ריינג׳ רובר ספורט - מבחן דרכים (בנזין, 3.0 ל׳)

הקשר, פרטים

הדור השלישי-עכשווי של ריינג' רובר ספורט הוצג ב-2023 ושווק בישראל בגרסאות דיזל עם מערך היברידי מתון, בגרסאות בנזין עם מערך היברידי-נטען – בכולן מנוע 3.0 ליטר 6 צילינדרים בטור. גרסת P530 עם 4.4 ליטר V8 יוצאת מהכלל, וביותר ממובן אחד. 

מסוף 2025 מגיע לישראל ריינג' רובר ספורט גם בגרסת P400 – אותו מנוע בנזין, מערך היברידי מתון (48 וולט). התודה לטראמפ בגלל העלאת המכסים שהכריז עליה, וזו הביאה לכך שיצרנים רבים הסיטו מלאים של כלי רכב לשווקים אחרים, בהם ישראל.

זהו רכב מגודל. בסיס הגלגלים שלו הוא 299.7 ס"מ, אורכו 495 ס"מ, רוחבו 205 ס"מ וגובהו 182 ס"מ. נפח תא המטען 835 ליטרים (1860 ל' בקיפול שורה) ומשקל הרכב 2385 ק"ג. 

נתוני המרכב לשטח ראויים במצב 'רגיל', משופרים במצב 'שטח' בזכות מתלי אוויר מתכווננים – מרווח הגחון 21.6/28.4 ס"מ; זווית הגישה, 26.1/33 מעלות; זווית הבטן, 21.5/25.9 מעלות; זווית הנטישה, 24.9/29.8 מעלות. 

מתחת למכסה המנוע נמצא מערכת הנעה מוכרת של לנד רובר – כאן מנוע הבנזין כפול-מגדשים (רגיל וחשמלי), כאמור 3.0 ליטר 6 צילינדרים בטור, מערכת היברידית מתונה – והתפוקה נאה בהחלט: 400 כ"ס ב-5500-6500 סל"ד, 55 קג"מ ב-2000-5000 סל"ד, גם לרצועת כוח רחבה ועבה. התיבה אוטומטית עם 8 הילוכים, ההנעה, יצוין לתפארת הפרוטוקול, כפולה והביצועים כנדרש: 5.5 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-242 קמ"ש. 

ריינג' רובר ספורט במפרט האמריקאי מוצע כאן ברמת אבזור אחת, 'SE דיינמיק', וזו כוללת: תאורת לד מלאה, חישוקי "22, גג פנורמי נפתח, סגירת דלתות שקטה, מפתח חכם; תפעול חשמלי לדלת תא המטען, למושבים הקדמיים שיש להם זיכרונות ואוורור, חימום גם לאחוריים, כוונון חשמלי למסעד הגב שם; מסך מרכזי "13.1 ולוח מחוונים "13.7, צימוד סלולרי חוטי, בקרת אקלים דו-אזורית עם פתח מיזוג מאחור, מערכת שמע של מרידיאן. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי תנועה חוצה, רכב בשטח מת ורכב חוצה מאחור, בקרת שיוט אדפטיבית. 

מחירו של ריינג' רובר ספורט בגרסת P400 הוא 854,500 שקלים.

עיצוב, נראות

לריינג' ספורט מופע מרשים, משלב עיצוב אלגנטי ומרכיבים אגרסיביים. צללית המרכב קרובה לזו של ריינג' רובר הרגיל, מזכירה בהתאם את סבא-רבא, אך המרכב המעוגל וחלקי המרכב הנמוכים (פגושים, ספים) מבליטים את האופי השונה שאמור לאפיין דגם זה ביחס למקור. הוא גם קצר ב-10 ס"מ, לפרופורציות דינמיות יותר. הגלגלים הממש גדולים, – חישוקי "22, קוטר כללי "32 – נראים שגרתיים לגמרי במרכב המגודל. 

סביבת נהג, נוסעים

כיאה למעמד, סביבת הנהג בריינג' ספורט ממזגת הופעה והידור. הכניסה לרכב נוחה, ולקפיצי האוויר מצב מונמך (Access) לשיפור העלייה לרכב. לזו לחצן פיקוד שנמצא, כמקובל בריינג' רובר, בקונסולת המתגים בדלת, ועם פתיחתה המושב זז לאחור לכניסה נוחה יותר. תא הנוסעים מסביר פנים עם גווני חום ושחור פסנתר, היוצרים חלל מהודר, בצגי המולטימדיה והמחוונים הגדולים חדות גבוהה ואייקונים גדולים וברורים. איכות ההרכבה ואיכות הגימור טובות.

לא הכל מושלם. אין מדרגות צד נשלפות או ידיות עזר לטיפוס, כך שכניסה ויציאה מהרכב כשהוא מונע בשטח למשל, הופכות למשימה מאתגרת. מיקום מתגי Access וכוונון המושבים והזיכרונות אינם נוחים. מעבר לכך, איכות החומרים פחות גבוהה מהמצופה – פתחי אוורור ומחזיקי כוסות אחוריים עשויים מפלסטיק פשוט יחסית, בורר עוצמת השמע שעל ההגה זול לתחושה, חסר התנגדות ותפקודו היה חלקי – וכעולה ממפרט האבזור, זה אינו עשיר כפי שאמור להיות ברכב כזה (מעמד, מחיר), ודומה לו יש בג'נסיס GV80 שמחירו נמוך בכ-300,000 שקלים.

הצימוד הסלולרי אינו אלחוטי – לא לעניין, בייחוד כאשר הדרך להעברת הכבל היא דרך מתקן מחזיקי כוסות שמועך אותו ופוגע בו לאורך זמן.

מרחב הפנים גדול, אך לנהג ולנוסע מלפנים הוא קטן יותר בפועל מכיוון שהקונסולה המרכזית גדולה. מאחור המרחב נדיב, אבל נוחות הישיבה אינה מתעלה; כאמור, זוויות המסעד ניתנות לשינוי והתפעול חשמלי, אבל גם במצב הזקוף ביותר המשענת עדיין מוטה מדי לאחור. מאחור פתחי מיזוג, אך לא מדובר בבקרת אקלים נפרדת. משענת היד המרכזית נפתחת בזווית גדולה מדי, עד כדי מצב נפול – לא נוח, לא נראה טוב, לא לעניין ברכב כה יקר.

תא המטען גדול ונוח לשימוש. יש בו, בין היתר, קונסולת שליטה בגובה המרכב לשיפור שפת ההטענה וגם לריתום נוח של נגרר; יש גם וו גרירה נשלף מקורי, זרוק בתא המטען. מתחת לרצפה גלגל חלופי מוקטן.

מנוע, ביצועים

מערכת ההנעה טובה: חזקה, פועלת חלק, עם צליל נעים של 6 צילינדר בטור. כוח? יש ועוד איך, ויעיד על כך זמן האצה של 5.5 שניות מ-80 ל-120 קמ"ש, מצוין ברכב במשקל של כ-2.4 טון. אופי הפעולה אינו ספורטיבי או מלהיב – הכוח נבנה בהדרגה ולא באופן פראי, העברות ההילוכים קצת איטיות. הריגוש ההוא חסר? P530 עם 530 כ"ס מ-V8 יעשה את העבודה (ב-1.13 מיליון שקלים).

על הביצועים ועל המשקל משלמים בדלק; במבחן מדדנו צריכה ממוצעת של 6.7 ק"מ/ל'. 

נוחות, התנהגות

ריינג' רובר התייחד לאורך השנים בנוחות ובאיכות נסיעה מעולות שבמעולות. בהקשר הזה ריינג' ספורט ממוקם גבוה – לבולמי הזעזועים פעולה מעודנת יחסית גם בשיכוך וגם בהחזרה וגיבוי של קפיצי אוויר עם יישום של שינוי קשיות הקפיץ והוא נעים ושקט מאוד. עם זאת, דגם זה אינו מתעלה כמו ריינג' רובר המקורי, אינו מעניק אותה רכות מלטפת שאינה מושפעת כלל ממצב התשתית (הפלא הזה מתרחש גם בשטח). שיכוך הכיווץ וההחזרה נוקשה ומרוסן מדי – אלה מהדברים העיקריים שעושה את ריינג' רובר הזה ל'ספורט'. הצמיגים, גם הם מוכווני יכולת דינמית, אינם עוזרים; הדופן נמוכה יחסית (285/45), הצמיגים נוקשים יחסית (M+S לחורף, מתאימים לשוק האמריקאי), לחץ האוויר גבוה יחסית (43 מלפנים, 50 מאחור), פוגם ביכולת לספוג מפגעים בעלי קצוות חדים. 

מנגד ובהתאם, כל הנ"ל מעניק לריינג' ספורט יכולת דינמית גבוהה. המתלים תומכים היטב במרכב (במיוחד במצב 'דיינמיק') ורמת האחיזה של הצמיגים גבוהה (למרות שמדובר בצמיגי חורף). עם זאת, היכולת הגבוהה אינה דוחפת לנהיגה אגרסיבית בפיתולים, והרכב מתעלה בקצב גבוה ובנהיגה מעוגלת. מערכות הבטיחות עובדות נפלא, לא מציקות ולא חוזרות למצב תחילי לאחר ניתוקן והנעה מחדש.

שבילים, שטח

ב-P400 הנעה כפולה המבוססת על מצמד רב-דסקי המאפשר אותה בערך עד 30 קמ״ש ולאחר מכן מנתק את הסרן הקדמי. המפרט הישראלי חסר תיבת העברה עם יחס הפחתה (LOW) ונעילה אחורית, תוספות שניתן להזמינן בחו"ל בגרסה הזאת.

את הספורט לקחנו לקטע שטח קצר ברמת הגולן, ממפל דבורה לבריכות הקצינים ומשם למצפה גדות. זהו שטח קל יחסית בסביבה טרשית – האויב הגדול של צמיגים בחתך נמוך ופגושים פריכים, בדיוק כמו בריינג' ספורט 'שלנו'. את הקטע עברנו בשלום, ללא כל גירוד או אפילו פנצ'ר, אבל החשש מנזקים אפשריים גרם למתח לא נעים.

בשטח, נוחות הנסיעה לא הייתה טובה, ובמצב הגבוה של הקפיצים הנסיעה הייתה קופצנית. למרות זוויות המרכב, בגלל פעולת הבולמים וסוג הצמיגים, גם המפרט החסר לשטח, ריינג' ספורט יכול לחרוג משבילי כורכר, אבל כדאי שיימנע מתנאי שטח מאתגרים.