הנבחרת ההיברידית של קיה - אוטו

הנבחרת ההיברידית של קיה

ביקור במרכז הפיתוח של קיה אפשר לנו להתרשם מדור ההיברידיות הבא של קיה

חברת קיה, כחלק מקבוצת יונדאי, נמצאת בעשור האחרון במסע מואץ לעבר חבורת החוד של יצרני הרכב בעולם. מחברות שיצרו מכוניות על בסיס דורות קודמים של יצרנים יפניים (מיצובישי במקרה של יונדאי, מאזדה במקרה של קיה) רק לפני עשרים שנה, הן טיפסו לחמישיה הראשונה של היצרנים בשנים האחרונות. אלא שבקיה יודעים שמספרי מכירות לבדם לא יכולים להכניס אותם למועדון של הגדולים. הם צריכים להציג גם טכנולוגיה עדכנית, כדי ליצור תדמית מתקדמת וחדשנית.
דרך אחת להשיג את המטרה הזו היא הצגת דגמי תצוגה בתערוכות. אחרת כוללת יצור מכוניות מתקדמות בסדרות מוגבלות – למשל ה-iX35 וקיה ספורטאז' מונעי תא דלק שהוצגו לפני כשלוש שנים ונשלחו למשימות יח"ץ ברחבי העולם (חציית אירופה, קביעת שיאי טווח נסיעה וכן הלאה). הדרך השלישית כוללת פתיחת מרכז הפיתוח של החברה בנאמיאנג, קוריאה, לביקורי עיתונאים, במטרה לקבל כבר עכשיו חשיפה לטכנולוגיות ומכוניות שיגיעו לכביש רק בעתיד. חלקן כבר בשנה הבאה, אך חלקן רק ב-2020 – שנה שהולכת ומקבלת משמעות מיתית בתחום הרכב, עם שפע הצהרות יצרנים על מה שישיגו "עד 2020".
קיה נירו עליו נהגנו בקוריאה

2020 היא השנה בה תציע קיה מכונית תא דלק ביצור "מסחרי" – אם כי עדיין בסדרות יצור קטנות מאוד. עד 2020 היא גם מבטיחה שתציע מכונית "כמעט אוטונומית" (כזו שתנהג בעצמה בתנאים מסוימים, אך בפיקוח נהג), להחליף 7 מתוך 11 מנועי הבעירה הפנימית, להקטין את צריכת הדלק הממוצעת של צי הדגמים שלה ב-25% ולהגדיל את היצע הדגמים ההיברידיים מ-4 כיום ל-11. הרבה עבודה לחמש שנים.

העתיד הקרוב
שתי מכוניות היברידיות, או יותר נכון שתיים וחצי, שנמצאות ממש מעבר לפינה חיכו לנו במרכז הפיתוח לנסיעת התרשמות ראשונית – ושטחית מאוד. מדובר היה באבות טיפוס משלבי יצור שונים, עם הבדלים ניכרים באיכות הפלסטיקה ותפקוד המכלולים השונים בין היחידות השונות של אותו דגם. ועדיין, הם סיפקו הצצה מעניינת אל מה שתציג קיה בשנה הקרובה.

הראשונה היא הקיה אופטימה הייבריד – אחותה של הסונטה הייבריד שהחלה להימכר בארץ לא מזמן. מנוע 2 ל' עם 154 כ"ס משתף פעולה עם מנוע חשמלי של 51 כ"ס, והם מניעים את הגלגלים דרך תיבה אוטומטית פלנטרית עם שישה הילוכים. הרכב מרווח, כצפוי ממשפחתית גדולה עם בסיס גלגלים של 280 ס"מ, וגם תא המטען סביר – בדיוק כמו בסונטה. יש לה גם אחות שנטענת מהרשת – קיה אופטימה פלאג-אין – הנבדלת בעיקר בסוללה גדולה יותר (כ-10 קילוואט שעה לעומת כ-1.6 ברגילה) ובפתח טעינה. היא אמורה לתת טווח נסיעה חשמלי של כ-40 ק"מ, מה שישפר מאוד את צריכת הדלק בתנאי שימוש פרבריים, בעיקר אם אפשר לארגן עמדת טעינה גם בחנייה בעבודה (זמן לטעינה מלאה – 3 שעות). אלא שזו האחרונה לא צפויה כרגע להגיע ארצה, בעוד האופטימה הייבריד צפויה להגיע בתחילת השנה הבאה.
האיור של קיה נירו

נעים להכיר - נירו
אבל הדגם המעניין יותר שהוצג בפנינו הוא הקיה נירו. זהו רכב היברידי "עצמאי" – משמע לא גרסה היברידית לרכב קיים. אלא שבניגוד למכוניות היברידיות עצמאיות, שבדרך כלל הדגישו את המהות ההיברידית שלהם דרך עיצוב אירודינמי במופגן (פריוס ואינסייט לדורותיהן), הנירו מעוצב כרכב פנאי/קרוסאובר. האם זו עדות נוספת להגעת הטכנולוגיה ההיברידית גם לבגרות צרכנית, כזו שלא דורשת נפנוף תמידי בידידותיות לסביבה? בכל מקרה, נראה שהשילוב בין צריכת דלק נמוכה למראה פנאי אופנתי הוא הימור בטוח למדי. הנירו יושב על בסיס גלגלים של 270 ס"מ – כשל מכונית משפחתית, גם אם בקצה העליון של הסקאלה – במרכב האצ'בק מעט גבוה מהרגיל. יחד עם איפור "שטח" כגון קשתות גלגלים שחורות ופגושים מודגשים, מתקבל מראה הפנאי הנחשק.

יחידת ההנעה משלבת מנוע בנזין בנפח 1.6 ל' במחזור אטקינסון (105 כ"ס) עם מנוע חשמלי בהספק של 35 כ"ס. התיבה כאן היא דו-מצמדית, אך פעולתה חלקה כל כך שטרחנו לוודא את המידע מהפרוספקט עם המהנדס שהצטרף לנסיעה במושב האחורי. למרות שדגם זה רחוק יותר מיצור לעומת האופטימה (הוא יגיע לשוק רק בסוף 2016), הרי שדווקא הוא הרגיש בשל יותר, וקרוב יותר לרכב סדרתי.

המרחב בתא הנוסעים טוב, הפלסטיקה סבירה אפילו בגרסת טרום היצור הזו והביצועים זריזים בהחלט. המתלים מעט נוקשים, וכמובן שטעימת הנהיגה המוגבלת במהלך האירוע לא מאפשרת להביע דעה כלשהי על התנהגות הכביש. מה גם ששני האחרונים עוד עשויים להשתנות רבות במהלך הכיול הסופי של הרכב לפני הכניסה לייצור.

אין ספק, הנירו הוא רכב היברידי מעניין מאוד, כזה שעשוי להפוך ללהיט בארץ בתמחור הנכון. האם הוא יתומחר בדומה לפריוס (מכונית ששמה עלה מספר פעמים על שפתות נציגי קיה) או בדומה לאוריס סטיישן? עדיין לא ברור – נקווה שקרוב יותר לאחרונה.

נתראה ב-2020
קיה ויונדאי משקיעים הון בפיתוח ומחקר, וקשה להתכחש להתקדמות האדירה שהן רשמו בשנים האחרונות. הן עדיין לא סגרו לחלוטין את הפער, אך כשמשלבים את תקציבי הענק עם הנחישות והיסודיות הקוריאניים, נראה כי הן בהחלט בכיוון הנכון.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות