טויוטה קורולה מול יונדאי איוניק - מבחן דרכים השוואתי

עד לפני שנים ספורות, מכוניות הכלאיים די דשדשו בשוק הרכב הישראלי, עם היצע קטן ומחירים לא כל-כך מפתים. אבל התמונה השתנתה: המבחר גדל, התמורה שופרה ויבואניות למדו לנצל את הטבות המס בדרכים שונות - מהוספת אבזור (שגם עליו מס מופחת) ועד חיסכון בחישוב שווי ערך רכב בציים.
 
נראה שהתנופה הגדולה הגיעה בסוף 2016, כאשר כמעט במקביל נחתו בארץ האחיות לפלטפורמה יונדאי איוניק וקיה נירו וקראו תיגר על שלטון טויוטה בזירה ההיברידית, בה הייתה חלוצה. שתיהן ניצלו את הקלות המס לטובת אבזור שופע, בייחוד בתחום הבטיחות.
 
האיוניק והנירו הוצגו בתערוכת ז'נבה 2016 עם פלטפורמה חדשה שפותחה לטובת כלי רכב מחושמלים - עם או בלי מנוע בנזין (חשמל, כלאיים וכלאיים נטען משקע). הביצוע היה מוצלח וב-2018 האיוניק עשתה היסטוריה כשהייתה למכונית הנמכרת ביותר בישראל - פעם ראשונה שמכונית כלאיים משיגה את התואר.


 צילום: איתמר רותם

טויוטה קורולה החדשה הגיעה בתחילת 2019, לראשונה עם אפשרות להנעת כלאיים. היא מבוססת על פלטפורמת ה-TNGA החדשה ותחת הסיסמה "לא עוד מכוניות משעממות". ולכן הביאה מראה והתנהגות כביש טובים משמעותית מבקודמת. השוק הגיב באהבה והקורולה תהיה ב-2019 המכונית הנמכרת ביותר בישראל.
 
אבל יונדאי לא נכנעת ושולחת למערכה איוניק מחודשת, שמבטיחה קרב צמוד. מחירה 141 אלף שקל ל"סופרים" שבחנו. הקורולה ברמת הגימור "סנס" שהתייצבה למבחן עולה 140 אלף שקל, אם כי רמת הגימור המקבילה לאיוניק היא ה"לימיטד" הגבוהה יותר (144 אלף שקל).


  צילום: איתמר רותם

נפגשים   
הקורולה נאה ומרשימה מהאיוניק, עם תרגום מוצלח למראה המשפחתי המקובל. עם 463 ס"מ היא ארוכה ב-16 ס"מ ונמוכה ב-1.5 (143.5 ס"מ) וכאשר מצרפים לכך חרטום נמוך וחזית עם קווים רוחביים נוצר מראה דינאמי.
 
לאיוניק קו כללי שמקדש את האווירודינמיות ומזכיר את עיצוב הפריוס הקודמת. בסיס הגלגלים זהה לקורולה (270 ס"מ) והאיוניק רחבה יותר (182 מול 178 ס"מ). למרות זאת היא דווקא נראית צרה יותר. העיצוב לא השתנה מהותית במתיחת פנים, אבל הדגם קיבל חזית יותר אגרסיבית עם תאורת לד נאה וסבכה שלא כולם יאהבו. גם החישוקים המוזרים למראה, שתורמים לאווירודינמיות, אינם מושכים. הגרסה החדשה בהחלט בולטת מבעבר, אבל לא בהכרח יותר יפה.


  צילום: איתמר רותם

תא הנוסעים
בניגוד למקובל בעדכונים, השינוי בסביבת הנהג באיוניק גדול - עם קווים מודרניים יותר לחלק העליון, תאורת אווירה סגלגלה וגוונים בהירים לפלסטיקה. הרושם איכותי אך חלקים רבים בסביבת הנהג עדיין קשיחים מבקורולה.
 
למרות הגוון הקודר, סביבת הנהג בקורולה נראית מודרנית ו"נקייה" יותר (יש אפשרות גם לגוון בהיר). היא גם יוצרת תחושה מטעה שהקורולה יותר רחבה.


  צילום: איתמר רותם

במסגרת החידוש האיוניק קיבלה מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך "8, שהחליפה את ההתקנה המקומית עד כה. זו נוחה יותר לתפעול מההתקנה המקומית בקורולה (בלימיטד מולטימדיה מקורית). גם לבקרת האקלים באיוניק חודשה בעיצוב נאה, חבל רק שלחצני המגע מספקים שליטה פחות נוחה מבעבר.
 
המחוונים המוקרנים באיוניק פרמיום חודשו ונראים טוב מבעבר. הם משנים תצוגה במצב "ספורט", שמוסיף מד סל"ד לא מאוד קריא. רובינו העדיף את המחוונים הברורים והצבעוניים יותר בקורולה, שגם הם משנים גוון במצב "ספורט". עם זאת, פרטים מסוימים בקורולה דורשים חיטוט מורכב בתפריטים.
 
האבזור באיוניק שנבחנה עשיר יותר. לשתי המכוניות מפתח חכם אבל לאיוניק ברמה זו תפעול חשמלי לכיוון מושב נהג ותאורת לד.  
 
 צילום: איתמר רותם

מרחב מחיה
מושב הנהג באיוניק נוח מזה שבקורולה, שחסר בתמיכה לגב תחתון. הראות לאחור בקוריאנית מוגבלת בגלל מבנה השמשה האחורית (אין מגב), מזל שניתן לראות תמונת מצלמה אחורית על מסך המולטימדיה בכל מהירות.
 
מאחור לשתיהן מרחב מצוין לרגליים ולא מרשים לראש. רובינו העדפנו את המושב בקורולה בגלל זווית מסעד זקופה יותר. באיוניק מאחור מרווח כתפיים עדיף ואילו בקורולה דיפון הדלתות נראה פשוט. 

תא המטען בקורולה גדול יותר בכל ממד ובפער שנראה גדול ממה שרומז המפרט (471 מול 456 ליטר), אבל הדלת החמישית באיוניק מספקת שימושיות עדיפה. חבל שכיסוי התא לא מתרומם עם הדלת ושסף הטעינה גבוה.

צילום: איתמר רותם            למעלה: טויוטה קורולה, למטה: יונדאי איוניק
 
נוחות, התנהגות
חישוקי "17 באיוניק מול "16 בקורולה וכיול מתלים עדיף, פירושם שהאחרונה נוחה יותר בכל תנאי הדרך ובמיוחד על שיבושים קטנים ובינוניים ועל גלים תנועת המרכב "עגולה" יותר. האיוניק מעבירה יותר חספוסי כביש ופחות רגועה על שיבושים וגלים. היא שקטה יותר בתחילת נסיעה, אבל כשעולה המהירות רעשי הכביש והרוח קרבים לאלה שבקורולה.
 
אחיזת הכביש שהאיוניק מייצרת אינה מרשימה וכך גם תחושת היציבות בנסיעה מהירה. בקורולה תחושה יותר יציבה בתנאים כאלה. יתכן וזה קשור להיגוי המהיר באיוניק, שמגיבה בנחישות להפניית ההגה ויודעת "להתנהג" בסיבובים. הקורולה גם עדיפה בהעברות משקל ובתגובותיה לפקודות הנהג בפניות, מה שיוצר חווית נהיגה מהנה באופן דומה אך עם תחושת נהיגה בטוחה יותר מבאיוניק.
 
לאיוניק היגוי בעל תחושה ומשקל עדיפים בתחילת נסיעה, אבל כאשר המהירות עולה הקורולה עדיפה. הבלמים, כרגיל במכוניות כלאיים, דורשים מעט הסתגלות ובכל זאת אלה שבאיוניק מציעים פעולה רהוטה יותר.


  צילום: איתמר רותם

לשתי המכוניות אבזור בטיחותי נאה: בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה, עמעום אורות ובקרת שיוט אדפטיבית. לאיוניק גם ניטור שטחים מתים מהצד ומאחור (שיש גם בקורולה לימיטד). האיוניק גם יודעת לסמן שהרכב שלפנינו החל לנסוע, למקרה שדעתכם הוסחה ברמזור. נחמד.
 
מנוע וביצועים
כמו בעבר לאיוניק מנוע 1.6 ליטר, 141 כ"ס משולבים ותיבת שישה הילוכים רובוטית דו-מצמדית. היא מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-11.1 שניות ולמהירות מרבית של 185 קמ"ש. בקורולה חטיבת ה-1.8 ליטר המוכרת שמייצרת 122 כ"ס משולבים והתיבה אוטומטית רציפה. הביצועים דומים: 11 שניות ו-180 קמ"ש.
 
על הכביש התחושה היא שהאיוניק זריזה יותר. חטיבת הכוח שלה חיה ונעימה יותר ואופייה מקובל יותר. כהמשך לזריזות יש אפשרות לתפעול ידני שימושי. בעדכון נוספה אפשרות לשליטה בהילוכים מאחורי ההגה, כאשר במצב "חיסכון" הפקדים אחראים למינון בלימת המנוע לצורך טעינה (מתבטל כאשר הסוללה מלאה). זה דורש הסתגלות אבל עובד.


 צילום: איתמר רותם
 
גם במבחני ההאצה האיוניק הייתה זריזה יותר. הקורולה יוצאת מהר יותר מהמקום אבל לאחר מכן האיוניק חולפת על פניה. גם ברוב האצות הביינים האיוניק הייתה עדיפה. נראה שבקורולה הרבה תלוי היכן ההאצה תופסת את התמסורת, המצברים והטמפרטורה.
 
אבל יש עוד: הקורולה נעימה בשיוט רגוע אבל בהאצות מנוע הבנזין מטפס לסל"ד גבוה והרעש הופך בולט. התחושה בה מאומצת יותר ובשל אופי חטיבת הכוח היא פחות נוסכת ביטחון בעקיפות.
 
לקורולה אין אפשרות לתפעול ידני וזה חסר, אבל יש אפשרות לבחור בין שלושה מצבי ניהוג שמשפיעים על המצערת וההיגוי לעומת שניים באיוניק.


  צילום: איתמר רותם

תצרוכת הדלק חשובה בדגמים אלה וביום המבחן המאומץ שלנו הקורולה הייתה עדיפה – 16.8 מול 14.3 ק"מ לליטר. כששילבנו בתוצאות גם את קטעי הנהיגה המנהלתיים והרגועים יותר נרשמו 18.7 מול 16.4 ק"מ לליטר. בכל מקרה, שתיהן מסוגלות לתוצאות טובות יותר בנהיגה "רגילה", ובשיוט רגוע שתיהן יכולות לרשום גם 24 ק"מ לליטר.
 
סיכום
הבחירה במנצחת הייתה קשה: מדובר בשתי מכוניות טובות, שכאילו נבנו עם אותן "הוראות הרכבה". ובכל זאת, רובינו העדפנו את טויוטה קורולה שנותנת תחושה של "יותר מכונית": נראית יותר גדולה, מודרנית ומרשימה מבחוץ ומבפנים, היא בעלת מבנה סדאן האהוב יותר על הלקוחות, וגם נוחה ובעלת תחושה יציבה יותר. והיא חסכונית מאיוניק וברמות הגימור שנבחנו גם זולה ממנה (פער מחיר זניח ברכב המבחן, ופער קל לטובת איוניק ברמת הגימור הגבוהה יותר של קורולה). 
 
יונדאי איוניק תתאים למי שמחפש אופי זריז ותחושה קרובה יותר למכונית רגילה בנהיגה, וזה נאמר לזכותה. תחת עומס חטיבת הכוח בה נעימה יותר. יש לה אבזור שופע, סביבת נהג נעימה וגם אחריות עדיפה: חמש שנים מלאות (או 100,000 ק"מ) ושמונה למרכיבים ההיברידיים (או 150,000 ק"מ) לעומת שלוש וחמש בקורולה (או 100,000 ק"מ בשני המקרים).

לסיכום, במבחן ההשוואתי בין המשפחתיות הנמכרות בישראל - טויוטה קורולה היא המנצחת שלנו.

*פורסם במקור ב-03.12.19 (נוסף וידאו שצולם טרום עדכון המחיר)
מחירי קורולה המעודכנים:
140,000 שקלים לרמת גימור 'סנס' שנבחנה
144,000 שקלים לרמת גימור 'לימיטד'