אופל מוקה המחודש – מבחן דרכים

באותה תקופה בה עלה מאוד מספר דגמי הפנאי, נוצרה מגמה נוספת, וזו מאפשרת להציע שניים ואף שלושה דגמים בכל קטגוריה לפי ייעוד, ממדים וכולי. שיהיה לכולם ולא יחסר.

אופל עצמה מציעה, בנוסף למוקה, את פרונטרה (מ-2024) המאוד שימושי, כולל אפשרות לשבעה מושבים. הדגם הוותיק יותר שונה מאוד, מעוצב באופן ספורטיבי, ומעניק לכך גם ביטוי בפועל. רמזים לכך היו כבר עם מכוניות תצוגה כמו GT ו-GTX מ-2016 ומ-2018, ולא במקרה הוא הדגם של אופל שקיבל גרסת GSE חשמלית חזקה – המקבילה בקבוצה לאבארט 600e, אלפא ג'וניור ולוצ'ה, פיג'ו 208 GTI.

הדגם עצמו עבר מתיחת פנים בסוף 2024, והוא מגיע לכאן לאחר שינוי משמעותי ביותר. 

הבסיס ללא שינוי. הרצפה (CMP), אורך בסיס הגלגלים (255.7 ס"מ), וגם שאר ממדי הרכב:  האורך 415 ס"מ, הרוחב 179 ס"מ והגובה 155 ס"מ. 

השינוי המשמעותי: יחידת ההנעה שונה לחלוטין. כמו דגמים נוספים במותגי סטלנטיס, גם כאן אותה יחידת כוח היברידית; טורבו-בנזין 1.2 ליטר 3 צילינדרים החדש המייצר 136 כ"ס ו-23.4 קג"מ, מנוע חשמלי עם 22 כ"ס ו-5.2 קג"מ, להספק משולב של 145 כ"ס (אין נתון משולב של המומנט). התיבה היא דו-מצמדית עם 6 הילוכים, משך ההאצה ל-100 קמ"ש 10.7 שניות והמהירות המרבית 205 קמ"ש. 

מוקה מוצע ברמת אבזור אחת, 'GS ליין', ומחירו 150,000 שקלים. האחריות היא ל-4 שנים/100,000 ק"מ. 

עיצוב, נראות

שש שנים לאחר הצגתו, מוקה עדיין נראה כמו מקיאטו בו הקצפת החלב הצחורה ניצבת בגובה מדויק מעל קו האספרסו הכהה, באופן כזה שגם אם אינכם חובבי קפה תבקשו לטעום. 

דגם זה היה עם השקתו לאבן דרך במעבר של אופל מעיצוב שמרני לכזה מתקדם המשלב קווים אלגנטיים וספורטיביים, והיה לכך ביטוי גם בדגמים שבאו אחרי. הוא היה ראשון עם החזית העכשווית של אופל ועדיין משלב בהצלחה מאפיינים של הדגם אדם המוצאים ביטוי בקו הקורה האחורית; מותגים רבים עיצבו אותו, בייחוד סינים, אך גם סמארט בעיצוב מרצדס. הגג השחור (תקני) משתלב היטב בעיצוב, ואם תרצו ניתן לקבל את הרכב עם מכסה מנוע בשחור המוסיף לנוכחות (1000 שקלים).

אנשי אופל השכילו שלא לקלקל את העיצוב המקורי המוצלח והסתפקו בעיצוב מחודש לפגושים וליחידות התאורה ושימוש בשחור מבריק ברצועה המקיפה את הרכב. השילוב של חרטום שטוח וארוך יחסית, אחוריים קצרים וצללית לא גבוהה עדיין צד את העין, וכך גם שילוב הצבעים, צמד המפלטים וחישוקי "18 הספורטיביים. 

סביבת נהג, נוסעים

השינויים בסביבת הנהג מעט גדולים יותר, אבל ההופעה כשהייתה; שינויים נעשו בגלגל ההגה, בפקדים שעליו, בלוח המחוונים, נוסף משטח טעינה אלחוטי, הגוונים סולידיים (אולי מדי). החומרים טובים לרוב, אך חלקם נוקשה, בעיקר דיפון הדלתות.  

יצוינו פקדים חיצוניים (קצת פחות מאשר קודם) המקלים על התפעול, כולל שתי חוגות לשליטה בטמפרטורה; זו אינה מפוצלת, והשליטה זהה. ללא שינוי פתחי המיזוג שאינם סימטריים; המרכזי הגדול – ממוקם נמוך מדי, פחות איכותי לתחושה – לנהג, הקטן במרכז לטובת הנוסע. 

הצג חדש, איכות התצוגה משופרת, הצימוד הסלולרי עדיף באיכותו, כעת גם אלחוטי. המחוונים, כמו בשאר דגמי סטלנטיס הקרובים, היו למקושקשים יותר, עיצוב מד הסל"ד לא מצטיין, אבל טוב שעדיין יש. 

ברכב שפע תאי אחסון שימושיים, כולל תא כפפות גדול שאינו מואר. במסגרת חידוש הדגם נוספו ידיות אחיזה מלפנים ותאורה בחלק האחורי. 

הנדסת האנוש טובה בסך הכל, בוודאי בהשוואה למקובל בדגמים סיניים, אך התגובות של לחצנים מסוימים להפעלה מעט מציקות. דוגמא אחת היא לחצן ההתנעה עצמו המחייב לחיצה אסרטיבית ונגיעה ארוכה כדי להתניע או לדומם, וזה גם מבלבל. 

מההגה ניתן לשלוט במערכי המידע ובתוכן המחוונים, ופקדי קיצור דרך במרכז מסייעים להגיע לתפריט מקוצר לניתוק מערכות הבטיחות העיקריות. אלה אינן מאוד מטרידות וגם רמת הצפצופים אינן מהגבוהות שפגשנו.

הגג אינו גבוה ביחס לגובה הרצפה, ויש להשקיע במציאת תנוחת נהיגה נכונה, גם בגלל שהגבהת המושב מוגבלת, גם בגלל מיקום גלגל ההגה והדוושות. מושב הנהג נאה אך אינו כולל אפשרות להקשחת משענת והוא כרך מדי בדיוק באזור הגב התחתון. ביחס לרכב קטן הראות, בייחוד לאחור, אינה מצטיינת.

מאחור, הראות מעט מוגבלת בגלל קו שמשות גבוה ומושב נמוך. מרווח הראש נאות ומרווח הרגליים סביר; מוקה אינו מהמרווחים בין רכבי הפנאי הקטנים. .  

נפח תא המטען סביר (350 ל'), המבנה יעל ובעיקר יש בו צמיג רזרבי.  

מנוע, ביצועים

כאמור השינוי הגדול במתכון הקפה הוא הטמעת מערך חשמלי 48 וולט בצמוד לטורבו-בנזין 1.2 ליטר החדש ליצירת יחידה היברידית-מתונה, כזו המשרתת את כל דגמי סטלנטיס בקטגוריות B, C, D.  

מערך זה יעיל מאוד ברכב כמו מוקה, אחראי להתנהלות זריזה בייחוד במהירויות הנמוכות; המנוע חשמלי מעניק את שיא המומנט שלו כבר באפס סל"ד. הביצועים טובים כמעט בכל מצב, בייחוד ב'ספורט'. בכבישים הבין-עירוניים השיוט נעים ונינוח. תגובת התיבה ביציאה לעקיפה אינה מיידית, אבל הפקדים הידניים מאחורי ההגה ישפרו יכולת באופן משמעותי. 

התיבה אינה תמיד מספיק זריזה בתגובתה, אבל ניתן להיעזר בפקדים הידניים הנוחים מההגה כדי לשפר יכולת בעקיפות מהירות. 

מה שחסר קצת היא פעולה יותר מעודנת וזורמת של חטיבת הכוח, שלפעמים משמיעה רעשים מוזרים ולפעמים עוברת מחשמל לבנזין או משנה הילוכים באופן מורגש מדי. גם יציאה נמרצת מדי מהמקום יכולה להיות לא תרבותית. חוסר הזרימה מפריע גם בחניות שם הזחילה לאחור אינה חלקה. 

צריכת הדלק ביום המבחן שכלל קטעים מאמצים הייתה 11.8 ק"מ/ל' ובשיוט נינוח עמדה על 15.3 ק"מ/ל'.

נוחות, התנהגות

לפי אופל, בדגם המחודש נעשה שינויים במערכות המתלים/בולמים וההגה, ואלה נועדו לשפר הן את נוחות הנסיעה, הן את היכולת הדינמית.

כיול מתלים 'גרמני' אחראי לפעולה נוקשה שלהם במהירות נמוכה בעיר, וצמיגים בחתך נמוך יחסית (215/55-18) אינם מסייעים בספיגת שיבושים – דברים המורגשים בייחוד מאחור ועל שיבושים גדולים ופסי האטה. פעולת המתלים שקטה ומורגש כי הם מכוונים לספיגת המהמורות והרכב לא נחבט. 

מחוץ לעיר נוחות הנסיעה משופרת, גם אם שיבושים גדולים ושברי כביש רצופים מורגשים. אותה תחושה של קשוח-אך-מטפל מורגשת גם שם, ומוקה נעים ביחס לרכב פנאי קטן. עם זאת, אותה קשיחות גורמת לעיתים לניתור על כפלי כביש חדים. רעשי הכביש מסוננים היטב ואילו רעשי הרוח בולטים. 

בשבילים מוקה אינו מאוד נינוח ומעט נוקשה גם על אבנים קטנות. עם זאת, לא נשמעו רעשי מרכב וחלקי הפנים בתוכו. 

ככל שמדובר בכישורי הפנייה בכביש המעוקל, יש לשיפורים המובטחים ביטוי. הרכב משנה כיוון היטב ובאופן זריז. המרכב נשלט בעומס והוא קליל לתחושה, עניין שהיה לנדיר בתקופה הזאת, ומוקה יכול לצלוח פניות במהירות נאה, גם הודות לאחיזה טובה. משקל ההגה טוב – בייחוד ב'ספורט' וכאשר המהירות עולה – והרכב מגיב היטב להפנייתו. פה ושם פעולת המנוע החשמלי יחד עם מנוע הבנזין עשויה לייצר סוג של לוחמת הגה קלה, אפילו הצהרה על החלקה קלה. פעולת הבלמים אינה עוצמתית במיוחד וההיזון החוזר מהדוושה טוב.