לקסוס LF-CC קונספטזו אחת מתערוכות הרכב הגדולות של אירופה, ויחד עם פרנקפורט וז'נבה מהווה באופן מסורתי במה להפגנות כוח של היצרנים האירופאים. היצרניות הצרפתיות תמיד ששות להפגין קצת שיק בתערוכה הביתית, והאחרות לא מעיזות להישאר מאחור בקרב על תשומת הלב. התוצאה הייתה תמיד פסטיבל בו חובב רכב יכול לבלות בקלות יומיים מלאים ולא לשבוע.
תערוכת פריז – כיבו את האורות / טור אישי
צילום: ניצן אביבי, יצרנים
מאזדה 6 החדשה
 
הפעם, לצערי, זמני היה קצר. בין טיסת בוקר למחרת יום הכיפורים לבין הלו"ז של השקת מאזדה 6 החדשה (עליה נדווח בקרוב), הצלחתי לדחוק רק חמש שעות של שיטוט בין אולמי התצוגה. בדרך כלל זה מספיק ללא יותר מ"קוויקי" קצר ולא מספק. אלא שדווקא סריקה מהירה שכזו נותנת "טעם" ברור יותר של התערוכה כולה. מבט על שלא מטשטש משעות של כיתות רגליים וחיטוט בפרטי הפרטים של המכוניות החדשות שהוצגו. ובסוף היום, כשהעפתי מבט אחרון, לפני היציאה, אל אולם 1 הגדול (שאירח את הצרפתיות, פיאט, מרצדס, ב.מ.וו, ג'יפ ועוד) לא יכולתי שלא לחוש אכזבה. משהו היה חסר – הברק, הקסם המיוחד שהופך ביקור בתערוכת רכב לחוויה מיוחדת גם אחרי כל השנים הללו, פשוט לא היה שם, ואני נשארתי עם טעם של אכזבה בפה.
 

תערוכת פריז – כיבו את האורות / טור אישי
צילום: ניצן אביבי, יצרנים
פיג'ו אוניקס קונספט 
 
התערוכה דווקא הייתה עמוסה במכוניות רלבנטיות לשוק הישראלי ובכלל – מונדיאו חדשה, מאזדה 6 חדשה, קליאו חדשה, גולף חדשה, פיג'ו 301 סיטרואן C אליזה וזו רק רשימה חלקית – אבל זה פשוט לא היה זה. במקום אווירת הקרקס הרגילה, בה כל יצרנית מתחרה על תשומת ליבם של המבקרים בכלל והעיתונאים בפרט, בתקווה לתפוס כמה שניות על מסך הטלוויזיה או להיות זו שתופיע בתמונה הבודדת בעיתון היומי, שלטה בתערוכה אווירה פרקטית, עניינית. משעממת. רוב החברות פשוט פיזרו את מכוניותיהן בשטח שהוקצה להן כאילו מדובר באולם תצוגה ברחוב המסגר, ולא באחת מתערוכות הרכב הגדולות בעולם. דגמים חדשים לחלוטין עמדו רוחצים באנונימיות, נטמעים על הבמה בין דגמים מוכרים וותיקים. איפה היצירתיות? הבמות המוגבהות עם התאורות הדרמטיות? הרקדנים ושאר מושכי העין? אבדו כנראה בין ההפגנות נגד גזירות הצנע וסגירות המפעלים המרחפות באופק המיידי של יצרניות אירופאיות רבות. באופן פרדוקסלי, היצרנית היחידה ששמרה את על להבת הגימיקים והבמה המקורית הייתה אופל, אולי היצרנית האירופאית עם העתיד המעורפל ביותר. עם דוכן שהוקדש כולו לאופל אדם החדשה – מיני מעוצבת שמבקשת לנגוס נתח בפלח הרווחי של מכוניות מיני-שיק – שכלל מכונית תלויה מהתקרה, רצפת לדים מוארת, מכוניות צבעוניות ועוד.
 
 
תערוכת פריז – כיבו את האורות / טור אישי
צילום: ניצן אביבי, יצרנים
דור חדש לפולקסווגן גולף
 
טוב, אולי קצת הגזמתי. היו עוד יצרנים שהשקיעו לא מעט מחשבה – וכסף – בעיצוב הדוכן שלהם. אבל אף אחד מהם לא ממש ריגש, לא העז, לא סחט קריאת התפעלות. כן, המנהרה בה הציבה פולקסווגן את הגולף הייתה אלגנטית מאוד, וה"גבעה" עליה פיזרה רנו שפע קליאו חדשות תחת שמיים של כדורים צבעוניים הייתה עליזה ומושכת. אבל זה פשוט לא היה זה. לא כשסיטרואן מציגה שוב את הנומרו 9 והקונספט וואן כאטרקציות בדוכן שלה – וזה עוד יותר ממה שעשו רב האחרות. פתאום תערוכה בה חסרים רכבי תצוגה מגניבים להפנות אליהם את המצלמה מתוך מחשבה על שער למגזין הבא... תערוכה בה צריך להתאמץ בחיפוש אחר מועמדות לגלריית "יפיפיות התערוכה". מזל שיש את האיטלקים... ובמקרה הזה נראה כאילו אנשי פיאט התאמצו שבעתיים, בניסיון להסב את תשומת הלב מהעובדה שאין בעצם שום דבר חדש בדוכני פיאט-אלפא-לנצ'יה. ולא, עוד גרסת צביעה "במהדורה מיוחדת" לג'ולייטה היא לא באמת "דבר חדש".
 
אז כן. יצאתי מאוכזב, כמעט משועמם, מתערוכה שבה הוצגו מכוניות שימכרו באלפים בשוק הישראלי. מתערוכה בה הוצגו יגואר F טייפ החדשה (יפה מאוד, אבל אחרי כל הדיבורים על יורשת ל-E, ציפיתי ליותר), פיג'ו RCZ R ומקלארן P1. זה נשמע מוזר כשחושבים על זה כך, מול רשימת המלאי של המכוניות שהוצגו. אפילו לי. אבל זו המציאות. הצרפתים השנה פשוט איבדו את ה"שיק", או שאולי זו תעשיית הרכב המקומית שנמצאת בדיכאון. כך או כך – נקווה שזה יעבור להם – ומהר...