אלפין A110 2026

בשנת 2017 החזירה רנו את מותג אלפין לחיים עם מכונית מקורית ראשונה מזה שנים – אלפין A110, מחווה ל-110 המקורית שהוצגה בשנת 1966. מותג זה היה שם דבר במחצית השניה של המאה הקודמת ואחראי לכמה ממכוניות הספורט האייקוניות של אירופה ורשם הישגים מרשימים בספורט המוטורי כולל ניצחון במרוץ ה-24 שעות בלה מאן. אלפין A110 היא מכונית ספורט קטנה עם מבנה של מנוע מרכזי והנעה אחורית. בתכנונה הושם דגש על משקל נמוך ובזכות שימוש נרחב באלומיניום – 96% מהשלדה, למשל – משקלה עומד על 1,177 ק"ג בלבד. חלוקת המשקל עומדת על 56% לאחור ו-44% לפנים. על ההנעה אחראי מנוע 1.8 ל' טורבו-בנזין המפיק 252 כ"ס או 310 כ"ס בהתאם לגרסה. התיבה היא רובוטית דו-מצמדית עם שבעה הילוכים. בראש ההיצע עומדת גרסת R הספורטיבית והקיצונית ביותר: לזו מנוע עם ההספק הגבוה, חבילה אווירודינאמית, מתלים משופרים כולל בולמים אדפטיביים עם אפשרות להנמכה, בלמים של ברמבו, מושבי מרוץ ועוד. השיווק בישראל החל ביוני 2023.

הרושם בתא הנוסעים שנוי במחלוקת אף הוא; מחד, קשה שלא לאהוב את תא הנהג הקטן והתכליתי הכולל פריטים ספורטיביים ייעודיים (מושבים, הגה ועוד) המבהירים היטב מה היה חשוב למהנדסים. מאידך, הרושם הכללי אינו איכותי, המראה מיושן ויש שפע חלקים פשוטים וזולים ממחסן החלקים של בעלת הבית רנו. 
גם הנדסת האנוש אינה מבריקה: תפעול המולטימדיה המיושנת, לחצני בקרת השיוט הממוקמים באופן מוזר בין המושבים לצד בלם החנייה או מתגי המראות שמוסתרים מתחת להגה – כולם מוכרים מרנו, וממש לא מחמיאים למכונית שנעה בטריטוריות מחיר של פורשה. 

למרות הפשטות החומרים טובים, כמו השימוש באלקנטרה השחורה הנמצאת גם על גלגל ההגה הממכר לאחיזה. חומר זה מגיע לחלקים בסביבת הנהג ולדיפון הדלתות, וחגורות הבטיחות הכתומות תורמות גם הן למראה הכובש. 

למרות שלא מדובר ברכב המכוון לשימוש יום-יומי, מפריע שהוא נטול שמץ של מערכות בטיחות מתקדמות ולכן מורכבת בו מערכת התרעה בהתקנה מקומית ("מוביל איי"). 

הכניסה ובייחוד היציאה מהמכונית הנמוכה דורשות תרגול והסתייעות במפתן. מושב 'סאבלט' הדקיק בגרסת S שנבחנה נראה נהדר אבל קבוע בזווית ואת הגובה ניתן לשנות (בין שלוש אפשרויות) רק עם פירוק ארבעה ברגים. הראות לאחור מוגבלת ומבנה השמשה מעוות את התמונה במראה. לא נורא. כיסוי מראות הצד מצוין.

יותר מפריע היעדר מקום סביר להניח בו את הסלולר או את משקפי השמש. יש תא מתחת לקונסולה שבין המושבים. אבל הדרך הנוחה להגיע לשם היא מהצד של הנוסע, ואין תא כפפות או תאי אחסון בדלתות. 
ברכב שני תאי מטען, מלפנים ומאחור, שמתחרים מי קטן יותר – מזוודה לסוף שבוע רומנטי? עדיף לחלק לשקיות ולדחוק משהו גם מאחורי המושבים. התא האחורי, המנצח בתחרות הגודל, קרוב למנוע ומתחמם מאוד.

צליל המנוע נשמע קרוב מאוד לאוזניים, והוא מרוכז מאוד. באוזן השמאלית נשמעות נשיפות המגדש שמדגישות כמה חיים הצליחו אנשי אלפין להפיק מהמנוע של רנו; גרגורי המנוע מורגשים במרכז; פיצוצי מערך הפליטה קרובים יותר לימין – ממש חוויה סטראופונית. הטרטור נעשה לגרגור מאזור ה-4500 סל"ד ולסוג של שאגה מעט אחרי. פשוט תענוג. מעולם לא חשבנו שמנוע 4 צילינדרים טורבו של רנו יכול להישמע כה טוב. 
המנוע לא באמת צריך לטפס לסל"ד גבוה כדי להעיף את המכונית הקלה קדימה. יש לו מספיק קג"מים בשביל זה גם בסל"ד נמוך – אבל הוא יודע למשוך אותם במלוא אונם גם לסל"ד ממש גבוה, בדרך לשיא ההספק (301 כ"ס בגרסה S הנבחנת) ולעשות את זה ממש מהר. 

התיבה אינה מאוד מרשימה, אבל היא לא מציקה. התפעול שלה, באמצעות לחצנים D-N-R, נראה תחילה מוזר אך מתגלה כנוח. כאשר עוברים למצב 'ספורט' התגובות שלה הופכות חדות ואגרסיביות ממש.

מערך המתלים של אלפין A110 מוכוון דינמית, וגרסת 'S' המוטה יותר למסלול מכוילת באופן נוקשה יותר. כתוצאה מכך, בעיר ובמהירות איטית, נוחות הנסיעה אינה טובה, גם בגלל המושב הנוקשה; גרסאות הבסיס ו-GT אמורות להיות נוחות יותר. מחוץ לעיר אותה נוקשות מפריעה פחות והיא נכונה למכונית ספורט. כמובן גם שקט לא יהיה כאן – אבל הרעש פשוט מגניב. 

עם בסיס גלגלים קצר, מנוע מרכזי, פחות משקל על החרטום וצמיגים קדמיים צרים מהאחוריים, הרכב רוקד כאשר הכביש משובש או גלי ו"מתפזר" במסורת פורשה-של-פעם. צריך להשגיח עליו אבל מתרגלים לכך. 

בפיתולים הדוקים יותר מתגלה היכולת הדינמית בגדולתה. האלפין נכנסת בקלילות לפנייה, משנה כיוון היטב אבל לא באופן עצבני, והיא מספיק קטנה כדי לנוע בין קווי הנתיב. אבל בעיקר, זו מכונית מאוד מחוברת ומתקשרת בסטנדרטים של היום, מעניקה תחושה נטולת-מאסה ומאוד מתגמלת ומהנה. נפלא. 

במצבים מסוימים, הרכב דווקא מרחיב קו מכיוון שהאחיזה מלפנים פחות גבוהה מאשר זו שמאחור. האחיזה מאחור, לפחות בכבישים היבשים, גבוהה מאוד וצריך ממש להתאמץ כדי לגרום להם להחליק. אבל שם צריך להיזהר - זו לא מכונית ידידותית לדריפטים, איבוד האחיזה אינו פרוגרסיבי, זוויות ההיגוי אינן נדיבות והיא טריקית במגבלות - בין היתר בגלל היעדרו של דיפרנציאל מוגבל החלקה. אתגר אמיתי לנהג מיומן במסלול. 

ההגה לא שופע במידע והוא קצת עמום ומלאכותי במרכז, אך הוא חד ומדויק - ועדיין ישיר בהרבה מהמקובל במכוניות ספורט מודרניות. 
 
גם הבלימה היא הדגמה לביצוע מדוד ותזכורת כמה הפסדנו עם עליית המשקל במכוניות. התגובה אינה עצבנית, היא מדודה ולינארית באופן נדיר.

אלפין A110 מוצעת בישראל ברמת גימור אחת – מערכת מולטימדיה, כניסה והנעה ללא מפתח ועוד – ובחמש גרסאות. בגרסת הבסיס – A110 – מנוע המפיק 252 כ"ס ותאוצה ל-100 קמ"ש ב-4.5 שניות. גרסת GT המנוע מפיק 310 כ"ס, 4.2 שניות ל-100 קמ"ש, שליטה אקטיבית בצליל המפלט, גימור מפואר בתא הנוסעים. גרסת S מוסיפה כיול ספורטיבי יותר למתלים, מושבי "מרוץ" וצמיגים רחבים יותר. גרסת S אירו כוללת גם חבילת כנפונים מסיבי פחמן. גרסת R היא הספורטיבית ביותר וכוללת בולמים אדפטיביים, בלמי ברמבו ועוד.