הרושם הראשוני שתשדר לך מכונית עשוי להשפיע בצורה מוחשית על תהליך קבלת ההחלטות שלך. זה לא סוד, סביר להניח שכולנו נמצא את עצמנו מסונוורים במידה כזו או אחרת מרכב כלשהו שעוטה על עצמו כיסוי מבריק. בין אם בגלל העיצוב, הסמל שבחזית או תהילת עבר שחלפה – זה יקרה. וכמו שזה נכון בקטגוריות עממיות, זה נכון עוד יותר בקרב מותגי היוקרה – שם הכסף גדול יותר והסמל שבחזית קובע מי אתה.

לאחר שזה נאמר, דווקא ב.מ.וו, יצרנית יוקרה שעברה תקופת באנגל לא פשוטה, לקחה צעד לאחור עם העיצוב כשהציגה את הדור החדש של ב.מ.וו סדרה 1. כבר במפגש הראשון התברר לנו שיש פה עסק עם מכונית אחרת – כזו שבהחלט יכולה לקסום לנהג, אבל בזכות האיכויות המסורתיות של ב.מ.וו (הנעה אחורית, יחידת כוח מוצלחת וניהוג מהנה), ופחות בגלל רושם ראשוני חזק. ואחרי שגרסת הכניסה הצליחה לעשות עלינו רושם חיובי, החלטנו שהגיע הזמן לצאת ולבחון את גרסת ה-118i המחוזקת.
צילום: בן חסון
לא כולם התרגלו לחזית הפשוטה של סדרה 1
קשה לעיכול
הרושם הראשוני שמייצרת גרסת ה-118i אינו שונה מזה של ה-116i הזולה יותר, במיוחד בגרסת הלבן-ליסינג "מי-שם-על-ב.מ.וו-חישוקים-כאלה-רזים?" של רכב המבחן. הקווים הכלליים, עם מכסה המנוע הארוך, נאים – אך העיצוב אינו מצליח לייצר רושם יוקרתי. את האשמה אנחנו מפילים בעיקר על החזית, שבמאמץ להיות בוגרת ומכובדת יותר הפכה לאנמית וחסרת ייחוד (ויש בוחנים שהיו פחות נחמדים ממני בביקורת...). תוסיפו לכך את היעדרן של נורות לד עדכניות ואת אותם חישוקים לא מרשימים, ותקבלו (באופן שאינו מקובל למותג) מכונית כמעט נחבאת אל הכלים. ואולי זה בכלל יתרון.

גם תא הנוסעים אינו שונה מזה של הגרסה החלשה, וזה דווקא נאמר לחיוב. אומנם במבט ראשון הוא נראה מעט פשוט בגלל העיצוב הלא מתחכם והצבע השחור, אך מבט מעמיק יותר יגלה חומרים באיכות טובה והרכבה מצוינת. לאורך כל המבחן לא נשמע שום צקצוק או רעש שלא במקום – ואנחנו מדברים על רכב מבחן עם קרוב ל-14,000 ק"מ על השעון. יפה.
צילום: בן חסון
איכות החומרים טובה, ההרכבה מצוינת
מעבר לכך, המרווח מלפנים טוב בסך הכול (מעט צפוף ברגליים לגדולי מידות) וקל למצוא תנוחת נהיגה מצוינת. בהקשר הזה נציין את מנגנון כיוונון הגובה של הכיסא – הוא דורש מהנהג להוריד ממנו משקל כדי לעלות – לא כל-כך נוח לשימוש בחנייה, ממש לא אפשרי בזמן נהיגה.
הדעות של הבוחנים היו חלוקות לכאן ולכאן – יש כאלה שהסתדרו עם המנגנון, ויש כאלה שממש לא. אני לא. המושב עצמו היה נוח ועם תמיכה טוב לגב (חסר קצת לגב עליון).

המרווח מאחור טוב, בלי תלונות משמעותיות לראש או לברכיים, אך גם לא שופע בצורה יוצאת דופן. גם תא המטען מציג נפח סביר (360 ליטר) ופתח די רחב, אך הרצפה הנמוכה יכולה להקשות על הטענת חפצים כבדים או גדולים במיוחד.
צילום: בן חסון
למרות הסמל, סדרה 1 לא מצליחה לייצר רושם ראשוני יוקרתי
רכב המבחן (רמת גימור Luxury) הגיע מצויד במערכת ה-i-Drive הכוללת גם דיבורית בלוטות' ושליטה מגלגל ההגה על מערכת השמע, מערכת בקרת אקלים מפוצלת, חיישני חנייה, גלגל הגה מצופה עור, חלון שמש בגג, התנעה ללא מפתח, חישוקים קלים ועוד, אך הוא היה חסר ריפוד דמוי עור למושבים שמוצע ללקוחות. תמורה הוגנת עבור המחיר, אך היעדרה של בקרת שיוט אל מול נוכחותו של מגביל מהירות הייתה מעט תמוהה.

מספרים וזזים
גרסת ה-118i מוסיפה 34 כ"ס ו-3.1 קג"מ בהשוואה לגרסת ה-116i, לסך של 170 כ"ס (4,800 סל"ד) ו-25.5 קג"מ שזמינים בכל שלב בין 1,500 ל-4,500 סל"ד. המנוע (1.6 ליטר מוגדש טורבו) משודך לאותה תיבת הילוכים של גרסת הבסיס (שגם שומרת על אותם יחסי ההעברה) – אוטומטית עם 8 הילוכים מבית ZF. אלו נתונים נאים, בטח בהתחשב בכך שהמנוע זהה בבסיסו לזה שמשרת גם את גרסת ה-116i. ביחס לזו האחרונה, גרסת ה-118i מהירה יותר בתאוצה ל-100 קמ"ש (7.5 שניות מול 9.1 שניות), מגיעה למהירות מרבית גבוהה יותר (222 קמ"ש מול 210 קמ"ש) ובעלת תאוצות ביניים עדיפות (8.8 שניות מול 10.6 שניות בתאוצה מ-80 ל-120 קמ"ש בהילוך חמישי ע"פ ב.מ.וו).
צילום: בן חסון
המנוע יעיל ומזיז את ה-1 בזריזות, אך הוא גס בפעולתו
מתניע ומתחיל נסיעה. לא עובר הרבה זמן ואני מגלה כי מדובר במנוע מחוספס מעט, שלעיתים מלווה את הנסיעה ברעשים, נקישות ורחשים שמגיעים מבית המנוע. זה לא נורא, אבל זה בולט ומורגש (וקצת מפריע בנסיעה עם חלון פתוח). ואם חשבתם שהרעש מבשר על סימפוניה בסל"ד גבוה, אז אתם טועים – גם עליה בסל"ד לא תוביל להתפתחות חיובית כלשהי. נשמע שהמנוע "בא לעבוד" ותו לא. נציין שבשום שלב הרעש לא חודר בצורה גסה לתא הנוסעים, אבל הוא קיים.
וזה חבל, שכן למעט אותם רעשים, באמת שמדובר במנוע שעושה עבודה מצוינת. השהיית הטורבו קיימת, אבל ברמת שספק אם תפריע לרוב הנהגים. וכפי שרומזים הנתונים, זמינות הכוח טובה והמנוע מספק דחף ראוי החל מכ-2,000 סל"ד. הוא ימשיך להתחזק בצורה לינארית עד לשיא ההספק – משם הוא מושך ביעילות עד לכ-6,000 סל"ד, רגע לפני שהוא מתחיל לאבד מעט מהדחף שלו.
צילום: בן חסון
המנוע ותיבת ההילוכים עובדים היטב ביחד
מעבר לכך, המנוע עובד היטב עם תיבת ההילוכים, שדואגת למצות את הפוטנציאל במלואו – יחד הם מייצרים תאוצה חזקה והחלטית על-פי דרישה. במצב הרגיל ("נוחות") היא לעיתים נדירות הגיבה באיטיות מסוימת, אבל מעבר למצב ה"ספורט", שמחדד את תגובות התיבה והמנוע, סתם לנו את הפיות (ותמיד ישנה האפשרות למעבר לשליטה ידנית כמובן, אך חבל שאין אפשרות לשליטה מההגה).

בנוגע לנוחות, תחילת נסיעה עירונית תציג נוחות טובה בסך הכול – מעין רכות נעימה ומלטפת, אך על רצף שיבושים רעשי המתלים יחדרו לתא, כאשר לעיתים ה-1 תתקשה לסנן שברים חדים. מחוץ לעיר המצב די דומה – ברוב הזמן ה-1 תספק נסיעה חלקה ונעימה, כאשר לעיתים היא תחבוט קלות במעבר על שיבושים קשים. רעשי הרוח נשמרים ברמה סבירה גם כשהמהירות עולה, וכך גם רעשים מכיוון בתי הגלגלים.
צילום: בן חסון
נוחות הנסיעה טובה בסך הכול, ופוטנציאל ההנאה גדול
זה לא מפתיע שה-1 השאירה אותי עם חיוך בכביש המפותל, למרות שהיא לא מושלמת. המתלים הרכים בבסיסם מתפקדים היטב כל עוד הקצב מהיר-אך-לא-מוגזם, למרות שבעומס גבוה היינו רוצים ריסון טוב יותר של המרכב. גם ההגה טוב אך לא מושלם – המהלך הראשוני שלו מעט מעורפל, אך הוא מקבל דיוק ומשקל טובים בהמשך. ה-1 מגיבה באיטיות מסוימת להרפיה מהדוושה, שום דבר שנגיעה קלה בדוושת הבלם המדויקת לא תפטור (וזה גם מאפשר לפצות על הנטייה הטבעית של ה-1 לתת-היגוי). בסך הכול מדובר במכונית מהנה מאוד, צפויה ומהירה למדי. אהבתי.

צריכת הדלק הממוצעת עמדה במהלך ימי המבחן על 10.5 ק"מ לליטר – לא רע בכלל בהתחשב בתנאים הקשים ובביצועים הטובים.
צילום: בן חסון
העיצוב בעייתי? חכו למתיחת הפנים
מבינים?
גם בגרסת ה-118i הנבחנת, ב.מ.וו סדרה 1 נשארה מכונית נוחה למדי, בעלת תא נוסעים איכותי, התנהגות כביש מהנה והנעה אחורית ייחודית לקטגוריה. לכך היא מוסיפה גם מנוע חזק שמזיז אותה בקצב ראוי, אפילו שהוא מחוספס מעט בפעולתו. על צד השלילה ניתן למנות בעיקר את ההופעה החיצונית שלא מצליחה לשדר את תחושת הפרימיום המתבקשת. אבל אנחנו אנשים של תוכן, וה-1 הראתה לנו שלמרות החזות הפשוטה, מדובר במכונית טובה מאוד עם יכולות ואיכויות גבוהות בכביש. לפעמים, כדי לא לפספס משהו טוב, כדאי להתעלם מהקנקן, או לפחות לחכות בסבלנות למתיחת הפנים שלו.