ניסאן סנטרה

ניסאן סנטרה נולדה ב-1982 כמכונית מיני, ב-1999 (דור רביעי) הפכה לסופרמיני, ובדור השביעי-נוכחי שנולד ב-2012 הושקה כמשפחתית קומפקטית.

היא מגיעה אלינו מצפון אמריקה למלא את המשבצת החשובה של משפחתית סדאן בליין דגמי ניסאן, מתחרה ביונדאי אלנטרה, טויוטה קורולה ואחרות.

בסיס הגלגלים עומד על 270 ס"מ מכובדים, בדיוק כמו אחותה-עמיתה בתצורת האצ'בק, ניסאן פולסאר, המיועדת לשוק האירופאי (נכון להיום לא משווקת אצלנו).

כמו בארצות הברית, גם כאן משווקת הסנטרה עם מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר (130 כ"ס, 17.7 קג"מ) ותיבה אוטומטית רציפה (Xטרוניק).

בשווקים מסוימים, רוסיה למשל, קיים גם מנוע 1.6 ליטר (110 כ"ס). ב-2016 נוסף להיצע בארצות הברית מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטר עם 188 כ"ס (24.5 קג"מ), ואפשרות לתיבת שישה הילוכים ידנית, או גרסה משופרת לתיבת ההילוכים הרציפה.

גרסה זו קיבלה גם מערך מתלים מעודכן, כיול חדש להגה ובלמים משודרגים.

אצלנו מוצעת הסנטרה ברמת אבזור אחת (SR), עם מפרט נדיב הכולל חישוקי "17, מסך מולטימדיה צבעוני (ממשק אנדרואיד, התקנה מקומית) כולל אפליקציית 'וויז', מצלמה אחורית, בלוטות' וגם בקרת שיוט ומפתח חכם.

בצד הבטיחות היא פחות מרשימה ומציעה רק מערכת של מובילאיי בהתקנה מקומית.

בסוף 2015 עברה הסנטרה מתיחת פנים, במסגרתה קיבלה סממני עיצוב, מבפנים ומבחוץ, של אחיותיה הגדולות (אלטימה ומקסימה).

ניסאן סנטרה הושקה בישראל בספטמבר 2016.

הסנטרה לובשת את הפנים החדשות, ועתירות הכרום, של ניסאן, כנראה החלק היחיד בה שיש סיכוי שימשוך מבטים.

מהצד ומאחור היא נטולת יחוד, אבל העיצוב עוזר להבליט את העובדה שמדובר במכונית יחסית גדולה.

עיצוב סביבת הנהג נעים, איכות החומרים ממוצעת בסך הכל, אבל לא אחידה.

המרווח מלפנים מספק, מאחור אפילו יותר ותא המטען גדול ושימושי.

הסנטרה מגיעה עם מנוע גדול מהמקובל בקטגוריה, אך היא לא מציעה יתרון הספק או ביצועים ביחס למשפחתיות 1.6 ל' מקובלות.

תצרוכת הדלק נמוכה, ואף קרובה לנתוני צריכת הדלק הרשמיים.