פורד גרנד C-מקס
השם הוא C-מקס, וזה הדור השני של המיניוואן הקומפקטי של פורד שלא זוכה להניח ולו ג'אנט בודד בארץ הקודש (על אף הבטחות קודמות). אבל עכשיו יש לו גם אח גדול, גרנד C-מקס, שאמרו לעזור לו להתמודד מול המתחרים מצרפת ומגרמניה – ולא לשכוח כמובן גם את מאזדה 5 מהאחות (לשעבר) מיפן. אבל בניגוד למקובל, ההבדלים בין שני האחים לא מתמצים בתוספת קלה לאורך ועוד שני מושבים. הגרנד קיבל דלתות הזזה במקום הרגילות, תוספת משמעותית של 14 ס"מ לבסיס הגלגלים ולא פחות מ-5.8 ס"מ משמעותיים לגובה (הרוחב זהה), מה שאומר מידות די דומות לפיג'ו 5008.

רכב ההדגמה, בכתום-פסיכי, מושך את העין ונאה, אבל בצבעים רגועים יותר הוא נראה מעט מוזר במבט מאחור, אבל עדיין בסדר מהצד ומלפנים, זווית בה הוא מזוהה מיד כפורד.

נכנסים
אבל העיקר במיניוואן הוא תא הנוסעים, וכניסה לשם מבהירה מיד את הקשר המשפחתי לפורד פוקוס. נראה שרוב התא נלקח, כמעט ללא שינוי, מהפוקוס הנוכחית (במקרה שלנו בגרסה המאובזרת שלה), כשהשינויים מתרכזים בקונסולה המרכזית הנאה. איכות החומרים טובה בדרך כלל, אבל יש גם פלסטיקה פשוטה (למשל בקונסולה האמורה) וקרקושים וצרצורים נשמעו במהלך הנסיעה ברכב ההדגמה הלא-צעיר.
פורד גרנד C-מקס: מבחן דרכים
צילום: גיא רוטקופ

המרחב מלפנים נדיב, אבל לא היינו מתנגדים אם מושב הנהג היה יורד נמוך יותר. המושבים עצמם נוחים מאוד, ומכיוון שמדובר בגרסה סופר-מאובזרת, הם עטופים בעור ומושב הנהג מתכוונן חשמלית. רשימת האבזור כמעט בלתי נגמרת: נציין מערכת BLIS לאיתור רכב בשטח המת במראות, גג פנורמי, כניסה והתנעה ללא מפתח, פתיחה וסגירה חשמלית לתא המטען, פנסי קסנון, מערכת ניווט מקורית מצוינת, מצלמת רוורס עם חנייה אוטומטית ועוד. מילה טובה נוספת צריכה להיאמר לגבי הראות הטובה החוצה הודות לחלונות הגדולים.

דלת ההזזה הגדולה מאפשרת כניסה נוחה מאוד לשורה השנייה (וגם קשירה נוחה של ילד במושב בטיחות בחנייה צפופה). גם שם המרחב נאה (אם כי אנשים מגודלים עלולים להרגיש מעט קרבה לדלת), בעיקר אם לא צריך להתחשב ביושבי השורה השלישית כאשר מכוונים את המושב לפנים-אחור על המסילות. באופן מעט מוזר פורד בחרו כאן בתצורה של שני מושבים בגודל מלא ואחד קטן יותר. הוא אולי לא קטן כמו במאזדה 5, אבל הוא בפירוש צר יחסית ובנוסף גם נוקשה באופן משמעותי מצמד המושבים שלידו. כל מושב זז בנפרד לפנים-אחור, וניתן גם לכוון את זווית המשענת. יושבי השורה השנייה זוכים לתנאי מחלקת עסקים – פתחי מיזוג, מדפים בגב המושבים הקדמיים, חלונות מוכהים ווילונות מקוריים שנגללים לתוך הדלת. הכניסה לשורה השלישית סבירה, אם כי כמו אצל המתחרים לא מיועדת למגודלים. במפתיע דווקא יש מספיק מקום למבוגר בשורה השלישית, אולם עדיף שיהיה מהזן הקומפקטי – המושב נמוך ונוקשה יחסית.
פורד גרנד C-מקס: מבחן דרכים
צילום: גיא רוטקופ

ואנחנו בקצה האוטו, בתא המטען. נפחו סביר, אבל המושבים לא מתקפלים לגובה הרצפה, אלא גונבים כמה ס"מ מורגשים שהופכים את רצפת התא למעט גבוהה. מצד שני, גם ככה אין בעיה להכניס לשם די הרבה ציוד, והפתיחה החשמלית, מהתא או מהשלט, נוחה מאוד. כמובן שבתצורה לשבעה, תא המטען קטן עד לא קיים, אבל ניתן גם לקפל רק מושב אחד, לפי הצורך.

נוסעים
הגרנד מוצע עם כמה מנועים, החל מ-1.6 ליטר 125 כ"ס המוכר לנו מהפוקוס, 1.6 ליטר טורבו 150 כ"ס וצמד מנועי דיזל - 1.6 ליטר 115 כ"ס ו-2.0 ליטר 140 כ"ס, ולאחרונה הצטרף להיצע מנוע האקו-בוסט החדש בנפח 1.0 ליטר. כל המנועים מוצעים עם תיבה ידנית בלבד, למעט גרסת הדיזל הבכירה שמוצעת עם אופציה לתיבה דו-מצמדית.

רכב ההדגמה היה הדיזל הבכיר – 2.0 ליטר המספק 140 כ"ס ב-3,750 סל"ד ו-32.6 קג"מ ב-1,750-2,750 סל"ד אבל הוא שודך לתיבה ידנית 6 הילוכים. המנוע טוב וחזק, אבל לא ממש שקט ואם בטעות תנסו להאיץ סביב 1,500 סל"ד תתקלו בסירוב מוחלט, וזה קרה לנו לא פעם ולא פעמיים בשל הנטייה של מחשב הדרך לדרבן את הנהג להעלות הילוכים מוקדם. צריכת הדלק היתה בסדר (ולא יותר) עם 14.7 ק"מ לליטר בממוצע.
פורד גרנד C-מקס: מבחן דרכים
צילום: גיא רוטקופ

בכל הקשור לנהיגה, ה-C מקס עושה עבודה טובה. הנוחות שלו טובה בסך הכל ברוב הזמן, המתלים מרסנים את המשקל יפה, ונעים להיות ברכב, גם בכביש עירוני שסלול ברמה לא ממש מבריקה. אם כי היה קשה להיתקל בכביש בינעירוני שלא סלול מצוין, כך שההתרשמות חלקית. בנוסף הרכב גם דינאמי באופן מפתיע ביחס לסגמנט שלו, עם נכונות טובה לפנות ויכולת נאה, בין השאר הודות לצמיגים לא קטנים 215/50-17, אם כי יש גם זוויות גלגול מורגשות.

כן ולא
פורד גרנד C-מקס מבצעת את רוב המטלות בצורה טובה. זהו רכב נעים, מרווח (אם כי יתאים יותר לשישה + ילד ולא לשבעה, וגם לו לא יהיה נוח במיוחד), דלתות ההזזה הנדירות למדי בקטגוריה הזו נוחות מאוד, והוא גם נעים לנסיעה ומפתיע לנהיגה. אבל בהקשר המקומי עולה קודם כל בעיה בדמות היעדר שילוב של מנוע בנזין ותיבה אוטומטית. ומעל הכל מרחפת שאלת המחיר, כמובן – באנגליה גרסת הדיזל האוטומטית עולה כמו פורד מונדיאו בסיסית בארץ, אבל קשה לגזור מזה למחיר בארץ. אולי דווקא מנוע האקו-בוסט ליטר החדש ישודך לתיבה ה"נכונה" ויקבל מחיר תחרותי, שיאשר לגרנד-מקס תעודת עולה חדש.