גרייט וול סטיד

המכונית הסינית השנייה שהגיעה לישראל היא טנדר במחיר זול יחסית - גרייט-וול סטיד (Great Wall Steed), טנדר סיני בגודל בינוני.

עם החלטת משרד התחבורה, לדחות בעוד שנה את יישום חיוב בקרת היציבות בכלים מסחריים, נפתחה הדלת גם עבור ייבוא רכב זה ב-2011.

הסטיד מגיע אלינו עם קבינה רגילה או כפולה, ועם הנעה אחורית או כפולה.

השיווק התחיל עם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר (135 כ"ס, שמקורו במיצובישי) ועם תיבה ידנית.

עם מנוע זה משווקת היבואנית מערכת הנעה בגז, שאמורה לשפר את תצרוכת הדלק הכללית.

בהמשך הצטרף להיצע מנוע דיזל בנפח 2.0 ליטר שמייצר 140 כ"ס, גם הוא עם תיבה ידנית.

על פניו נראה המפרט הטכני כלא מתאים לביקוש בשוק המקומי (שמחבב דיזל-אוטומטי) אבל על כך, אמור לפצות תג מחיר תחרותי ורמת אבזור גבוהה, אם כי ציוד הבטיחות לא מרשים: שתי כריות אוויר וללא בקרת יציבות.

עיצוב הסטיד דומה למדי למראהו של ה-D-מקס דור קודם. כאשר עיקר השוני הוא בחזית.

תא הנוסעים ספרטני למדי, איכות החומרים וההרכבה לא מרשימים, בלשון המעטה.

בשני המנועים הביצועים סבירים בסה"כ בשימוש יומיומי ממוצע.

כאשר המחסור במומנט בדגם הבנזין יכול להוות בעיה בצורכי עבודה עם משקלים כבדים.

לעומת זאת מנוע הדיזל, שאינו סובל ממחסור במומנט, בעל רצועת כוח צרה למדי.