אלפא ג'וניור החדש - מבחן דרכים

ג'וניור, דגם הפנאי הקטן שאלפא רומיאו השיקה ב-2024 בשם 'מילאנו', אמור להיות עבורה הרבה יותר מאשר עוד דגם. רכב זה מיועד להיות כרטיס הכניסה לאלפא, השם האגדי שהוכרז כמותג יוקרה לפני שני עשורים עם מחירים שעלו בהתאם, אך נשאר ללא דגם כניסה.

הקשר (רחב)

ג'וניור הוא לא חורך האספלט שאלפיסטים מושבעים ושאר חובבי רכב והגה ציפו לו, אבל הוא חשוב יותר לקיימות של המותג; מחירו יאפשר לרבים יותר לא רק לרכוש אותו אלא גם להכירו כך שדגם ההמשך הגדול והיקר יותר יהיה של אלפא. "עבור רבים ג'וניור יהיה רכב ראשון במסע שלהם עם המותג, והאתגר היה ליצור רכב לגיטימי בעיני אוהבי אלפא שגם ימשוך קהל חדש", הסבירו אנשי המותג בהשקה. ברור. 

אלפא – שב-115 שנות קיומה היו לה דגמים יקרים וגם יקרים ממש, מכוניות אקזוטיות וגם רבות יכולת, כאלה שהתחרו בפורמולה 1 וגם מכוניות סלון, יחידות במינן וגם משאיות ואוטובוסים – ניסתה במהלך כל השנים לרדת לעם, גם לאחר שהוכרזה מותג יוקרה ב-2005, וגם לכך לא הייתה המשכיות. אחד הדברים שאלפא ממש עקבית בהם הוא חוסר העקביות שלה.  

לכשעצמו, ג'וניור הוא רכב קל להגדרה: רכב פנאי קטן, B-SUV – כך לפי הרצפה, הממדים, הדגמים הקרובים (מאוד) של סטלנטיס. אבל לאלפא יש סיפור אחר לספר, וגם היסטוריה ארוכה מאוד ועשירה לא פחות להציג. ואכן, לפי אנשי אלפא הדגם החדש הוא הממשיך גם של הסופרמיני מיטו, גם של המשפחתית ג'ולייטה (אנשי אלפא מוזמנים להרצאתו של י. פלרמן 'מבוא לקטגוריות בעולם הרכב'). 

צילום: אלי שאולי

אפילו השם שהוחלף כאמור הוא עניין איטלקי הנוגע לחוקים הקשורים למסורת שלה. הדגם החדש הושק בשם 'מילאנו', העיר של אלפא. אבל החוק האיטלקי המתייחס לזכויות בשימוש בשמות שמקורם באיטליה – נכון גם לסוגי יין, גבינות, מאכלים – מחמיר גם בעניין מקום הייצור; מכיוון שהרכב עצמו אינו מיוצר באיטליה, אלא מחוצה לה (בפולין, במפעל של סטלנטיס) נדרש שינוי לשם.

דווקא 'ג'וניור' מוכר לכל אלפיסט ושאר חובבי רכב כדגם של אלפא; אלפא השתמשה בשם 'מילאנו' רק ל-75, באמריקה, בסוף שנות השמונים; ג'וניור היה השם של גרסה צעירה ופחות יקרה לקופה האייקונית של ג'וג'ארו מסדרה 105 של 1963. זו זכתה לשפע מבלבל של גרסאות ושמות (החזקות כונו 'ג'וליה ספרינט GT' או 'GTV') – אך רבים זוכרים אותה פשוט כג'וניור. וכן, היו עוד ג'וניורים בהיסטוריה של אלפא, אך זו הזכורה מכולם. 

פרטים (מרובים)

הרכב עצמו אקזוטי פחות. אלפא רומיאו ג'וניור מבוסס על הפלטפורמה המודולרית הקטנה של סטלנטיס (פותחה על-ידי PSA) הנקראת E-CMP2 והוא חולק אותה עם עוד שבעה דגמים (אופל מוקה וקורסה, ג'יפ אוונג'ר, DS 3, לנצ'יה אפסילון, פיג'ו 2008 ו-2008). רצפה זו יכולה לארח גרסאות בנזין, גם חשמליות. 

בסיס הגלגלים 256.2 ס"מ, אורך הרכב 417 ס"מ, רוחבו 178 ס"מ וגובהו 150 ס"מ. תא המטען גדול יחסית עם 400 ליטרים, משקל הרכב 1380 ק"ג בגרסת הבנזין ו-1620 ק"ג בגרסה החשמלית. 

צילום: אלי שאולי

בגרסה ההיברידית מתונה (48V) שבחנו אותה יחידת כוח המככבת גם היא בדגמים רבים של סטלנטיס; מנוע טורבו-בנזין 1.2 ליטר 3 צילינדרים מיצר כאן 136 כ"ס ב-5500 סל"ד ו-23.4 קג"מ ב-1500 סל"ד, והמנוע החשמלי תורם 22 כ"ס ו-5.2 קג"מ. התיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית. משך ההאצה ל-100 קמ"ש 8.9 שניות והמהירות המרבית 200 קמ"ש.

אלפא רומיאו ג'וניור בגרסה זו מוצע ברמת האבזור 'קור' שמחירה 170,000 שקלים וברמת האבזור 'ספציאלה' העולה 190,000 שקלים – והיא זו שלקחנו למבחן. 

צילום: אלי שאולי

עיצוב, נראות

אנשי אלפא מתייחסים לעבר הזוהר לא רק דרך סימול הדגם והייחוס שלו אלא גם באמצעות מרכיבי עיצוב. ההשראה הגיעה מג'וליה TZ האייקונית – מכונית ספורט מ-1962 שיוצרה בכמות מוגבלת (112 יחידות) – והקשר עובר דרך עיצוב האחוריים והספוילר האינטגרלי הבולט. אם לא תמצאו, לא נתפלא. בנוסף ניתן לראות גם קו מקשר לטונאלה שהושפע מ-SZ (1989).

התוצאה היא רכב שעיצובו מיוחד ומקורי, ומזוויות מסוימות מאתגר את המקובל. זהו רכב קצר וגבוה, כך שהקשר לקופה אינו נראה במבט ראשון. צביעת הגג המיוחדת מוסיפה להופעה והחישוקים של אלפא נראים נהדר. 

סביבת נהג, נוסעים  

כאשר מתיישבים מקבל את פנינו גלגל הגה נאה, מבנה לוח המחוונים מוכר בדגמי אלפא שנים רבות וכך גם פתחי המיזוג העגולים בצדדים שהם נאים ומוארים. העיצוב הכולל מוצלח, אבל החומרים, בייחוד בחלק העליון של סביבת הנהג, נוקשים מדי. 

פריטים רבים – החל בצג המרכזי ("10.1) וכלה בלחצנים שונים – מוכרים מהדגמים הקרובים, וגם כאן התפעול של אחדים מהם אינו מביא לתגובה מיידית. למשל, לדלת נדרש זמן כדי להגיב לכך שהגענו, ותהליך ההתנעה והכיבוי פשוט ארוך. כך גם התגובות במסך המרכזי, ושינויים במצבי הניהוג. הצג, המופנה כמו שצריך לעבר הנהג, אינו רגיש תמיד באופן מספק ללחיצה. תצוגת האנדרואיד טובה אך מעברים ממנה למערכות מחייבים לא מעט לחיצות, למרות שיש מספר קיצורי דרך שימושיים מעל ומתחת לצד. טוב שתפעול עוצמת השמע והמיזוג חיצוניים, וחבל שהחיווי בלחצנים הרבים אינו בולט כאשר השמש חזקה. תאורת האווירה אינה מאוד מורגשת. 

צילום: אלי שאולי

חיווי טמפרטורת מזגן וטמפרטורה חיצונית חשובים בקיץ הלוהט, אך הם מאוד קטנים וכך תצוגת השעון. המחוונים יכולים להקרין תצוגה נאה אבל גם בהם ישנם מרכיבים שאינם מספיק קריאים. יצוין כי תא הכפפות גדול. 

ריפוד המושבים עם הגוונים המיוחדים במרכזם נראה נהדר, כאילו אלה הם חלק מתאורת האווירה, והדיפון הכהה לרוב נאה. המושב מתכוון חשמלית ואף כולל עיסוי (בסיסי) וכיווני קשיחות (קצת מוזרים) נוח, אך תנוחת הנהיגה אינה מושלמת; לטעמי ההגה מעט רחוק ביחס לדוושות. הראות לאחור אינה טובה בגלל השמשות הקטנות.  

צילום: אלי שאולי

המרחב מאחור טוב יחסית, מרווחי הרגליים והראש ראויים, וחבל שאין פתחי מיזוג לאחור. לתא המטען נפח ומבנה נאים עם שני גבהים לרצפה (ותא נוסף מתחתיה).

מנוע, ביצועים

חטיבת הכוח המוכרת מייצרת כושר נאות ופעולתה מתורבתת. התגובות ללחיצה על המצערת טובות, והן חדות ומיידיות יותר במצב 'ספורט'. ניתן לשלב הילוכים באופן ידני באמצעות פקדים – מחבר תקשורת טובה יותר עם המנוע, מאפשר תגובה משופרת של התיבה שהיא איטית במעט, מומלץ במצבי עומס, כמו בעליות ובייחוד בעקיפות בתנאים מכבידים. 

בכביש המהיר וגם תחת עומס המנוע אינו רועש במיוחד הודות לבידוד מוצלח. פעולת התיבה לרוב נעימה. יחסי ההעברה  מעט קצרים בשיוט מהיר (100 קמ"ש ב-2100 סל"ד) אך זה אינו מפריע. 

צילום: אלי שאולי

בעוד בכביש המהיר רעשי חטיבת הכוח מוסווים על ידי רחשי הצמיגים והרוח, ואילו בנסיעה איטית נשמעת פעולת המכלולים של המערך החשמלי. במהירויות כאלה היינו שמחים לפעולה חלקה יותר. המערכת מאפשרת, במהירות איטית ממש תנועה בחשמל בלבד.  

צריכת הדלק נעה בין 12.5 ק"מ/ל' במבחן שכלל קטעים מאמצים ל-15-16 ק"מ/ל' בתנאים קלים יותר.  

נוחות, התנהגות

בסיס הגלגלים של הרכב קצר, כיול הבולמים נוקשה, ולצמיגים חתך נמוך (245/55-18) כך שדופן הצמיג לא ממש משתתפת בספיגת מהמהמורות. כל אלה גורמים לכך שג'וניור אינו מצטיין בסינון הפגמים הקטנים בעיר ומפגשים בשיבושים גדולים ופסי האטה מזעזעים אותו. 

בכבישים בין-עירוניים נוחות הנסיעה משתפרת בהרבה (למעט מעבר על שיבושים גדולים וחיבורי כביש שרוחבם כשל הרכב. מנגד, אותו כיול שומר על המרכב מרוסן בכביש גלי, מעניק לרכב יציבות כיוונית טובה. רעשי הרוח והכביש בולטים.  למרות שהוא רכב פנאי ובגלל אותו כיול, ג'וניור אינו מרגיש בבית בשביל (או בשביל בבית). 

צילום: אלי שאולי

היכולת הדינמית של הרכב, לא מעט בגלל אותו כיול נוקשה, טובה, האחיזה גבוהה, זוויות הגלגול קטנות – ומנגד תפוקת המנוע אינה מאתגרת אותו בכביש המעוקל. עם זאת, זהו בכל זאת רכב של אלפא ופה ושם נגלה סחיפות ואפילו תנועת ישבן קלה. רוב הסיכויים שבשלב זה תתעורר בקרת היציבות ההיסטרית כדי להפסיק את החגיגה (חבל שברכב של אלפא אין אפשרות לאלחוש). 

ההיגוי מהיר והתגובות להפניית הרכב חדות, והחיבור בין ידי הנהג להגה משתפר עם המעבר ל'ספורט'. הבלמים חסרים בתחושה חדה ובתגובה עוצמתית בנהיגה רגילה, אך משמרים יכולת גם תחת עומס. בבלימה ממהירויות גבוהות נפגעת לעיתים היציבות הכיוונית. 

מערך הבטיחות אינו מציק אך נדרשים מעט זמן ותשומת לב כדי להגיע לניתוק מערכות, ובנהיגה גם קיצורי הדרך אינם מיידיים. 

צילום: אלי שאולי

סיכום, תמורה

אלפא רומיאו ג'וניור מביא את המותג לתחומי מחיר נמוכים יותר מאשר עד כה ועושה את זה במבנה של רכב פנאי, כך שהחשיבות של מהלך זה עבור המותג ברורה. 

לזכותו, לגו'ניור עיצוב חיצוני מקורי ומושך, סביבת נהג מעוצבת כנדרש, אבזור ראוי, מרחב אחורי טוב וגם תא מטען שימושי. בנהיגה, הרכב מציע לנהג ביצועים נאותים ויכולת דינמית טובה ואף מהנה.

מנגד, איכות החומרים אינה מתעלה ונוחות הנסיעה בעיר בינונית. ומעבר לרכב הזה, היה רצוי שדגם זה יוצע גם עם מנוע בנזין חזק משמעותית. כי בכל זאת, אלפא. 

מול כל אלה עומד המחיר, כאמור 190,000 שקלים (והחל מ-170,000 שקלים).  זהו סכום לא נמוך לרכב פנאי בקטגוריה הזאת, אבל כאשר משווים אותו לדגם פנאי קטן של מותג יוקרה, מחירו סביר ביחס; הוא זול מלקסוס LBX, יקר רק במקצת מג'יפ אוונג'ר החלש ממנו.