דאצ'יה ביגסטר היברידי, אוטומטי, 4X4 – מבחן דרך

עד כה המוכר והידוע, עכשיו מגיע חידוש בדמות הצמדה של שלושה מרכיבים חשובים שלא הוצעו עד כה יחד: יחידת כוח היברידית, תיבה אוטומטית, הנעה כפולה. מתכון מנצח. 

תזכורת ופרטים

ביגסטר הוצג בסוף 2024, כאח גדול לדאסטר ומתחרה נוסף בקבוצת רכבי הפנאי הקומפקטיים (C-SUV). הפלטפורמה, CMF-B, כמו בדגמים אחרים שלה וכאלו מבין רנו-ניסאן. 

יחידות ההנעה כללו עד כה מנוע 1.2 ליטר 130 כ"ס לגרסאות הידניות (בהנעה קדמית או כפולה) או 1.8 ליטר עם 155 כ"ס בהיברידית האוטומטית בעלת ההנעה הקדמית.

והנה, באוגוסט הצטרפה להיצע גרסה היברידית-אוטומטית-כפולת הנעה. זו מבוססת על מנוע ה-1.2 ליטר ומערכת היברידית שונה: מנוע חשמלי נפרד המניע את הגלגלים האחוריים.

על הצד הטכני

עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ ואורך כללי של 457 ס"מ ביגסטר ארוך משמעותית מדאסטר (4 ס"מ יותר בבסיס הגלגלים ו-22 ס"מ באורך הכללי), הרוחב 181 ס"מ, הגובה 166 ס"מ, ו נפח תא המטען 599 ליטרים. מכיוון שהוא גם אמור לרדת מהכביש, נציין מרווח גחון מכובד של 22 ס"מ. המשקל העצמי עומד על 1,616 ק"ג, זה לא מעט ומותיר 374 ק"ג למטען עד למשקל הכולל המותר.

מנוע ה-1.2 ליטר המוגדש, בעל 3 צילינדרים, מפיק 140 כ"ס ו-23.5 קג"מ בין 1,900 ל-4,000 סל"ד. אליו מצטרף מנוע חשמלי אחורי המייצר 31 כ"ס ו-9.7 קג"מ, וההספק המשולב עומד על 150 כ"ס; אין נתון משולב של המומנט. 

למנוע הבנזין צמודה תיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים וזה ממונה על הגלגלים הקדמיים. המנוע החשמלי מניע את הגלגלים האחוריים, נעזר בתיבה העברה עם שני הילוכים, ואין קשר מכני בין שני אלה. השילוב נעשה באופן אוטומטי על-פי עוצמת הלחיצה על המצערת, מצב הנסיעה הנבחר ורמת האחיזה. בנוסף ברכב בורר עם חמישה מצבי הנעה: שניים לכביש ושלושה לנסיעת שטח (שלג, חול ו"נעול").

הביצועים הם 9.8 שניות ל-100 קמ"ש ו-180 קמ"ש מרביים.

אבזור, בטיחות ומחיר

רשימת האבזור ברמת הגימור 'אולטימייט' הנבחנת נאה ועיקריה חישוקי "18, תפעול חשמלי לדלת תא המטען וכזה חלקי למושב הנהג (גובה וזווית מסעד), מסך מרכזי "10.1 עם תאימות לאנדרואיד ואפל אלחוטיים, משטח טעינה אלחוטי, לוח מחוונים "10, בקרת אקלים ויציאות מיזוג לאחור, קונסולה מרכזית מקוררת, ריפוד משולב בד ודמוי עור. 

בין מערכות הבטיחות זיהוי רכב בשטח מת, תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית וכן מצלמות היקפיות. במבחן הבטיחות האירופאי מ-2024 קיבל הדגם 3 כוכבים (מתוך 5), ורמת האבזור הבטיחותי לפי משרד התחבורה היא 4 (מתוך 8).  

הביגסטר כפול ההנעה האוטומטי היברידי מגיע בשלוש רמות אבזור: 'אדוונצ'ר פלוס' היא רמת הכניסה ומחירה 176,000 שקלים; 'אולטימייט' (הנבחנת) עולה 186,000 שקלים;  מעליה 'אולטימייט SR' הכוללת גם גג שמש ומחירה 191,000 שקלים. בכל הגרסאות תוספת צבע מטאלי עולה 1,500 שקלים. האחריות היא ל-3 שנים או 100,000 ק"מ. 

עיצוב ותא נוסעים

הביגסטר משמר את קווי העיצוב של דאסטר, מה שאומר הופעה רבועה קשוחה ומרשימה. תוספת הגודל משתלבת היטב במראה המצהיר 'שטח' ומתובל בקשתות גלגלים מודגשות וסרחי עודף קצרים. 

כניסה לרכב מזכירה כי מדובר ברכב גבוה, ונדרשת הנפה של הרגל מעל לסף הכניסה. המושבים עצמם נוחים ותומכים היטב. אמנם הכיוונון החשמלי חלקי, אבל יחד עם הידני ניתן להגיע לתנוחת נהיגה טובה בזכות טווח תנועה טוב של ההגה מעלה/מטה, פחות לעומק. שדה הראייה לכל הכיוונים גם הוא טוב מאוד.  

איכות החומרים בסיסית. מדובר בפלסטיק נוקשה וקשיח. המשמעות היא שהמשטחים ישרדו שפשופים, היא תהיה קלה לניקוי ותחזוקה, אבל אינה מעניקה תחושה ההולמת רכב במחיר כזה. העיצוב עצמו נאה ובהחלט משמר את המסר הקשוח של ההופעה החיצונית. 

הנעה, ביצועים

משלבים ל-D, יוצאים לדרך וכבר בתחילת הנהיגה מקבלים את הרושם הראשוני מהשילוב של תיבת ההילוכים עם המנוע – והוא לא חיובי. כאשר מנוע הבנזין פועל יש רטט תמידי ממנו, ובעמידה זה מגיע ב"פולסים" של רעידות. בנסיעה איטית ניכרת פעלתנות יתר של שילוב ההילוכים והמנוע וזה אחראי לנסיעה לא חלקה בגלישות איטיות בפקקים. גם תחת עומס פעולת התיבה לא נעימה, והמסר הוא שזה מעדיף לשייט וברוגע. הביצועים מתונים בלבד ומספקים באופן כללי, אבל תחת עומס וכאשר התגבור החשמלי נחלש הקצב פחות מרשים מיחידות היברידיות אחרות. מעבר ממצב ECO למצב Auto בבורר משפרת את המצב. 

הרכב מסוגל לנוע לפרקי זמן קצרים בכוח החשמל בלבד, בעיקר בגלישות ושיוט עדין. אלא שכאשר מנוע הבנזין כבוי, תפוקת המיזוג פוחתת באופן מורגש.

צריכת הדלק שנרשמה נעה בין 14.7 ק"מ/ל' בסיום פרק הנהיגה המנהלתי הרגוע ל-12.4 ק"מ/ל' בסיכום המבחן בשילוב פרק הנהיגה הדינמית ונסיעת השטח. חסכוני יותר ממתחריו כפולי ההנעה, אבל פחות מהמצופה ממכונית היברידית. 

נוחות, התנהגות

כיול מתלים רך ונינוח מסדר לנוסעי ביגסטר נוחות נסיעה טובה מאוד על כבישים שבורים ושלל שיבושים, הישג נאה בהתחשב בקורת הפיתול ה"פשוטה" מאחור. מהלך מתלים נאות גם מאפשר לו להתגבר על בורות. דופן צמיג גבוהה יותר מצמיגי 225/55-18 המותקנים בו הייתה משפרת את הנוחות עוד יותר. 

המחיר הוא זוויות גלגול משמעותיות בכביש מפותל, העברות משקל מוחשיות והגה קל ובעל שטח מת בתחילת ההפניה שלו. יחד עם זאת, האחיזה עצמה טובה. 

המקומות בהם ביגסטר הרשים פחות היו בסעיפי בידוד הרעשים. הן רעשי רוח והן רעשי צמיגים מלווים את הנסיעה במהירות בין-עירונית. 

אל השביל וקצת מעבר

בהיותו בעל הופעה מסוקסת, הנעה כפולה, מרווח גחון נדיב וצמיגי קונטיננטל בריאי חריצים – הפניתי את החרטום שלו למסלול שטח לא מאתגר מדי שנראה היה שיתאים ליכולותיו. את פרק השבילים הראשוני הוא צלח בהצטיינות עם בליעת מהמורות מצוינת וגם ביטחון לשטוף את השביל גם מהר יחסית.

כאשר הופך השטח למעט יותר טרשי וטכני, הוא דורש מהנהג תכנון נתיב, שמירה על תנופה ועבודה מדודה עם המצערת. על דרדרת קלה המערכת מעבירה כוח לגלגלים האחוריים ומספקת משיכה טובה. במעבר טכני צריך לנהוג אותו רציף, חלק, עם תכנון נתיב שנמנע מהצלבות ואתגרי מהלך מתלים. אם נעצרים במהלך תיקול מכשול הוא מתקשה לייצר תחילת תנועה, גם במצב 'Lock' שלו.

בקרת הנסיעה במורד התגלתה כיעילה מאוד, רעשי בלימת הגלגלים מעט דרמטיים, אבל היא עושה את זה בלי קיטועים וטלטולים שגורמים לאיבוד אחיזה. 

ולכל התוהים, לא רק שביגסטר לא יחליף טויוטה לנד קרוזר אלא גם לא סובארו פורסטר או קרוסטרק מבחינת היכולות בשטח, המכלולים והאלקטרוניקה התומכים בכך. אבל הוא בהחלט מעניק הרחבה משמעותית של מעטפת היכולת לטייל בשטח.