שעובר בנקודה מסוימת. לצד זה פועלים אמצעים ניידים של המשטרה, בעיקר מד לייזר ידני ומכ"מים מתוך ניידות, שמאפשרים אכיפה נקודתית.

בשנים האחרונות נכנסו גם מצלמות מוסוות יותר, שמותקנות על עמודי תאורה או בתשתיות קיימות, אך עדיין מדובר באכיפה שמתמקדת בנקודות ספציפיות, ולא במעקב רציף לאורך הדרך.

הגזירה החדשה היא מצלמות למדידת מהירות ממוצעת, שפועלות בין שני מקטעים: אלה מצלמות את הרכב בנקודת כניסה ובנקודת יציאה, ומחשבות את זמן המעבר כדי לקבוע אם המהירות הממוצעת חורגת מהמותר. המשמעות היא שאין נקודת האטה אחת, אלא צורך לשמור על מהירות לאורך כל הקטע.

עם זאת, גם מערכות אלו עדיין מוגבלות למקטעים מוגדרים, ואינן מציעות את הגמישות וההיקף של המערכות החדשות באירופה, שמסוגלות לשנות מיקום, לפעול בהסוואה מכלי רכב ולנטר מספר נתיבים בו זמנית ממרחקים גדולים.

הפער אינו רק ביכולות הטכניות אלא בגישה. בישראל האכיפה עדיין ברובה נקודתית או מקטעית, בעוד שבאירופה מתקדמים לאכיפה דינמית ורציפה, שבה הנהג, אם נתאר זו בשפה פחות ממלכתית, "באמת לא יודע מאיפה זה בא לו".