יונדאי i20 2016 יד שניה

מאז השקת הגטס בתחילת שנות ה-2000, הפכה הסופרמיני הקוריאנית לאחד הקלפים החזקים של היצרן באירופה – וגם אצלנו. בישראל היא הייתה רבת המכר בתחומה, וגם היורשת, יונדאי i20, כבשה אט אט את המקום הזה. בתחילת 2015 נחת בארץ הדור השני של ה-i20, ומשווק בישראל עם שני מנועים: 1.2 ליטר המייצר 84 כ"ס ומשודך לתיבה ידנית, ומנוע 1.4 ליטר המפיק 100 כ"ס משודך לתיבה אוטומטית עם ארבעה הילוכים. לדגם החדש שש כריות אוויר והתראה על לחץ אוויר נמוך בצמיגים. סביבת הנהג מוצעת במספר צבעים לבחירה ובשלוש רמות גימור: ׳אינסייט׳ לגרסה הידנית; ׳אינספייר׳ ו׳פרמיום׳ לגרסה האוטומטית. בגרסה האוטומטית כולל האבזור גם תפעול מההגה למערך השמע (עם בלוטות'). רמת הגימור פרמיום כוללת בנוסף בקרת שיוט, חישוקים קלים וחיישני חניה. חוות הדעת המופיעה מטה היא לגרסה הידנית. עבור הגרסה האוטומטית, אנא ראו דף דגם למודל 2015.

גם סביבת הנהג אינה שונה מהותית מזו שבדגמים היקרים יותר שבחנו. גם כאן היא נעימה לעין, ברורה ויוצרת רושם איכותי למדי, וגם בגרסה זו ניתן לקבל גוונים שונים למשטחי הפלסטיק ולדפנות. עיצוב המחוונים, מערכת השמע והמשטח הקדמי נאה, הנדסת האנוש טובה והמתגים מוארים באופן נעים בלילה. גם רשימת האבזור מניחה את הדעת למכונית זולה, והחיסרון הבולט מבחינה זו הוא כנראה תפעול ידני לחלונות מאחור, ובהחלט היינו שמחים לסטריאו עם קישוריות בלוטות'. הביקורת העיקרית שלנו נוגעת לתנוחת הנהיגה הלא נוחה. האחראי לכך הוא גלגל הגה שלא ניתן כלל לכוון אותו (למרחק או לגובה) – חיסרון מאוד נדיר בימינו. המרחב מאחור, כרגיל ב-i20 החדשה, טוב.

יונדאי i20 2016 מייצרת תחושה שהכל בה קל לתפעול, ותכונה זו בולטת גם במה שעושה את הגרסה הזו: המצמד מאוד מאוד קל ללחיצה ולשילוב ובורר ההילוכים נעים לשימוש. עם 84 כ"ס, מנוע ה-1.2 ליטר אינו חזק במיוחד, אבל הוא עושה את העבודה. ברגע הראשון, בעיר, ה-i20 אפילו מרגישה זריזה (בייחוד בהשוואה לגרסה האוטומטית). מחוץ לעיר, בייחוד בעליות, דורשת היונדאי הידנית לא פעם הורדת הילוך או שניים כדי לשמור על הקצב או כדי להאיץ למהירות גבוהות. אבל גם בתחומים אלה של סל"ד גבוה, המנוע אינו הופך רועש מדי. ה-i20 הידנית חסכונית עם קצב של 15.5 עד 17.5 ק"מ/ל' בנסיעה רגועה.

נוחות הנסיעה נאותה רוב הזמן, אבל כשפני הכביש הופכים גליים וגם על שיבושים גדולים המכונית נעה מדי, וריסון התנודות של בולמי הזעזועים אינו מושלם. לפעמים, תוך כדי התנועה הזו, היא גם לא מצליחה לסנן טוב את שיבושי הכביש. מבחינת התנהגות הכביש ה-i20 עושה הכל די בסדר. לוקח קצת זמן להתרגל להגה הקליל (מדי), אבל מעבר לו המכונית משדרת תחושה בטוחה ויציבה, כאשר חטיבת הכוח לא באמת מאתגרת את האחיזה הסבירה. הבלמים חסרים משהו בהדרגתיות תחת עומס, אבל רוב הזמן פעולתם יעילה.

בגרסתה הידנית, יונדאי i20, היא מכונית הולמת וראויה. אין לה נקודות חולשה של ממש – פרט להיעדר כוונון להגה, שפוגע בתנוחת הנהיגה ובנוחות לאורך זמן - והיא יוצרת תחושה של מכונית גדולה וראויה בזכות עצמה, ולא של גרסה מוזלת. התפעול הידני קליל, נוח וזורם, וגרסה זו תתאים גם למי שאינו חובב מושבע של תיבה ידנית - כך שלדעתנו, זו בפירוש הגרסה המומלצת יותר של הסופרמיני הקוריאנית.