יום שישי 9:15 – טיסת אל-על נוחתת בשדה על שם פרנץ יוזף שטראוס במינכן, ואני אץ לחפש את אשת הקשר מפולקסווגן ליד האודי-פורום. תוך פחות משעה אני מקליד במערך הניווט של הגולף ספורט-וואן "רד-בול רינג" ויוצא לדרך הארוכה. קצת יותר מ-400 ק"מ מפרידים ביני לבין ספילברג. לא הבמאי המוערך – הכפר הקטן שלידו שוכן מסלול המירוצים ההיסטורי שכונה פעם A1.

14:15 – ארבע שעות מהזינוק אני נוחת בעמק הפסטוראלי, שם מתפתל מסלול היסטורי מדהים שחודש על ידי רד-בול. 11 שנים לא ביקר קרקס הגרנד-פרי באוסטריה וההתרגשות גדולה.
לוקח קצת זמן למצוא את מרכז אישורי העיתונות, שחבוי במשהו שנראה כמו בית התרבות של הכפר. כמה דקות אחרי אני יכול לחנות לצד היציע המרכזי, ולטפס לחדר העיתונות המדהים שבנתה רד-בול. חדר? זהו אולם ענק עם קירות זכוכית משופעים שמאפשרים להסתכל היישר לישורת הזינוק כאשר המכוניות עוברות מתחת. מסכים ענקיים משלימים תמונה נפלאה והמארגנים דואגים לי מיד לעמדת עבודה. השם שלי רשום על השולחן. איזו התרגשות. אני נשאב במהירות לזירה והדבר היחיד שמפריע לי זה השקט. לא שומעים את מכוניות המרוץ שעוברות מתחתי.

14:45 – אני יוצא החוצה, לקהל, לספוג יותר. מקצה האימונים השני בשיאו ואני נתקל לראשונה בצליל החדש של המכוניות. הרושם הראשוני אינו נורא. חלש יותר וקצת פחות סקסי, עם גוון "בס" שלא עובר בטלוויזיה אבל בפירוש נשמע. אני פחות מתלהב מהצליל בכניסות לרחבת הטיפולים, כי בסל"ד נמוך המנועים נשמעים קצת מקולקלים. "איך הצליל? "ישאל אותי למחרת בשידור בועז קורפל מערוץ הספורט, ואני אספר שלפני שנתיים בהונגריה קנינו לדנה (בתי) אטמי אוזניים, והפעם לא נראה לי שצריך.
צילום: אלי שאולי, יח"צ
שדרת ה'מוטורהומים'
15:15 – בסוף מקצה אימונים לא מוצלח לרד-בול, אני תופס את דניאל ריקרדו החייכן, שמסביר שהיום הם ניסו שיפורים והמצב פחות רע מכפי שהוא נראה. "אנחנו צריכים להתמקם בחמישיה הראשונה במקצה הדירוג". ברד בול מאוד מרוצים ממנו, וכאשר הוא מסביר את התנהלותו הרגועה ניתן להבין מדוע "אני דורש מעצמי הרבה, אבל אין טעם לצעוק על הקבוצה. זה לא יוביל לשום מקום, כי הם יודעים מה צריך לעשות. חוץ מזה, אני נוהג כאן מול הגיבורים שלי אז אני עדיין מאוד נהנה מהמצב".

16:00 – כשאתה במסלול, ברור עד כמה כל סופשבוע כזה הוא דרמה ארוכה ומותחת ומשחקים טקטיים בלתי פוסקים. בינתיים אני רץ למפגש עם ראשי הקבוצות המובילות בפורמולה 1, שמנסים להסכים על דרכים לחסוך בעלויות. טוטו וולף, ראש קבוצת מרצדס, מסביר ש"מבחינתנו היינו מוכנים לוותר על מבחנים בכלל. אבל אלה הקבוצות הקטנות שלא רוצות". כריסטיאן הורנר מרד בול טוען שראשית צריך לחשוב על ההצגה ולקרב את הקהל לזירה האמיתית. ומרקו מטיאצי מפרארי לא רוצה לחשוב על מצב בו שינויים שיתקבלו יגרמו לה לעזוב את הזירה: "פרארי זה פורמולה 1 ופורמולה 1 זה פרארי". הוא מסביר גם "שמנהל טוב צריך לדעת להקשיב ולשאול שאלות", ולכן הוא לא מתבייש לצלצל לסטפנו דומינקלי, ראש הקבוצה שנטש לפני מספר חודשים.

שבת 10:00 – קרני שמש נעימות מלטפות את שדרת המוטורהומים (הבתים הניידים המדהימים של הקבוצות) שמתמלאת באווירת חג – ובאגדות עבר ופרשני הווה שעסוקים בהכנות לשידור. דיימון היל אלוף 1996 מסביר לי שהוא דווקא לא משתגע על המסלול המחודש. "הוא יפה אבל קצת פשוט מדי, קצר ולא מספיק טכני". ג'קי סטיוארט, בלבוש סקוטי, דווקא מתלהב ממה שנעשה ואץ לומר זאת לדיטר מסשיץ במבנה של רד-בול. לצידי בשירותים אני מזהה דמות מוכרת. רגע, זה לא ז'אק וילנייב? מסתבר שהוא הגיע כדי לפרשן בטלויזיה האיטלקית. למחרת אפגוש גם את אלן פרוסט.
צילום: אלי שאולי, יח"צ
הבן של מאסה מתרגש. פעם ראשונה שהוא רואה את אבא על הפודיום, במקום הראשון

15:00 – אנחנו נכנסים ל"מאני טיים" ומקצה דירוג מפתיע מכתיר מלך חדש ליום אחד – פיליפה מאסה בוויליאמס. מאסה האמוציונאלי מתרגש וכולנו איתו "עבר הרבה זמן מאז שהייתי בעמדה הזו, מאז ברזיל 2008, אני מקווה שזו התחלה חדשה בשבילי ובשביל וויליאמס. הבן שלי לא ראה אותי אף פעם במקום הראשון וזו תחושה נפלאה. הוא נתן לי לפני הזינוק בובה קטנה של ניימאר אז אולי זה עזר". רוזברג, במקום השלישי, לא מתרגש: "אני חושב שאנחנו עדין המהירים ביותר" הוא אומר לי "אבל צריך לפקוח עין על המתחרים. וויליאמס הייתה מאוד קרובה".

16:00 – כעת מתחיל ה"מרוץ" שלי, כאשר אני עובר מתחת למסלול אל מפגשי העיתונות הקצרצרים שמקיימת כל קבוצה. אני אץ לפרארי, שם מספר אלונסו שמקום רביעי בדירוג זה יותר ממה שפרארי יכולה הייתה לקוות לו. ומוסיף "אני לא מופתע מההישג של מאסה. תמיד אמרתי לכם שהוא מאוד מהיר ולא האמנתם. זה בן הקבוצה הכי מהיר שהיה לי". קימי נראה פחות טוב ומסנן. "לא הצלחנו לעשות הקפה טובה אחת במשך כל סוף השבוע...".

16:15 – ברד בול מצב הרוח בינוני. פטל נראה מאוכזב: "אין סודות. לא הצלחתי להיות מהיר מספיק. תמיד אתה חושב שהיית יכול להיות מהיר יותר פה או שם וזה תמיד מעצבן". ריקרדו כהרגלו מחייך "לא ציפינו שנצטרך להילחם כל כך קשה". הוא אומר "לא ברור לי למה. אני מקווה שחלק מהקבוצות הקריבו את המרוץ לטובת הדירוג". איך הוא מסביר את העובדה שהוא מסתדר עם המכונית טוב מפטל? "יכול להיות שבאתי ממכונית יותר עצבנית. הוא בכל זאת אלוף עולם ארבע פעמים אז אסור לזלזל במה שהוא אומר. אבל עבורי המצב טוב יותר מאשתקד. לא רק המכונית אלא כל הקבוצה שמאחורי."
צילום: אלי שאולי, יח"צ
לא מעט שמות מהעבר הופיעו באוסטריה

17:00 – בביתן של מרצדס נמצא המשולש וולף, רוזברג ולואיס המילטון. רוזברג המאופק נראה מרוצה. "המסלול הלך למקום אחר ממה שצפינו במקצה הדירוג. היה לי הרבה יותר תת-היגוי לעומת מה שצפיתי". המילטון מאוד שונה ממנו, כאילו ירד מהופעת ראפ. הוא מאוכזב ממקום תשיעי. "כנראה שלחצתי חזק מדי על הבלמים" הוא מספר על הסבסוב לקראת סוף הקפת הדירוג. "היה לי את הקצב היום, וכואב שלא הגענו למקום הראשון"

17:20 – בקומה השנייה במקלארן אני פוגש עוד מאוכזבים. בעיית בלמים השביתה את ג'נסון באטון באימונים בבוקר, ופגעה במקצה הדירוג. קוין מגנוסן מסביר שזה שהוא "רוקי" בפורמולה 1 לא בהכרח פוגע, ואילו באטון מפוכח לגבי המחר: "זה נחמד לראות קבוצה אחרת ממרצדס בעמדת הזינוק הבכירה, אבל מחר הם יהיו מהירים כמו ברק. בכל מקרה טוב לראות חיוך על פניו של פרנק (וויליאמס א.ש.)". "הבעיה העיקרית שלנו כרגע" מסביר אריק ברויה מנהל הקבוצה "היא בכוח ההצמדה. המכונית לא נראית מספיק טוב, אבל אנחנו לא מפסיקים לפתח אותה בגלל שבהרבה דברים נוכל להשתמש גם בשנה הבאה".

17:30 – בוויליאמס כבר לא רגילים לתשומת הלב, וכמעט מגרשים אותי מהמוטורהום. הילדון של פיליפה מאסה, שמסתובב עם המטפלת ומשחק בכדורגל, מושך את הצלמים בזמן שרוב סמדלי, המנהל הטכני, מסביר שהם לא מתכוננים להכות את מרצדס. "המטרה שלנו היא להשיג יותר נקודות מהמתחרים שלנו – וזה לא מרצדס". טקטיקה או הצטנעות? בחוץ מסביר מאסה ליד מסך גדול למרטין ברנדל, פעם נהג והיום פרשן, כל שלב בהקפת הדירוג שלו. הוא בפירוש נרגש. זו עמדת פול ראשונה שלו מאז הפציעה בהונגריה.
רוצים לקרוא עוד? אל דאגה, חלק ב' יגיע בקרוב
צילום: אלי שאולי, יח"צ