אמריקה. הדבר הראשון שעלה לי בראש כאשר פגשתי בדור השלישי של
יונדאי סנטה פה היה אמריקה. העיצוב המעט מוחצן והממדים המכובדים (לא כמו ענקי היבשת, ובכל זאת) יוצרים רכב שמפגין נוכחות בכביש. וזה לא מקרה; ארצות הברית היא שוק יעד חשוב מאוד לסנטה פה, ובה גם הוצג הדור הזה לראשונה, ב-2012, בתערוכת ניו-יורק.
לסנטה פה גרסת דיזל עם שבעה מקומות (החל מ-254,000 שקל), גרסת בנזין לחמישה (החל מ-225,000 שקל) - וגם כזאת לשבעה, החל מ-242,000 שקל, והיא זו שנבחנה על ידינו. וכבר כעת נציין, כי המחיר מציב לגרסת הכניסה של סנטה פה בעיה.
סנטה פה הנוכחי אינו חדש בישראל, אבל הוא נראה נאה, מרשים ואף מושך גם היום, לא מעט בזכות חלקו הקדמי של הרכב. הרושם החיובי נמשך גם בתא הנוסעים, כאן תודות לשילוב צבעים מוצלח ואיכות חומרים טובה. הנוסעים מלפנים נהנים משפע מרחב, ורק הגבוהים שבהם עלולים לסבול ממרווח קטן מדי לברך ימין. רמת האבזור של גרסת הבסיס שנבחנה (פרימיום; אחת משלוש; השתיים האחרות מוצעות רק עם 7 מושבים) טובה, וכוללת מושב נהג מופעל חשמל, ריפודי עור, בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט וקישוריות לנייד. תוספת אבזור תקנית בהרכבה מקומית מטעם היבואן כוללת מערכת מולטימדיה המשלבת גם מערכת ניווט ומצלמת רוורס. תפעול מערכת זו אינו נוח ואיכות השמע בינונית.
המרווחים בשורה השנייה טובים מאוד בכל המדדים, וניתן להזיז את המושבים בנפרד (שליש ושני-שליש) לפנים-אחור, וגם לשנות את זווית המסעד. נציין שהמושב האמצעי פחות נוח באופן מוחשי, וחבל. אם יש נוסעים בשורה השלישית, המרווח לברכיים לנוסעי השורה השנייה יצטמצם, אבל עדיין יספק.
צילום: מערכת אוטו לא חדש בישראל, ועדיין מרשים למראה
הכניסה לשורת המושבים השלישית לא נוחה, ומובילה אל מושב נמוך עם מרווח ראש חסר ומרווח ברכיים בינוני. מומלץ לשכן כאלה שנמוכים מ-1.6 מטר או פחות. נציין לטובה את המיזוג המצוין, עם פתחים בשורה השנייה וגם השלישית ותפעול נפרד לזו האחרונה. תא המטען ענק כאשר השורה השלישית מקופלת - והקיפול עצמו נוח - וקטן, כמקובל, בתפוסה של שבעה נוסעים. ניתן גם לקפל רק מושב אחד בעת הצורך.
גרסת הכניסה של הסנטה מוצעת עם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר המספק 192 כ"ס ו-24.7 קג"מ, ומשודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים והנעה כפולה (כמו כל גרסאות הדגם בארץ). בתחילת הנסיעה מפתיע הסנטה פה עם זינוק קל-רגליים, שכמעט מעלים נתון משקל של 1.8 טון. המנוע שקט למדי, ורק בסל"ד גבוה קולו נשמע בצורה פחות נעימה בתא הנוסעים. תיבת ההילוכים עובדת נהדר, לא פחות, והיא מציעה אפשרות לתפעול ידני. התחושה הכוללת המתקבלת מהרכב היא כי מדובר בכלי זריז, ורק בשילוב של מהירות גבוהה ועומס מרגישים שתוספת סוסים הייתה מתקבלת בשמחה. צריכת הדלק בשיוט רגוע במיוחד תגיע ל-11.5 ק"מ לליטר. בימי המבחן, שכללו סוגי דרך מגוונים שונים בנהיגה לא מאוד אגרסיבית, נרשמה צריכה ממוצעת של 8.5 ק"מ לליטר. נתון סביר בסה"כ בהתחשב בממדים ובמשקל.
הסנטה פה הוא רכב נעים מאוד לשיוט נינוח. הוא שקט למדי, כאשר רק רעשי רוח קלים ומעט רעשי כביש נשמעים בתא הנוסעים. קולו של המנוע לא נשמע בשיוט, ונוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה מאוד. בעיר נוחות הנסיעה מרשימה פחות, וקיפוצים על מהמורות פוגמים בנינוחות הכללית ואלה מורידים את הציון לממוצע בלבד.
הסנטה פה נעים למדי בשבילים, אבל הוא יכול לווברץ מעט על רצף שיבושים. מערכת בקרת הירידה במורד אפשרה גלישה מהירה מדי, אבל לדעתנו היכולת הכללית שלו תספיק לרוכש הממוצע של דגם כזה, רובם הרי מחפש הופעה של רכב שטח ויכולת סבירה בשבילים ולא הרבה מעבר לכך. לדעתנו, גרסת הנעה קדמית בלבד תספק את רוב הלקוחות של רכב זה, כפי שמוכיחים גם נתוני המכירות של רכבי הפנאי הקומפקטיים.
צילום: מערכת אוטו פחות אהבנו את מערכת המולטימדיה המורכבת בארץ
חובבי ההגה לא ימצאו כאן שותף גדול לפיתולים. למערכת ההגה (עם גלגל חלק מדי לאחיזה) שלושה מצבים: Comfort ,Normal ו-Sport, כאשר המשותף לכולם הוא שהם לא ממש מבריקים. אנחנו נמנענו לחלוטין מהמצב הרך ביותר, שפשוט מעביר תחושה "לא נכונה", והתלבטנו בין שני האחרים מבלי להצליח להכריע. יש הרבה אחיזה, הבלמים בסדר, אבל זה באמת לא הכלי לתקיפת פיתולים, הוא בסדר שם ולא יותר. מצד שני, זה הרי לא מה שהרוכשים מחפשים.
כן ולאיונדאי סנטה פה הוא אחד מכלי הרכב היותר טובים של
יונדאי. הוא נראה מצוין, מרווח, פרקטי ונעים. החיסרון העיקרי שלו הוא מחיר לא זול, בעיקר בגלל היעדרה של גרסת הנעה קדמית בלבד (שהייתה מספקת את מרבית הלקוחות) כמו שמציעים המתחרים.
גרסת הבסיס עם חמישה מושבים פחות מעניינת (גם אם זולה יותר), ולא לחינם בחר היבואן להוציא את גרסת שבעת המושבים למבחן. אבל הבעיה העיקרית של גרסת המבחן מגיעה מבית, בדמות גרסת הדיזל המוצלחת. ברמת גימור דומה, פער המחיר בין הבנזין לדיזל עומד על 12,000 שקלים. תמורתם תקבלו אותו הספק, הרבה יותר מומנט (עוד כ-20 קג"מ!) זמינות כבר ב-1800 סל"ד (מול 3800 בבנזין) וצריכת דלק עדיפה. ואם צריכת דלק לא מעניינת אתכם, אז נכנסים למשוואה כלים אמריקאים גדולים עוד יותר, שמציעים חבילה מעניינת ביחס למחיר.
וכך למרות שגרסה זו מציעה יכולת טובה היא נופלת בין הכיסאות, בגלל המחיר.
רוצים לקרוא על גרסת הדיזל? למבחן המלא לחצו כאן
צילום: מערכת אוטו
