יונדאי סנטה פה - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.2 ל', דיזל)

עם השנים היה יונדאי סנטה פה למעין ספינת דגל של יונדאי בארץ, כזה שמושך את המותג צעד קדימה בכל דור, ולמרות שמחיריו עלו הוא גם המשיך להצליח. הדור הרביעי של דגם הפנאי הבינוני (D-SUV), שהוצג לראשונה ב-2000, הושק בתערוכת ז'נבה 2018 והגיע לארץ לקראת 2019. מתיחת פנים לדגם הזה הוכרזה ביוני 2002 וכעת החל שיווקו של סנטה פה המחודש כאן. 

שינוי, שינויים
החידוש של סנטה פה הוא חריג כפול; פרק הזמן מאז הוצג הדור החדש ועד מתיחת הפנים קצר משמעותית מהמקובל (28 חודשים במקום 36-40 חודשים), והשינוי עצמו עמוק ביותר, כולל באופן לא שגרתי גם מעבר לרצפה אחרת; באופן זה הותאם סנטה פה לנדרש כיום באירופה, כמו אופציה לגרסה היברידית-נטענת, וגם יישר קו עם קיה סורנטו החדש שיצא לאור אחריו (פברואר 2020) עדכני כנדרש. בנוסף, נעשו שינויים משמעותיים ביחידת ההנעה ובולטים הן בחזית, הן בסביבת הנהג.

ואכן, השינוי כה משמעותי עד כי באופן לא רשמי מכונה סנטה פה החדש כ"דור 4.5". בנוסף לטיפול ברצפה, המרכב הוקשח, והמתלים כוילו מחדש. עם זאת, במסגרת השינוי נשמרו המידות המקוריות (כולל בסיס הגלגלים, 276.5 ס"מ). 

צילום: מערכת אוטו

שינויים נעשו גם בהקשר המקומי. גרסת הבנזין הפחות יקרה נטשה את ההיצע כאן, והרכב מוצע רק עם מנוע הטורבו-דיזל 2.2 ליטר דיזל ששמר אף הוא על נתונים דומים אך עבר שיפורים משמעותיים. בנוסף, הדגם המחודש מוצע רק עם שבעה מקומות.

המחירים של סנטה פה מתחילים ברף גבוה: 270,000 שקלים לגרסת הנעה קדמית ברמת הגימור 'סופרים'. למבחן התייצבה גרסת ההנעה הכפולה ברמת הגימור 'עילית' ומחירה 300,000 שקלים.  

עיצוב, נראות 
ההופעה של סנטה פה המחודש בולטת הרבה יותר מזו של קודמו, וחידוש החזית היה בהחלט נחוץ לדגם שנראה קודם לכן מעט אנונימי. כעת, בזכות תאורת הלד החדשה ובעיקר השבכה הגדולה והמודגשת, לרכב הפנאי המחודש נוכחות כמעט מופגנת. החזית האגרסיבית משתלבת היטב בקווי הדופן המוצקים שלא השתנו. סנטה פה נראה גדול מבלי להיראות מגושם, וחישוקי "20 ברמת גימור זו מוסיפים אף הם להופעה. 

צילום: מערכת אוטו

סביבת נהג, תא נוסעים
פתיחת הדלת מגלה סביבת נהג הנראית תחילה מעט שגרתית, אך כאמור, גם זו עברה שינוי משמעותי. לעין בולטת החלפת בורר ההילוכים בלחצנים, מערך חדש אותו פגשנו כבר בסונטה ובפאליסייד, ורק לא ברור אם הוא נאה מבורר. לצד הלחצנים חוגה חדשה של מצבי ניהוג, עם חלוקה ראשונית לכביש ולשטח ומצבים ייעודים בכל תחום. 

סביבת הנהג חסונה במבנה ואיכות החלקים העליונים טובה. עם ריפוד עור בחום-אדמדמם, במקום השחור ברכב המבחן, המראה מזמין יותר. 

הקונסולה המרכזית הרחבה עשירה בתאים ועמוסה במתגים. אלה משרתים את בקרת האקלים וברמת הגימור הגבוהה גם את אוורור המושבים. ריבוי המתגים אינו מפגין קדמה, אך מבטיח תפעול קל. חבל שחיווי הטמפרטורה מוצג בקטן בצג המולטימדיה, שבאופן כללי הוא החלק הפחות מוצלח בחבילה, ונראה מיושן כמו חלק מהפקדים. גם עומס המיתוג על גלגל ההגה מבלבל.

צילום: מערכת אוטו

בגרסה שבחנו מחוונים מוקרנים נאים. כמו בדגמי יונדאי האחרים הנ"ל, גם כאן תצוגת מצלמה של השטח המת בזמן איתות; התצוגה נאה, גם אם מדובר בגימיק שיכול להציק בעיר. במפרט הבטיחות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, ניטור אקטיבי של שטחים מתים,  בקרת שיוט אדפטיבית, מניעת פתיחת דלת כאשר רכב קרב, ועוד. 

תנוחת הנהיגה גבוהה כנדרש ברכב פנאי, אבל מושב הנהג, שבגרסה זו שופע אפשרויות כיוון בתפעול חשמלי, קצת עייף את הגב במהלך הנהיגה; אולי בגלל מחסור בתמיכות צד. הראות לאחור כמובן מוגבלת.

המרחב בשורת המושבים השנייה טוב. ניתן להזיח ממנה את מושב הנוסע הקדמי, לשיפור מרווח הרגליים לנוסע מימין. המושב של נוסע זה מתקפל בעזרת מתג כדי לסייע לכניסה לשורה השלישית, ועדיין לא קל להידחק אליה.  

צילום: מערכת אוטו

המרחב בשורה האחורית סביר למתבגרים, ביחוד אם בשורה המרכזית יתחשבו בהם, ולרשותם שליטה בפתחי המיזוג שלהם. תנוחת הישיבה נמוכה והתמיכה בירכיים לא מוצלחת.

תא המטען לא גדול כאשר כל המושבים בשימוש, אבל הנפח מספק. עם השטחת השורה השלישית הנפח גדול מאוד, וניתן להגדילו לממדי ענק עם השטחת השנייה, דבר הנעשה בלחיצת כפתור. 

מנוע, ביצועים 
כאמור, מנוע הטורבו-דיזל 2.2 ליטר שמר על נתונים דומים – 202 כ"ס, 45 קג"מ (1750-2750 סל"ד – אבל התיבה שונה; דו-מצמדית עם 8 הילוכים החליפה אוטומטית-פלנטרית עם אותו מספר הילוכים, וההנעה כאמור כפולה. משך ההאצה ל-100 קמ"ש 9.2 שניות, המהירות המרבית 205 קמ"ש.

רעש המנוע נשמע בנסיעה עירונית, אבל לא באופן מוגזם, ומדובר בהמהום גברי שאינו מפריע. מחוץ לעיר, רעשי הכביש והרוח הנוכחים מעלימים אותו. העובדה שהמנוע אינו נאלץ להתאמץ בכל מצב ובכל תוואי, יוצרת התנהלות נינוחה. 

צילום: מערכת אוטו

כושר ההאצה החלטי, והמומנט הרב מבטיח האצות ביניים טובות, שמירה על קצב מהיר גם בעומס, וכישורי עקיפה טובים מכל מהירות ובכל שיפוע. תיבת ההילוכים הדו-מצמדית פועלת היטב, ורק בזחילות ובחניות פעולתה אינה חלקה לגמרי. 

צריכת הדלק עמדה על 11.5 בתוואי מבחן מגוון ובקצב גבוה, 13.5 ק"מ/ל' בשיוט רגוע. בהחלט נאה. 

נוחות, התנהגות 
כיול המתלים אינו רך, ועם זאת הרכב מטפל באופן מוצלח בשיבושים אופייניים לעיר; הוא אינו מעלים אותם, אך סופג אותם באופן סביר ואינו מתנדנד עם המעבר עליהם. נוחות הנסיעה משתפרת בכבישים הבין-עירוניים, ורק שיבושים גדולים מורגשים בפנים. עם זאת, על רצף גלי כביש הרכב עשוי לנוע. 

עם הירידה לשבילים, מעניק הסנטה פה לנוסעים נוחות טובה ורמת ביטחון גבוהה גם כאשר הקצב מהיר, כל עוד אינו פוגש בורות, מעברי מים עמוקים או שינויי גובה בולטים מדי.

צילום: מערכת אוטו

היכולת הדינמית – למרות הממדים והייעוד, בגלל ההנעה הכפולה, בסיוע כיול מתלים נכון – טובה. הרכב מפגין יציבות רבה בכבישים המהירים, והיכולת שלו בפניות גבוהה. הנהג חש כי הרכב אכן מגודל, אבל כי ההתנהלות שלו יותר "אירופאית" מאשר "אמריקאית", וליכולת הזאת מצטרף הגה שפעולתו ברורה. פעולת הבלמים טובה, ורק תחת עומס איבדו מעט חדות ומחץ. 

מחיר, תמורה 
סנטה פה המחודש הוא רכב פנאי בשל, מגובש שעשוי נכון – גדול, אבל לא מגושם; בולט, אבל לא באופן מוגזם; עשיר, אבל לא באופן רעשני. 

צילום: מערכת אוטו

יונדאי נטלה דגם מוצלח ושיפרה אותו היכן שצריך וכמו שצריך. נכון, יש מרכיבים בסביבת הנהג, בייחוד המולטימדיה, שנראים מעט מיושנים. אלא שסנטה פה הוא רכב פנאי נעים, בייחוד לטיולים ארוכים, מבצע היטב את מטלות הנהיגה והנסיעה, עשוי היטב, עשיר באבזור ובמערכות בטיחות.

אמנם, מחירו – 300,000 שקלים בגרסה שנבחנה – יקר לטעמנו, אבל התמורה, ביחס להיצע המקומי, טובה.

צילום: מערכת אוטו

* פורסם ב-21/02/21 (נוסף וידאו)