בואו ונגמור את חובותינו לחברה כבר בהתחלה. באמת אין כל צורך בנתון האצה היורד מ-10 שניות; לא ממש חשוב שהמכונית שלכם תגיע ל-200 קמ"ש; הספק שמסדר את זה (ויותר), נגיד 200 כ"ס, הוא יותר ממספק. אפילו בגרמניה, ממלכת המהירות הבלתי מוגבלת, אפשר לנוע כל היום ב-250 קמ"ש עם 300 כ"ס – בקלות.

ואנחנו הרי בישראל. פקק בין חדרה לגדרה, כבישים לא משהו (ואלה שכן, עמוסים), ממדים של מחוז בארה"ב – ומהירות מרבית מותרת של 110 קמ"ש. וכן, יש מצלמות. ובכלל זה לא מתאים. הנה סיכמנו: לא צריך הספק רב. אז 500 כוח סוס? נו, באמת.

אבל זה כיף היסטרי, זו חוויה כבירה, זו תחושה נפלאה. כן, גם הבעלות, גם מקדם ההופעה – אבל גם האצות ביניים שמסדרות מחדש את מערכת היחסים שלכם עם החיים. יש עוצמה בלתי נתפסת ברכב שיש לו 500 כ"ס.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
ונתחיל ב-911. אייקון

ובישראל, במחיר לא ממש זול – כפול מאשר בעולם הגדול – אפשר להשיג כמה וכמה כאלה, לא פחות מ-30 בעצם. הכנו לכם רשימה וכתבנו עליהם כמה דברים. לפחות שתדעו מה לא צריך בזה שאותו כל כך רוצים. הערת אזהרה: כל הדגמים כאן – הן אלה שנוצרו לכך, הן גרסאות הביצועים של דגם רגיל – מציעים נוחות נסיעה טובה פחות מאשר רכב קיצוני פחות; עניין של גובה דופן הצמיג וכיול מתלים.
הקוורטט הגרמני
גרמניה היא המדינה היחידה בעולם שבה יש לכל הסיפור יכולת להתגשם על בסיס יום יומי. בדרכים המהירות שם (אוטובאנים) ניתן לנהוג ללא כל הגבלת מהירות. במדינה גדולה ותוואי נסיעה של מאות קילומטרים ביום, עם תעשיית רכב מ א ו ד מפותחת (ובעלת כוח פוליטי לא קטן), זוהי נורמה כמעט מקודשת שם. ובגלל ששאלתם: לא זה לא מסוכן, ורמת הבטיחות שם גבוהה מאשר בישראל, לדוגמה. לכל הדגמים כמעט מגבלת מהירות מרצון של 250 קמ"ש, ובחלקם ניתן לבטלה. המגבלה היא פרי סיכום בין התעשייה, הממשלה וחברות הביטוח, וביטולה (החוקי) מעלה את פרמיית הביטוח.

פורשה – יותר מאחת
מי שאחראית למכונית הספורט, אולי הפופולרית בעולם, שולחת שלושה נציגים למועדון המקומי. אלא שראשונה היא 911, אחד האייקונים, עם ה"א מאוד מודגשת, של עולם הרכב בכלל, מכוניות הספורט בפרט.

דגם זה הוצג ב-1963 והמבנה הבסיסי שלו התבסס על תכנון החיפושית(!): מנוע מקורר אוויר המורכב מאחורי הסרן האחורי במרכב שנראה כמו חיפושית ספורטיבית. או משהו. הדגם העכשווי הוא השישי במספר, הוא גדול בהרבה, ננהג לתפארת – למרות התכנון "הפגום" (אולי בגללו, בגלל הצורך לשייף כל הזמן) – וחזק לאין שיעור מהדגמים של פעם. לא מעט גרסאות ל-911, אבל גרסת הטורבו היא המעניינת כאן. עם הנעה כפולה, מנוע 3.8 ליטר מוגדש, 6 צילינדרים בתצורת בוקסר ו-520 כ"ס, היא מסדרת לכם האצה של 3.2 שניות ל-100 קמ"ש בדרך ל-315 קמ"ש. שלכם ב-1.7 מיליון שקל. יותר? גרסת S מוסיפה 30 כ"ס, מורידה 0.1 שניות, משפרת ב-3 קמ"ש – ומחייבת את החשבון בעוד 36,000 שקל.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
אפילו רכב הפנאי של פורשה חוצה את קו 500 הסוסים

לפורשה גם מכונית פאר, פנאמרה, כזו עם ארבע דלתות. ההספק זהה, אבל המקור לא: כאן מדובר ב-V8 מוגדש בנפח 4.8 ליטר המשגר את הלימוזינה ל-305 קמ"ש לאחר שהגיעה ל-100 הראשונים ב-4.1 שניות. רק 1.7 מיליון שקל לפאר מאוד מהיר. וכן, גם כאן גרסת S: עם 570 כ"ס, 3.8 שניות, 310 קמ"ש.
גם קאיין, רכב הפנאי של פורשה – והדגם הנמכר ביותר שלה – מציע אותו הספק כמו שיש לפנאמרה ומאותו מקור. כאן הביצועים מעט פושרים יותר, והרכב מאיץ ל-100 קמ"ש ב-4.5 שניות בדרך ל-279 קמ"ש. 1.5 מיליון שקל עגולים – וגרסה זו שלכם. גם כאן וגם בפנאמרה נוחות הנסיעה נוקשה במקצת, אבל היכולת הספורטיבית, זה כבר סיפור אחר.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
לא גרסה ספורטיבית, ועדיין, ב.מ.וו 760 מעמידה לרשות הנהג 544 כ"ס

ב.מ.וו – הרבה M ופאר אחד
יצרנית הרכב מבוואריה מצליחה שוב ושוב לצקת תוכן בסלוגן הוותיק והמחייב "חווית הנהיגה המושלמת". ב.מ.וו מציעה כאן מספר דגמים שעברו אימון כושר אינטנסיבי בסדנת M, ועוד דגם פאר, מאוד חזק.

על בסיס סדרה 5 נוצרה M5, כעת בדור החמישי (2011; או השישי, תלוי בנקודת המוצא). שינוי גדול אחד הוא מעבר ממנוע אטמוספרי (V10 עד 2010) ל-V8 כפול מגדשים 4.4 ליטר: 560 כ"ס, 4.4 שניות, 305 קמ"ש ללא מגבלה אלקטרונית. שינוי גדול שני הוא ניתוק גדול יותר בין הנהג ובין המכונה עם הרבה מאוד טכנולוגיה ביניהם. פחות מחובר, עדיין בעל יכולת פנומנלית בקו ישר וגם בכביש מתפתל. קצת עודף ממיליון (990,000 שקל).

יש אנשים הסולדים מהעיצוב המוחצן מדי, יש שיאמרו וולגרי, של X6, אבל ההצלחה אתו. גרסת M שלו מצוידת במנוע הנ"ל, ועם 555 כ"ס ניתן לפתוח ל-100 ב-4.7 שניות. גדול לכם? אתם רוצים משהו אינטימי? לכו על M6, הקופה של החברה. אותו מנוע, ביצועים משופרים, הופעה ספורטיבית כנדרש וממדים צנועים(?). על אותו בסיס (למעשה כולם על בסיס סדרה 5), יושבת גם גרסת הסדאן של 6 – גראן קופה – וגם לה אותו מנוע ועל כולם מנצחת אותה אות: M.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
לב.מ.וו יש כמה נציגות בחבורה הזו, וה-M5 היא המועדפת עלינו מביניהן

למכונית הפאר 760 מנוע V12 בנפח 6.0 ליטר. 544 כ"ס, מומנט מפרק אספלט של 77 קג"מ (כבר ב-1500 סל"ד). יש רגילה ויש מוארכת, ובשתיהן רמת הידור ותחכום גבוהה מאוד. והביצועים? 4.6 שניות ל-100 קמ"ש ו-250 קמ"ש (מוגבלים אלקטרונית) אמורים לספק, והכל לשיוט ארוך טווח במהירות הנ"ל.

אודי – שתיים עם ארבע דלתות
אודי פיתחה את טכנולוגיית הקוואטרו (1980) כדי לנצח במסלולי הראלי, אבל מערכת ההנעה הכפולה הייחודית התגלתה כיעילה ביותר גם בכביש הציבורי, והיא מרכיב משמעותי במפרט של השתיים המתארחות כאן.

בשעה ש-A6 מפגינה סולידיות מהוגנת, גרסת הביצועים המורכבת בסטיישן, RS6, היא סיפור אחר. אז המרכב שימושי מאין כמוהו, ואילו הביצועים, ובכן, שייכים למקום אחר. לאחר מתיחת פנים, דיאטה ובזכות מנוע 4.0 ל', V8 מוגדש, יש כאן סט נתונים מעניין: 552 כ"ס, 71.4 קג"מ ותוצרת של 3.9 שניות ל-100 קמ"ש ואופציה ל-305 קמ"ש. ויש מחיר ליעילות המהירה הזו: 1.12 מיליון שקל.

סט נתונים דומה באריזה אקזקוטיבית תמצאו ב-S8, גרסת הביצועים של A8. היא קצת פחות מחודדת מהנ"ל, אבל מפנקת ברמות – ועם אותה טכנולוגיה מנפקת נתונים דומים לפאר באורך חמישה מטר (4.2 שניות ל-100, 250 קמ"ש וגם יותר ומיליון שקל. וגם יותר).
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
אודי S8. מאוד מפוארת ומאוד חזקה

מרצדס AMG – שפע בלתי נדלה
מרצדס, ההיא שהמציאה מזמן את המכונית (פחות או יותר), היא בעניין הזה של הרבה כוח הרבה זמן. הרבה סדנאות שיפורים עוסקות בדגמים שלה, ואחת מהן, AMG, הפכה להיות חלק ממנה. התוצאה: גרסאות AMG בכל הדגמים כמעט, שישה מגיעים לכאן.

קצת פחות ממיליון שקל הוא מחירה של גרסת AMG לסלון של מרצדס, E63, וגם הנתונים דומים לאלה של המתחרות, עם טכנולוגיה לא מאוד שונה: V8, מגדש, 5.5 ליטר, 4.2 שניות, 250 קמ"ש (מוגבלים אלקטרונית), 300+ קמ"ש (לא מוגבלים). הנעה כפולה תקצץ את זמן המיאוץ ל-3.7 שניות(!).

אם רוצים שליכולת הנ"ל תהיה גם הופעה סקסית וגם מופע ביצועיסטי, אפשר ללכת על CLS 63 AMG, הקופה-סדאן המבוסס על אותה E, אבל עם הופעה מרהיבה. כאן המחיר גבוה יותר (1.05 מיליון שקל) והביצועים באותה סביבה ומאותם מרכיבים: V8, מגדש ו-5.5 ליטר, מייצרים 525 כ"ס ו-71.3 קג"מ ומסדרים, 4.4 שניות ו-250 קמ"ש.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
אפילו ML עבר טיפול בסדנת AMG

אותו טיפול של AMG מוצע גם לרכב הפנאי, ML, בעל ההנעה הכפולה. הבסיס הטכנולוגי זהה, ההספק גם (525 כ"ס), המחיר גבוה אפילו יותר (1.2 מיליון שקל), הביצועים קצת פחות (4.8 שניות) אבל התנוחה השלטת תפצה כל אלה (ואפשר לרדת לשביל).

מכונית הפאר היותר נחשבת, S קלאס, זוכה למעמד כזה בין השאר בזכות נינוחות נדירה בשיוט. מהדורת AMG S63 מציעה גם נתונים מעולם מכוניות הספורט, כמו 585 כ"ס והאצה ל-100 ב-4.4 שניות. פחות ממיליון וחצי שקל (1.43 למדייקים).

הקופה המגודלת CL הוחלפה השנה בדגם חדש הנקרא S קופה. לעניין שלשמו נקראנו, יש לה אותם הדברים – אבל יותר: אותו מנוע אבל 585 כ"ס, 91.7 קג"מ, 3.9 שניות ל-100, ולאחר ביטול ההגבלה: מעל 300 קמ"ש. גם המחיר יותר: 1.8 מיליון שקל.

וכמובן, לא נפקד מקומה של מי שהכי מתאים לה הספק כזה – מרצדס SL. ורק תדמיינו נהמה של 530 כוחות סוס, הרף עין של 4.3 שניות ל-100 קמ"ש, 300 קמ"ש (עם ביטול המגבלה) – ברכב פתוח. עכשיו, דמיינו 1.6 מיליון שקל. נכון שעכשיו ממש אין בעיה להוציא את הסכום הזה?
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
הולם אותה במיוחד. מרצדס SL
מועדון לג'נטלמנים, קצת פרועים
למכוניות בכלל ולמכוניות ספורט מקום של כבוד ואהבה אצל הבריטים, שגם הקימו תעשיית רכב לתפארת, עם לא מעט דגמי ספורט. גורמים רבים הביאו לקריסתה, חלק מהיצרנים התפוגג, האחר חי ויוצר בבעלות זרה. כך גם עם יגואר ולנד רובר, שנמכרו על ידי פורד למותג הענק ההודי טאטא – ומאז הם פורחים. לשניים ייצוג רב שנים בארץ, ואליהם חבר לאחרונה אסטון מרטין, מהמותגים היותר נחשקים בזכות המכוניות (ואף מילה על ההוא עם המרטיני).

יגואר – רק הספורטיביות (כאן)
יגואר, כמו הגרמניות הנ"ל, מייצרת דגמי נוסעים וספורט, יש לה מסורת גם ארוכה, גם מפוארת – וגם במסלולים – וגם גרסאות ביצועים חזקות מאוד. לישראל מיובאים דגמי הנוסעים (XF ו-XJ) בגרסתם המעודנת, אבל מי שירצה לחוש מה יודע לעשות "ההספק שלנו" באופן בריטי נאות, ישמח לגלות זאת בדגמי הספורט של יגואר. באמת ישמח.

לגרסת RS של XK, יש מגדש על בצמוד ל-V8 שלה (5.0 ליטר). זה מספיק לסדר לה גם 4.2 שנניות ל-100, גם 300 קמ"ש. 1.3 מיליון שקל וה-GT הזאת שלכם.

רוצים ספורטיבית אמתית? המתינו קמעא. גרסת R של F-טייפ בדרכה לכאן. הספק, ביצועים וניהוג חד במחיר כבד.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
ה-XK-RS היא היגואר החזקה ביותר בארץ, כרגע. וזה לא מעט

לנד רובר/ריינג' רובר – עוצמה, גם בשטח
היצרן הבריטי הזה עושה קריירה (מאז 1948) רק בשטח, ולשם הוא מייצר מגוון כלים מבסיסי מאוד (דיפנדר) ועד רכב פאר ממש, ריינג' רובר שגם הוא יודע לעשות שטח כמו גדול. ואם כבר פאר של ממש, אז גם הספק כביר.

ריינג' רובר מציע, בנוסף ליכולת השטח עצמה, הרבה גיזמו אלקטרוני – ומנוע V8 עם מגדש על והספק של 510 כ"ס. הלימוזינה הכוחנית והרב שימושית הזו עולה 1.3 מיליון שקל.

ויש אלטרנטיבה (בערך). גרסת ספורט של ריינג' הנ"ל (הפעם מבוססת עליו, ולא על דיסקברי כמקודם) מצוידת באותו מנוע, וגם הביצועים דומים, עם יכולת להדהיר את הג'מוס ב-5.3 שניות ל-100 קמ"ש. ההבדל? קצת פחות יכולת שטח, קצת יותר יכולת בכביש, ולא פחות חשוב 365,000 שקל פחות (0.935 מיליון).
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
לנד רובר מציעה מספר רכבי שטח שיגרמו לכם לעצור בצד ולקחת אוויר

אסטון מרטין – עולה חדשה, שם עם מסורת
זהו מותג על בריטי רב מסורת (1913) שהיה עד לפני מספר שנים בבעלות פורד וכיום הוא בבעלות פרטית (וקצת של דיימלר). המעמד שלו הוא כמו של רולס רויס ובנטלי וההתמחות שלו בדגמי ספורט אגב פעילות מירוצים ענפה. דגמי אסטון מרטין מיובאים לישראל החל מעכשיו.

רוב גרסאות ואנטאג' לא עוברות את רף ההספק שלנו, אך V12S כן. הסיבה בשם: זהו V12 מספק ולא V8 מתפשר. 5.9 ליטר מסדרים גם 573 כוחות סוס, גם 3.7 שניות ל-100, גם 330 קמ"ש וגם חובה של 1.5 מיליון שקל בדף החשבון שלכם.

וואנקוויש, שהיא GT מגודלת, באה מהבית רק עם אותו V12, הנתונים והביצועים דומים מאוד – המחיר לא. הרבה יותר פאר במידה גדולה עולה הרבה יותר כסף. מחיר הקופה 2.02 מיליון, זו הפתוחה, וולאנט, 2.17 מיליון שקל.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
ואנטאג' V12S חוצה (בקלות) את רף 500 כ"ס, וגם נמכרת כאן
גם DB9, הדגם הממשיך אתDB5 ההיא (של הסוכן ההוא), מצויד ב-V12 שנפחו 5.9 ליטר אך זה מפיק כאן רק 517 כ"ס ולכן מגיע ל-100 ב-4.6 שניות. אבל הוא קטן יותר – וגם זול בהרבה: לא יותר מ-1.42 מיליון שקל.

ראפיד היא התשובה המרהיבה של אסטון לפנאמרה הקרפדית של פורשה ולקווטרופורטה המעוצבת של מזראטי. מכונית פאר-ספורט מהממלכה המאוחדת (לא להתבלבל עם הצ'כית הנושאת שם זהה) המצוידת גם היא ב-V12 המדבור, כאן עם 552 כ"ס המאפשרים טיול משפחתי ב-325 קמ"ש. שלכם ב-1.58 מיליון שקל.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
בגלל הייחוס פינקנו בשתי תמונות. הכירו את וואנקוויש
הנציג היפני
התנהגות לא ראויה במרחב הציבורי זה משהו מאוד לא מתאים ליפנים, שמצדם מעריכים במכונות יעילות, אמינות, שימושיות ועוד כיו"ב. ולמרות הכל, הם ייצרו כמה יצירות בתחום הזה (מיאטה, WRX, איוו). אחת מהן גם חוצה את רף ההספק שלנו וגם מוצעת כאן.

ניסאן – אחד, יחיד ומיוחד
אותה אחת היא GT-R. העיצוב לא מגרה, וההספק, לפחות כאן, לא חריג (550 כ"ס). אבל שילוב מושלם בין פסגת הידע האלקטרוני והמכני ושלדה שכוילה במסלול נורבורגרינג מביאים לנו מכונית-על ממש, עם יכולת פסיכית שגם מכוניות שמחירן כפול לא מגיעות אליה. ובכן, הקופה הזו יודעת להאיץ ל-100 קמ"ש ב-2.7 שניות(!) ויכולה להמשיך עד 315 קמ"ש. היכולת הדינמית לתפארת (כולל שיאים בנירבורגרינג) והמחיר? 785,000 שקל; בהקשר כאן, זה "בלבד".
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
שלג. GT-R מככבת בתנאים ארץ-ישראליים קלסיים

ויוה איטליה
כן, גם האיטלקים אוהבים מאוד מכוניות, ואוהבים אותן מהירות (ומהירות מאוד), וגם מעוצבות (איטלקים, אתם יודעים). תעשיית הרכב האיטלקית כוללת מפעל עממי אחד (פיאט) ומספר מותגי יוקרה ואף מותגי-על שכולם מוכוונים לביצועים. אז למבורגיני עוד לא אבל מזראטי כאן. וכן, גם האייקון הגדול מכולם: פרארי. כמעט שלוש שנים אחרי תחילת השיווק שלהם, מסתבר שיש מספיק ישראלים שמוכנים להתמודד עם נעיצת המבטים הבלתי נגמרת (או רוצים אותה) והחקירות של מס הכנסה כדי להתענג על צליל המנוע האלוהי שרק בצפון איטליה יודעים להפיקו.

מזראטי – פאר וביצועים
מזראטי מייצרת מספר דגמים, קופה ונוסעים. הקופה מסיימת את תפקידה השנה, וגרסה כמו שצריך (560 כ"ס) תוצג בעוד שנתיים-שלוש. מכונית הסלון החדשה, ג'יבלי, תכלול גרסה כפולת הנעה ו-560 כ"ס. אבל אחת עם סמל הקלשון בחזית עומדת בתקן שלנו ונמצאת כאן.

קוואטרופורטה, על הצללית הארוכה והמראה שאי אפשר לטעות בו, מציעה גרסת מעצבים בלימוזינה עם כל הפינוקים – וגרסת GTS שלה יוצרת ביצועים של מכונית על. פרארי העניקה מנוע V8 בנפח 3.8 ליטר ובסיוע מגדשים מתקבלת תוצרת של 530 כ"ס, 72 קג"מ המסדרים לכם 4.7 שניות ל-100, 307 קמ"ש בסוף, ועודף של 10,000 שקל מ-1.2 מיליון.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
אקזוטית, אבל עם נציגה אחת ברשימה

פרארי – מעל ומעבר
אין טעם להכביר במילים על אחד ממותגי העל היותר נחשקים בעולם מכוניות הספורט. ובכלל. ובכל זאת. פרארי הקיימת כיצרן מכוניות מאז 1947 מתבססת על שמו של יוצרה אנצו פרארי, נהג מירוצים דגול בזכות עצמו (הרבה שנים קודם), וקבוצת פורמולה 1 של פרארי היא המצליחה ביותר בהיסטוריה. כל הדגמים המיוצרים על ידי פרארי הם דגמי על, מוכווני ביצועים קיצוניים – ולכולם יותר מ-500 כ"ס.

קליפורניה הפתוחה עברה מתיחת פנים, שודרגה בתחום הדינמי וזכתה למנוע מוגדש – 560 כ"ס, 70 יותר מאשר קודם וגם 77 קג"מ (51 קודם) – והביצועים בהתאם: 3.6 שניות ל-100, 316 קמ"ש. קליפורניה העכשווית חסכנית יותר ב-20% ויקרה יותר: 1.85 מיליון שקלים.

458 היא הכי פרארי (והנמכרת ביותר כאן). זוהי מכונית ספורט בביצוע האולטימטיבי: מנוע מרכזי, V8 אטמוספרי – 570 כ"ס ב-9000 סל"ד(!) – עיצוב מרהיב, התנהגות כביש חלומית – וביצועים: 3.4 שניות ל-100, 325 קמ"ש ו-1.83 מיליון שקל. ישנה גם גרסה פתוחה (2.25 מיליון) וגם גרסת "ספציאלה" מוכוונת המסלול: 200 ק"ג פחות, 35 כ"ס יותר, 0.4 שניות פחות ל-100 קמ"ש ו-670,000 שקל יותר ליבואן.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
לכל המכוניות של פרארי הספק מעל ל-500 כ"ס. וזה רק חלק מהסיפור

פרארי לא מייצרת מכונית נוסעים (לא עלינו) ובוודאי לא רכב פנאי (חס ושלום) אבל באמצעות FF (קיצור של Ferrari Four) מציעה את הפרארי הקרובה ביותר לשימושיות. יש לה גם הנעה 4x4 וגם מקום ל-4 נוסעים וגם תא מטען של 440 ליטר. וגם היכולת: V12, 6.3 ליטר, 660 כ"ס, 3.7 שניות ו-335 קמ"ש. 2.35 מיליון שקל.

פרארי מייבאת, גם, את הרכב החזק ביותר בישראל. לאחר שלמבורגיני מסנטה אגאתה – לא רק מתחרה, גם יריבה של ממש (ויש רכילות) – הציגה את אוונטדור עם 700 כ"ס, הגיבו השכנים ממרנלו ב-740 כ"ס רם וברור. ברלינטה F12 ירשה את 599 ובאה עם אותו מנוע שיש ב-FF – אבל יותר חזק. 740 כ"ס זה כמה שהוא מייצר, 3.1 שניות זה איך שהוא פותח, 340 קמ"ש זה מה שהוא סוגר, 2.5 מיליון שקל זה מה שנגמר אתו.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
שלא ניתן עוד תמונה של פרארי? בטח ניתן...

חלום אמריקאי
מכוניות ספורט מהסוג המתוחכם זה לא בדיוק הסיפור האמריקאי. מכוניות שרירים – הספק פסיכוטי ממכניקה בסיסית ובאריזה פרימיטיבית – הן ממש הדבר שאוהבים שם. הן התחילו בשנות הששים, שגשגו בתחילת השבעים ונעלמו במחצית העשור ההוא. משבר הנפט, אתם יודעים. בינתיים חזרו כמה, כמה עם יותר. אחת משנה את כללי המשחק.

דודג' – דודג'? כן, דודג'. והמחיר...
המותג המשפחתי הזה (אל באנדי, למשל) אחראי לא רק לדארט אלא גם לשמות מסוג אחר, וייפר למשל.

ובכן, דודג' הציגה לפני מספר חודשים גרסת Hell Cat לצ'אלנג'ר, מכונית קופה לא מאוד יוקרתית, או מתוחכמת, או בכלל. ועל הקופה הזו היא הוסיפה גם גרסה דומה לצ'רג'ר, מכונית אמריקאית ב"גודל מלא" (אורך של 5 מטר). המנוע הוא V8 בנפח 6.2 ליטר וצמודים לו מגדש על ותיבה אוטומטית (8 הילוכים). והנה המספרים הקובעים. המשפחתית (המאוד גדולה) הזו מייצרת בגרסת Hell Cat לא פחות מאשר 707 כ"ס. הביצועים הצמודים בהתאם: 3.6 שניות ל-100, 330 קמ"ש. והמספר האחרון ישאיר אתכם, לאחר כל התסכול עד עכשיו, אופטימיים: את הטירוף הזה ניתן לקבל בארצות הברית במחיר שפוי של כ-65,000 דולר (כ-225 אלף שקלים), וזה בעברית, הכל כולל הכל, משהו כמו 450,000 שקל – ל-707 כוחות סוס מהגיהינום ולביצועים מגן עדן.
באות בכוח: המכוניות החזקות בישראל
צילום: מנהל
דודג' צא'רג'ר. המון המון כוח. והמחיר? אולי בעוד שנתיים כמשומשת....