הסוף למוסך הזול בשטחים? הקנסות בדרך

מי שיעביר את המכונית עבור בעליה, באמצעות גרר, בלדר או בדרך אחרת, ייקנס ב-6,000 שקל. המשמעות היא שבמקרה כזה גם בעל הרכב וגם מי שסייע בהעברתו עלולים לשלם. התקנה עדיין טעונה את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

החוק קיים, העונש כמעט שלא

האיסור על תיקון כלי רכב ישראליים בשטחי הרשות אינו חדש. גם העונש הקבוע בחוק נשמע מרתיע: עד שלוש שנות מאסר. אלא שבפועל, הסיכוי שהעבירה תסתיים בכתב אישום היה עד היום נמוך מאוד.

לפי נתוני משרד המשפטים, בין 2015 ל-2023 נפתחו 328 תיקים נגד ישראלים שהעבירו את רכבם לתיקון בשטחי הרשות. רק 14 מהם הבשילו לכתב אישום.

הפער הזה נובע בין היתר מהנתיב הפלילי הארוך והמפותל משהו. המשטרה צריכה לחקור, לאסוף ראיות ולהעביר את החומר לתביעה, שנדרשת להחליט אם קיים סיכוי סביר להרשעה. לאחר מכן יש להגיש כתב אישום ולנהל משפט מלא. במערכת צפופה, עבירות מהסוג הזה נותרו בדרך כלל בתחתית סדר העדיפויות.

המשטרה כבר רשאית להשבית למשך שבעה ימים רכב שהועבר לתיקון בשטחי הרשות. רכב ששימש להעברת המכונית יכול להיות מושבת ל-30 ימים, ובמקרה חוזר ל-60 ימים. אלא שגם הסמכות הזו תלויה באכיפה בשטח ובהגעה אל הרכב בזמן.

במאי 2025, למשל, פשטו לוחמי היחידה המבצעית של אתג"ר בלהב 433 על ארבעה מוסכים בכפר נבי אליאס. בפשיטה נמצאו תשעה כלי רכב ישראליים שהיו באמצע תיקון. זהו מספר קטן ביחס להערכות שלפיהן, לפני מלחמת חרבות ברזל, אלפי ישראלים נהגו לתקן את מכוניותיהם בשטחי הרשות.

המחיר הנמוך גבר על הסיכון

עלויות העבודה והחלפים במוסכים בשטחי הרשות נמוכות לעיתים בעשרות אחוזים מהמחירים בישראל. בטיפולים גדולים, תיקוני מנוע או עבודות פחחות, החיסכון יכול להגיע לאלפי שקלים.

לפני המלחמה הפכו פערי המחיר, לצד רף בטחון סביר ושנים של מעבר שגרתי, את המוסכים בשטחים לאפשרות לגיטימית למי שמאוד צריך לקצץ בהוצאות על רכבו. המחיר של אותה שאננות נחשף באוגוסט 2023, כאשר שי סיילס ניגרקר ובנו אביעד ניר מאשדוד נרצחו בפיגוע בחווארה. השניים הגיעו למקום לצורך טיפול ברכבם ונורו במכון לשטיפת מכוניות.

מלחמת חרבות ברזל, שפרצה כחודשיים לאחר מכן, צמצמה עוד יותר את התופעה. אלא שלפי גורמי אכיפה, בשנה האחרונה היא שוב התרחבה.

התקנה החדשה אינה משנה את גובה העונש הפלילי, אלא את הדרך שבה אפשר לגבות אותו. במקום לנסות להביא כל מקרה לבית המשפט, מפקח מוסמך יוכל להטיל את הקנס ברגע שיש לו יסוד סביר להניח שהעבירה בוצעה.

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, מסביר כי "בהליך פלילי המדינה צריכה להוכיח את העבירה מעבר לספק סביר. בקנס מנהלי המצב שונה: ברירת המחדל היא חיוב, ומי שסבור שנקנס שלא בצדק יצטרך לבקש את ביטול הקנס או להודיע שהוא מבקש להישפט. מכיוון שהקנס אינו כולל הרשעה או רישום פלילי, ההערכה היא שרוב הנהגים יעדיפו לשלם ולא לפתוח בהליך משפטי".

גם החלפים המשומשים על הכוונת

התקנה מטפלת גם במוסכים בישראל שמחזיקים חלפים משומשים ללא תיעוד של מקורם. החובה לרשום את מקור החלפים נועדה להקטין את השימוש בחלקים שפורקו מכלי רכב גנובים, אך גם בתחום הזה האכיפה נותרה רופסת.

לפי נתוני משרד המשפטים, נפתחו 153 תיקים נגד מוסכים שהפרו את חובת התיעוד, ורק 32 מהם הסתיימו בכתב אישום. ברוב המקרים שהגיעו להרשעה הוטלו קנסות של 300 עד 1,500 שקל על מוסכים בישראל, ושל 4,000 עד 10,000 שקל על מתקנים בשטחי הרשות.

לפי התקנה החדשה, מוסך שיימצאו בו חלפים ללא תיעוד ייקנס ב-3,000 שקל על כל חלק, עד לתקרה של 30 אלף שקל.