מותג אופל עבר מידי GM האמריקאי, ל-PSA הצרפתי באוגוסט 2017 – כ-5 חודשים אחרי חשיפת הדור השני של אינסיגניה. מאז חלפו כ-3 שנים ואינסיגניה היא היחידה שנותרה מבוססת על מרכיבים (פלטפורמה, מכלולים, יחידות כוח) של GM.

הדור השני של המשפחתית הגדולה עלה לארץ בדצמבר 2017 ומאז לא השתנה. לאור ביקוש נמוך לקטגוריה כולם (בכל העולם) וגם לדגם, הופסק ייבוא הדגם באמצע שנה זו. במקביל בחו"ל מוצגת מתיחת פנים לדגם.

אינסיגניה משתמשת בפלטפורמת E2XX של ג'נרל מוטורס, שמיועדת למשפחתיות גדולות וקרוסאוברים בעלי הנעה-קדמית, ומשרתת בין היתר גם את קאדילק XT4. הממדים ממוצעים לקבוצה ומרווחים למדי.

היצע המנועים כולל שתי יחידות טורבו-בנזין. מנוע 1.5 ל' שמפיק 165 כ"ס ומשודך לתיבת 6 הילוכים והנעה קדמית – יחידה דומה לזו שמוצעת בשברולט מאליבו בישראל. לצידה נמצא מנוע 2.0 ליטר שמייצר 260 כ"ס, משודך לתיבת 8 הילוכים והנעה כפולה (קיים במאליבו בחו"ל).

אין שינוי ב-4 רמות הגימור שמוצעות מתחילת הדרך ושאת פירוט תכולתן ניתן לראות בדף הדגם של שנת 2017.

מפרט הבטיחות האקטיבי כולל בלימת חירום אוטונומית (מלאה מ-40 קמ"ש, וסיוע מ-80 קמ"ש), והתרעת ותיקון סטייה מנתיב. עם ציוד זה ארגון EuroNCAP העניק למכונית ציון של 5 כוכבי בטיחות. רמת גימור אינוביישן מוסיפה בקרת שיוט אדפטיבית, ואינוביישן פרימיום גם הצגת תמרורים וניטור שטחים מתים.

המראה המוארך מעניק לה הופעה מושכת, עם צללית בסגנון קופה, המזכירה דגמים של מותגי יוקרה.

הקווים הרוחביים של אופל אינסיגניה 2019 יוצרים תחושה שהכל פרוש בפני האוחז בהגה ומתאים היטב לתנוחת הנהיגה. צג המולטימדיה הצבעוני נאה ומודרני, אבל לא הכל בו נוח לתפעול.

מלפנים לא חסר מקום, אבל מושבי הספורט בגרסאות המהודרות לא היו נוחים לכל הבוחנים. מאחור התשלום על המראה הספורטיבי הוא מחסור במרווח הראש וכניסה מעט פחות נוחה. מרווח הרגליים מצוין. תא המטען מהגדולים בקטגוריה וכולל דלת חמישי שימושית.

בכל מצב מייצר מנוע ה-1.5 ל' ביצועים מספקים. אך זה לא מנוע שאוהב לטפס לסל"ד גבוה, והוא אינו נמרץ במיוחד. שילוב ההילוכים נעים, אבל התיבה מעט איטית כאשר נדרשת הורדת הילוך מהירה.

מנוע ה-2.0 ל' חזק משמעותית והביצועים בהתאם, אם כי לא חריגים ביחס להספק.

בשני המקרים תצרוכת הדלק גבוהה במעט ביחס לסגמנט.