סובארו BRZ. צילום - רונן טופלברגבמסגרת ההשקה הישראלית של סובארו BRZ זכיתי למספר הקפות בספורטיבית החדשה על המסלול בכוכב יאיר. זו הייתה התרשמות ראשונית בלבד, אך לעיתים מספיקות דקות ספורות במסלול סגור ומוכר בכדי להדליק את הניצוץ.

בתור בוגר מיאטה הרגשתי מיד בבית ב-BRZ החדשה. נכון, מתכת עוטפת אותי מלמעלה ומאחוריי יש הרבה יותר מקום ממה שאני רגיל, אבל הישיבה הנמוכה והתחושה הספורטיבית עוד לפני היציאה מהמקום, בהחלט משדרים את המסר שמתכנני ה-BRZ ניסו להעביר.

מספר הקפות על המסלול ואני כבר מדמיין את עצמי נוסע באלכסון, צמיגים ומנוע צורחים וחיוך גדול על הפנים. רק מדמיין – כי את בקרת היציבות לא הורשיתי לנתק (צריך הרי לשמור על הצמיגים) והמכונית קטעה את ניסיונות הסרק שלי באיבם. אבל מצב "ספורט" של הבקרה מאפשר בדיוק מספיק זווית בשביל להבין שהמכונית הזו, על הנעתה האחורית, צמיגיה הלא-מוגזמים ותיבת ההילוכים הקצרה והידנית שלה, בנויה בשביל משחקי אחיזה. היא מתמסרת, עובדת ומוכנה לעשות כל מה שתבקש.
סובארו BRZ: נהיגת התרשמות ראשונה
צילום: רונן טופלברג

ההגה מהיר, מדויק, חד ובעל משקל נכון. התקשורת שחסרה לו מתקבלת בקלות מהשלדה דרך הצמיגים הצורחים והמושבים. תיבת ההילוכים קצרה ו"מתלבשת" נכון. הדוושות מסודרות היטב והשלדה נענית לטלטולים כמו גם לנהיגה נקייה וזורמת. בעצם, מהחוויה הקצרה הספקתי להתאכזב רק מאלמנט אחד ב-BRZ החדשה – המנוע. הוא מרגיש עצל ואיננו ממהר מספיק לעלות בסל"ד. מתחת ל-5,000 הוא חסר מחץ לחלוטין וההמתנה שיעבור את הסף אם לא בחרת את ההילוך הנכון ביציאה מהפנייה, כמעט מייאשת. מעליו הכוח נמצא אך נראה שיש לעבוד קשה בשביל לשמר אותו במדרגה הגבוהה של הסל"ד. המכונית הייתה בתולה לחלוטין וככל הנראה תיפתח ותתחזק עם חלוף הקילומטרים, אך אין ספק שהמנוע הוא נקודת חולשה חשובה בחבילה שבסיסה מוצלח מאין כמוהו.

סיכום ראשוני? דני סיכם זאת היטב בכתבתו על האחות, טויוטה GT86: "למכונית הזו יש את מה שלרב המכוניות המודרניות אין – את החיבור הישיר למרכז הכיף במוח דרך כל אחת מנקודות המגע בין אדם למכונה, ובכל חוש אפשרי". לא מפתיע, אם כך, שתאומתה הכמעט-זהה מבית סובארו, יודעת לייצר בדיוק את אותן התחושות.