ג'יפ רנגלר 2026

ג'יפ רנגלר, ממשיך דרכו של רכב השטח האזרחי הראשון (CJ מ-1944), נותר אחד מרכבי הכביש-שטח האחרונים בשוק.
הדור הרביעי של רנגלר הושק ב-2017, משמר את המבנה הקלאסי של שלדת סולם, צמד סרנים-חיים ומרכב פריק קצר או ארוך, שמאפשרים את הסרת הגג והדלתות ואת קיפול מסגרת החלון הקדמי.
במאי 2024 נחתה בארץ מתיחת פנים לרנגלר, וזו כללה רענון קל לעיצוב החיצוני לצד עדכונים למערכות הבטיחות.
עיקר החידושים התרכזו בסביבת הנהג שעוצבה מחדש, אך גם יכולות השטח שופרו.
בעולם משווק רנגלר עם מגוון מנועים אותם ניתן לקבל ביבוא מקביל/אישי. היבואן הרשמי מציע כיום רק גרסה אחת: ה-2.0 ל' טורבו-בנזין המוכר המפיק 270 כ"ס ו-40.8 קג"מ.

רנגלר המחודש כמעט ולא השתנה ביחס לדגם שלפני העדכון. השינוי הבולט ביותר הוא בסבכה הקדמית, שקוצרה בחלקה התחתון כדי להקל על התקנת כננת. התוצאה, בוודאי בגרסת 'רוביקון', מושכת וקרבית. 

תא נוסעים ומטען
בניגוד להופעה החיצונית, בסביבת הנהג השינויים בולטים יותר, עם מסך מגע שהוגדל ל-"12.3 והוביל לסידור מחדש של פתחי האוורור המרכזיים. בנוסף, הדיפון האדום לרוחב התא פינה את מקומו לטובת גימור שחור עם תפרים אדומים, למופע פשוט אך מעודן יותר.

מסך המגע החדש בעל חדות טובה, ומאפשר צימוד אלחוטי לקארפליי. עם זאת, המסך רגיש מדי למגע והתפעול שלו לא תמיד נוח. שאר הפרמטרים - איכות חומרים והרכבה, מרחב – ללא שינוי, וזה לא בהכרח חיובי: הכניסה לרכב קשה, המרחב מלפנים מצומצם ומושב הנהג לא מוצלח. 
בצד החיובי,, איכות הגימור טובה מאוד, תנוחת הנהיגה גבוהה ושדה הראייה מצוין. המרחב ליושבים מאחור נדיב, ותא המטען (בגרסה הארוכה) שימושי ויעיל.

בניגוד להופעה החיצונית, בסביבת הנהג השינויים בולטים יותר, עם מסך מגע שהוגדל ל-"12.3 והוביל לסידור מחדש של פתחי האוורור המרכזיים. בנוסף, הדיפון האדום לרוחב התא פינה את מקומו לטובת גימור שחור עם תפרים אדומים, למופע פשוט אך מעודן יותר.

מסך המגע החדש בעל חדות טובה, ומאפשר צימוד אלחוטי לקארפליי. עם זאת, המסך רגיש מדי למגע והתפעול שלו לא תמיד נוח. שאר הפרמטרים - איכות חומרים והרכבה, מרחב – ללא שינוי, וזה לא בהכרח חיובי: הכניסה לרכב קשה, המרחב מלפנים מצומצם ומושב הנהג לא מוצלח. 
בצד החיובי,, איכות הגימור טובה מאוד, תנוחת הנהיגה גבוהה ושדה הראייה מצוין. המרחב ליושבים מאחור נדיב, ותא המטען (בגרסה הארוכה) שימושי ויעיל.

לגרסה היחידה המשווקת ב-2025 מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר, המפיק 270 כ"ס ו-40.8 קג"מ. התיבה אוטומטית עם 8 הילוכים, ולרכב תיבת העברה עם מצמד רב-דסקי להנעה כפולה גם בכביש. 

יחידת הכוח אומנם מודרנית, אך לא מוצלחת במיוחד. עד 3000 סל"ד אופי הפעולה גס, ומקורו בהשהיית טורבו מורגשת בשילוב העברת הילוכים איטית. מעל 3000 סל"ד מערכת ההנעה עובדת טוב ומספקת כוח ראוי.

במונחים של נוחות ואיכות נסיעה, אי אפשר להשוות בין רנגלר לבין רכבי פנאי. מדובר בכלי גס, רועש ומסורבל בהרבה מטבעו. 
אולם ביחס לדור הקודם ולרכבי שטח ייעודיים כמותו, רנגלר הפתיע לטובה – בידוד הרעשים יעיל מבעבר ונוחות הנסיעה סבירה. אמנם למתלים מהלך ראשוני רך יחסית ומורגשות תנודות של המרכב מדי פעם, אבל המשך המהלך מרוסן יותר. 

מנגד, בשימוש יום-יומי הכולל תנועה במהירות עירונית, יכולות השיכוך במעבר על גבי כביש סדוק אינה מרשימה. 
היכולת הדינמית ראויה לכלי מסוגו - רמת האחיזה גבוהה והתגובות להרפיה מהמצערת מדודות ונוסכות ביטחון.
אולם ההיגוי ארוך, מעורפל ובעל שטח מת גדול, ופעולת דוושת הבלם לא מוצלחת בשל מאפיינים דומים. 
 
הדיווידנדים ליכולת הכביש הלוקה בחסר מתקבלים בשטח, שם רנגלר רוביקון הוא, כפי הנראה, רכב השטח הטוב ביותר שאפשר לקנות בישראל. פעולת המתלים, מהלכם, הצמיגים, נעילות הדיפרנציאל ומערכות העזר – כולם מיועדים לאפשר לרנגלר לעבור בכל מקום.

מחירו של רנגלר גבוה מאוד, וגרסת הבסיס חסרה את האבזור שיהפוך את הרכב למכונת השטח שהוא יכול להיות. לכן, עבור מי שמחפש יכולת שטח גבוהה, גרסת 'רוביקון' היקרה היא היחידה בהיצע של היבואנית הרשמית שיכולה לתת מענה. 
מצד שני, ביחס למעט מאוד האלטרנטיבות הישירות האחרות בשוק המציעות יכולת שטח כה-גבוהה, מחירו של רנגלר סביר ותחרותי יחסית.

ג'יפ רנגלר 2025 מוצע בישראל בגרסת מנוע אחת – 2.0 ל', טורבו-בנזין, 270 כ"ס – במרכב קצר או ארוך ובמגוון רמות גימור.
רמת 'ספורט S' מוצעת במרכב 4 דלתות ורשימת האבזור כוללת: מחשב דרך עם מסך בגודל 7 אינץ', חישוקי 17 אינץ', בקרת אקלים, כניסה והנעה ללא מפתח, מערכת מולטימדיה עם מסך 12 אינץ' ועוד.
רמת 'רוביקון' מוצעת במרכב 2 או 4 דלתות ומוסיפה: ריפוד עור למושבים, כוונון חשמלי למושבים מלפנים, צמיגי שטח ייעודיים ומכלולי שטח מחוזקים לשיפור היכולת מעבר לכביש.

ג'יפ רנגלר נבדק ע"י יורו NCAP בשנת 2018 וקיבל דירוג של כוכב אחד בלבד – ומדובר במבחן פחות מחמיר מזה הנהוג כיום. מאז, היצע מערכות הבטיחות המתקדמות הורחב וכולל כעת כסטנדרט: 6 כריות אוויר, בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת בלימה אוטונומית, התרעה על רכב בשטח מת, התראה על רכב בנסיעה לאחור ועוד.
אולם המפרט עדיין חסר ומחייב התקנה של מערכת התרעה מקומית לסטייה מנתיב. כמקובל, מדובר במערכת בלתי נסבלת, עם אופי פעולה היסטרי ולא מדויק. מעבר לכך, בקרת השיוט האדפטיבית אינה פועלת היטב, עם לא מעט בלימות שווא.