לכאורה, ה-500S היא עוד פרשנות לנושא המוכר, וניסיון נוסף לסחוט את הלימון. אחרי הכול, נראה שרשימת הגרסאות שהוצגו ל-500 ארוכה מהמכונית עצמה. כמה מכוניות אתם מכירים שמחירן יכול לנוע בין 80,000 ל-400,000 שקלים? ואולם יש רגעים שמסבירים בדיוק מדוע אנחנו אוהבים את
פיאט 500. ורגע כזה הוא המפגש הראשוני עם ה-500S.
היא נראית נהדר, כשלעיצוב הבסיסי מצטרפות תוספות קטנות בדיוק במקומות הנכונים. למשל יחידות פגוש-ספוילר אגרסיביות יותר מלפנים ומאחור, שכוללות דמויי כונסי אוויר כהים; חלקי אלומיניום מוברש מבחוץ או חישוקים אפורים שמסתירים קאליפרים אדומים, וכמובן גם מראות הצד האדומות. היא נראית כמו אחותה הקטנה של האבארט – תאווה לעינים. השינויים האלה, יחד עם יחידת כוח חזקה יותר, אומרים שהיא ארוכה ב-4 ס"מ וכבדה ב-65 ק"ג.
נראית כמו אחות קטנה לאבארט
והפניה לאמוציות ממשיכה פנימה, עם מושבי ספורט עטויי עור ואלקנטרה. זה נראה נהדר, מרגיש טוב יותר (אבל תנוחת הנהיגה עדיין בעייתית) ולכך מוסיף גם הגה קטום, שמאחוריו משוטי פיקוד לתיבה הרובוטית, שנופלים הישר לאצבעות. סיבוב המפתח מעיר את מנוע ה-1.4 ליטר, שנשמע קולני ובשרני יותר מהמנוע הבסיסי – אבל גם פחות חלק. מספיקות שתי שניות כדי להבין שיש להעביר את מתג מאפייני הניהוג ל'ספורט', ולמעשה זה המצב היחיד לנוע עם ה-500 הזו. הוא מקשיח את ההגה, מחדד את המצערת (שהינה הרבה יותר מדויקת מאשר ב-1.2 ליטר) באופן קיצוני והופך את המנוע ממשהו חלבי לדבר חי וכמעט בועט.
במצב זה לחיצה על המצערת ומשיכת ההילוכים תייצר גרגור שהופך לרעש גברי עם הסל"ד. ייתכן שבשיוט על כביש מהיר זה יהיה מוגזם עבור רבים – גם בגלל יחסי העברה קצרים (קצרים יותר מב-1.2 ליטר!) – אבל אותנו הצלילים האלה דווקא מפתים ללחוץ על המצערת ולחשוף טפח חוליגאניות.
כרגיל, את המסיבה מקלקלת התיבה הרובוטית, שהחלפות ההילוכים שלה בעיר מורגשות מדי. אבל במצב ידני היא מסוגלת לנעול הילוך, ואם עובדים נכון עם הרגל והפקדים אפשר ממש ליהנות מהצעצוע. זה כמובן לא יפתור את בעיית החניות והתמרונים העדינים, בהם קשה מאוד לחזות איך ומתי הרכב ינוע. צריכת הדלק נעה בין 14.2 ק"מ לליטר בחלקים הרגועים ל-12.8 לליטר במבחן כולו שהיה מגוון.
יחידת ההנעה וכיול המתלים מעניקים לה תחושה ספורטיבית מפתיחה
לתחושה הספורטיבית שמייצרת חטיבת הכוח מתלווה גם הקשחה של המתלים והכבדת ההגה, שיוצרת חווית נהיגה שונה. ה-500 הזו מרגישה הרבה יותר יציבה, בייחוד בקו ישר, ומהירה מגרסת הבסיס. כן, הנוחות, שלא הצטיינה גם קודם, נפגעת, אך הריסון העדיף מקזז חלק מהפגיעה באיכות הספיגה (והיא עדיין תנתר קלות על גלים בכביש מהיר). מובן שתוספת הכוח מאתגרת יותר את הציר הקדמי, ושעם גומי נדיב יותר המכונית פחות משחקת מה-1.2, ועדיין קל להשתובב עימה על כביש מפותל, ולנצל את היותה כה קטנה למציאת קווים נכונים אפילו בכבישים צרים. גם הבלמים מרגישים חזקים יותר.
הכינוי 'מיני אבארט', חזר שוב ושוב כשנהגנו בה, ולא בכדי. היא פשוט עושה צעד משמעותי לכיוון האחות הספורטיבית.
נראה שב-500S הכול יותר נוקשה, וזה לטובה: המתלים, ההגה, ואפילו המצערת והבלמים. למעשה, הקושי היחיד שלא אהבנו הוא המחיר של פיאט 500 בגרסה זו – 122,000 שקלים הם הרבה כסף לאוטו הזה, וגם מחיר המבצע הנוכחי – 113,000 שקלים – לא נמוך.
בינתיים, מעבר לים פיאט 500 כבר עברה מתיחת פנים
לכתבה זו התפרסמו תגובות
תגובה חדשה