אופל אינסיגניה

שמונה שנים אחרי הצגת הדור הראשון של אופל אינסיגניה, חשפה היצרנית בסוף 2016 את הדור השני.

היצרנית הגרמנייה – שנרכשה מידי GM על ידי PSA באוגוסט 2017 – עושה עדיין שימוש במכלולים של ג'נרל מוטורס, כך שהאינסגניה מתבססת על פלטפורמת E2XX החדשה (כמו שברולט מאליבו).

האמור תרם להפחתת משקל עד 175 ק"ג ביחס לדגם הקודם, על אף הגדלת הממדים (פרט לגובה, שהונמך ב-3 ס"מ) ובסיס גלגלים של 282.9 ס"מ (+9).

העיצוב מהווה אבולוציה לדגם המוחלף, עם פרופורציות עדיפות ומראה ספורטיבי ואלגנטי.

יחידות ההנעה הרלוונטיות אלינו הן טורבו-בנזין בנפחי 1.5 ליטר (165 כ"ס) ו-2.0 ליטר (260 כ"ס), עם תיבות אוטומטיות 6 ו-8 הילוכים בהתאמה - כאשר הגרסה החזקה יותר מוצעת עם מערכת הנעה כפולה מתוחכמת, כולל מערך מתלים אדפטיביים.

סביבת הנהג שודרגה באופן מוחשי במראה ובאיכות, כשהיצע מערכות הנוחות והבטיחות הועשר; בין היתר עם מערכת בלימה אוטונומית והתראת סטייה מנתיב (כולל תיקון) בגרסה הבסיסית, כשבקרת שיוט אדפטיבית, הצגת תמרורים וניטור שטחים מתים קיימות בגרסאות המאובזרות. אופל אינסיגניה הגיעה לישראל בדצמבר 2017.

האבולוציה העיצובית נאה ודינאמית במידה, כשהממדים תורמים לנוכחות מכובדת, גם אם מעט פחות בהשוואה לחלק מהמתחרות.

חלל הפנים נעים לשהייה, האיכות הכללית טובה, כולל נוחות תפעול המערכות השונות.

המרחב מלפנים טוב בכל הממדים, מאחור גם - למעט מרווח ראש גבולי (לגבוהים).

תא המטען גדול ויעיל הודות לדלת החמישית השימושית.

יחידת ה-1.5 ליטר (165 כ"ס) מעט מחוספסת באופייה, הביצועים בסדר לרוב, אך תחת עומס היא מרגישה מעט אנמית וחלשה.

תיבת ההילוכים נעימה אך איטית תגובה בנהיגה נמרצת. מנוע ה-2.0 ליטר (260 כ"ס) חזק משמעותית, אך במצבים מסוימים ציפינו ליותר. בשני המקרים תצרוכת הדלק ממוצעת ביחס למתחרות.