לקסוס NX 2016 יד שניה

ב-2014 נחת בארץ לקסוס NX. הדגם החדש מגיע ארצה עם מבחר של שתי יחידות הנעה – היברידי (NX300h) וטורבו (לראשונה בלקסוס אי פעם, NX200t) – אפשרות להנעה קדמית או כפולה ושתי רמות אבזור. יחידת ההנעה ההיברידית מבוססת על מנוע 2.5 ל' במחזור אטקינסון המשודך למנוע חשמלי המייצר הספק כולל של 197 כ"ס. מנוע הטורבו, בנפח 2.0 ל', שהוא כאמור חדש לחלוטין מבחינת לקסוס, מציע 238 כ"ס ו-35.7 קג"מ כבר מ-1650 סל"ד. התיבה אוטומטית עם שישה הילוכים ברמת גימור ׳לקשרי׳ הבסיסית ניתן למצוא פנסי לד ראשיים, מפתח חכם, גג שמש פנורמי ומושבים מחוממים. רמת גימור ׳פרמיום׳ מוסיפה לזה ריפודי עור, הנעה כפולה, מושבים קדמיים חשמליים, פתיחה חשמלית לתא המטען, מערכת מניעת התנגשות מבוססת רדאר ומערכת בקרת שיוט אקטיבית.

פתיחת הדלת בגרסת המבחן המאובזרת מפגישה אותנו עם מושבי עור נאים מאוד בשילוב צבעים של לבן ושחור. המושב עצמו מעט צר לאנשים רחבים, תנוחת הישיבה גבוהה, והמרחב נדיב. עיצוב סביבת הנהג נאה למדי, האיכות טובה והתפעול נוח למערכות השונות. במושב האחורי הישיבה גבוהה, ובגלל גג השמש, מרווח הראש מוגבל; המרווח לברכיים טוב, ויש לציין לטובה אפשרויות כוונון למשענת ואת פתחי המיזוג לאחור. תא המטען נפתח ונסגר חשמלית, אבל הווילון שמכסה את התא נמוך יחסית, ופוגע מעט בשימושיות ובנפח.

ה-NX ההיברידי הוא שותף נעים ושקט למדי, וגם צריכת הדלק, במיוחד בפקקים, מעולה. אנחנו רשמנו בפקק ממרכז ת"א להרצליה יותר מ-15 ק"מ/ל'(!). הכוח מספק בהחלט, ובמצב ספורט תקבלו גם תגובת דוושה טובה יותר. עם זאת, המנוע ההיברידי לא אוהב לעבוד בעומס. מחאתו הווקאלית חודרת דרך בידוד הרעשים הטוב בדרך כלל, ואינה נעימה לאוזן. גרסת הטורבו שונה מאוד. המנוע מפגין פעולה חלקה, זמינות כוח מכובדת, חיבה לסל"ד גבוה וצליל נחמד. התיבה משתפת פעולה עם החלפות הילוכים חלקות ותגובה זריזה למדי. בניגוד להיברידית, נראה שמנוע הטורבו נהנה כשלוחצים אותו, ומאיץ בשמחה כשהוא מתבקש. כצפוי, צריכת הדלק בטורבו פחות טובה, והיא רשמה 12 ק"מ/ל' בשיוט נינוח במיוחד.

בכל הקשור לנוחות נסיעה בעיר, ההיברידי היה טוב יותר על השיבושים הקטנים, אבל ספג פחות טוב שיבושים בינוניים וגדולים. כך או כך, נוחות הנסיעה העירונית בשניהם ממוצעת ולא יותר. מחוץ לעיר המצב דומה, ההיברידי טוב יותר על השיבושים הקטנים ובהתמודדות עם גלים, אבל מעביר שיבושים בינוניים בצורה מורגשת יותר, ויש לו גם מעט יותר רעשי כביש. ושוב: שניהם מציעים לנהג ולנוסעים נוחות נסיעה ממוצעת בלבד. בפיתולים, הטורבו מכה את ההיבריד מגדש על חשמל. זה מתחיל עם ביצועים טובים יותר לצד צליל נעים יותר במאמץ, ממשיך לפעולת מתלים מוצקה יותר, ומסתיים בבלמים טובים יותר, גם אם לא מרשימים בפני עצמם. ההגה בטורבו הוא בפירוש הנקודה החלשה שלו: קל, מעט עמום במרכז ולא נותן ביטחון לנהג הממהר. עד שעוברים להיבריד, ומגלים שם הגה עוד פחות טוב.