דודג' ראםבשנים האחרונות תחום הטנדרים הקטנים ספג מהלומה, אחרי שהטבות המס שניתנו לרוכשיו בוטלו. מהר מאוד מולאה המשבצת בטנדרים גדולים בהרבה, הדורשים רישיון משאית ועדיין פטורים ממס, ובראשם שברולט סילברדו. לקטגוריה החמה הצטרף יריבו המושבע פורד F-350, וכעת מגיע תורו גם של האנדרדוג, דודג' ראם, להצטרף לחגיגה.
מרגיש גדול
הרושם הראשון שמתקבל לגבי הראם, שמשווק אצלנו בגרסה קצרה (יחסית לארוכה) וארוכה (לא יחסית בשום אופן), הוא עד כמה שהוא גדול. במבט מלפנים מדובר בקוביה בגובה ורוחב של שני מטרים בדיוק. תוסיפו לכך סבכה קדמית ענקית מצופה כרום בוהק, ותקבלו רושם מאיים. פתאום טנדר "ישראלי" מסורתי מרגיש מיניאטורי.
אחרי טיפוס לתא הנוסעים הגדול (בסיוע מדרגת צד לא-מקורית), מתגלה תא נוסעים גדול לא פחות: יש מקום לשישה מבוגרים לא רזים בשתי שורות, ומרווח רגליים נדיב לחמישה (המושב האמצעי בספסל הקדמי מתאים לילדים). יש שפע תאי אחסון: בדלתות, שניים מול הנוסע הקדמי מימין, תא מתקפל עם שלושה מחזיקי כוסות באמצע, תאים בחלק האחורי של הרצפה ועוד ועוד.
גם אבזור לא חסר. יש מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה, חיבור בלוטות' לטלפון, הפעלה קולית (באנגלית), חיבור USB ,AUX ואייפוד, אפשרות לצפייה בתמונות וב-DVD. מושב הנהג חשמלי, המראה המרכזית מונעת סנוור, יש שני שקעי 12 וולט מלפנים ושקע חשמלי, בקרת שיוט, מחשב דרך ולא פחות חשוב - ארבע כריות אוויר (שתיים יותר מבמתחרים, עד שמתיחות הפנים שלהם הגיעו). למעשה, האבזור היחיד שחסר הוא בקרת אקלים (יש מזגן מצוין), ובקרת יציבות אלקטרונית (שיש למתחרות המתוחות).

צילום: ניצן אביבי
תא הנוסעים לא מציע חומרים איכותיים במיוחד ונשען על פלסטיקים זולים למגע, אך איכות ההרכבה מפתיעה לטובה. תא המטען הפתוח מצויד בבטנה מקורית, ומאפשר הובלת ציוד במשקל של עד 1,338 ק"ג. רכב המבחן צויד גם בוו-גרירה מקורי, שמאפשר גרירת עד 3,500 ק"ג ומלווה בערכת גרירה, הכוללת מראות צד מתרוממות להובלת קרוואן ומערכת לייצוב נגרר.
מרגיש שטח על הכביש
סיבוב מתג ההתנעה מעורר לחיים יחידת כוח גדולה, שישה צילינדרים טורבו-דיזל בנפח של 6.7 ליטר. הפעלת המנוע מלווה ברעד מורגש, אך מיד לאחר שהוא מתייצב הוא פועל באופן חלק וחף יחסית מרעידות. אופי המנוע משתפר עם הזמן: בתחילה פעולתו מלווה ברעש דיזל חזק יחסית, לאחר מספר דקות רמות הרעש יורדות משמעותית. למעשה, בשיוט בינעירוני גם במהירות גבוהה למדי, רעש המנוע כמעט ואינו חודר לתא הנוסעים, ויוצר רושם של נהיגה ברכב כביש-שטח מודרני. בתוך העיר הרעש מעט חודרני יותר, אך עדיין לא מציק.
הראם לא אוהב שיבושים רוחביים ונוטה להתנדנד, אך הריסון הכללי טוב ונוחות הנסיעה טובה מאוד בדרך כלל. נסיעות ארוכות יחסית עוברות ללא בעיה, אך היינו שמחים ליותר תמיכה ממושבי העור (ציפוי בתוספת תשלום שהותקן בארץ).
והביצועים? עם 350 כ"ס, מנוע ה-6.7 ליטר אמנם לא החזק בקבוצתו (לשברולט 397 כ"ס ולפורד 400 כ"ס). אבל עם כמעט 90 קג"מ כבר ב-1,500 סל"ד, התחושה היא שתמיד יש די רזרבות של כוח. הראם מאיץ בנחישות מרשימה ויודע לצבור מהירות גם בכבישים מהירים. כמקובל באמריקה, אין נתון ביצועים רשמי. למרות נסיעה מאומצת למדי, שכללה 800 ק"מ של שטח, פקקים, נסיעה עירונית רגועה ובינעירונית רגועה ומהירה, תצרוכת הדלק הרשימה, ועמדה בסוף המבחן על כ-8.1 ק"מ לליטר. לכך תורמת תיבת שישה הילוכים אוטומטית שמנצלת היטב את מומנט המנוע.
עבור רכב שאורכו יותר משישה מטרים ושוקל 3.5 טון לפני מטען, הראם מרגיש דומה מאוד בהתנהגות הכביש לרכב כביש-שטח קטן בהרבה. ריסון זוויות הגלגול יותר מסביר, ההיגוי לא רך מדי או רגיש למהירות, ומעורר בטחון בנהיגה גם במהירות גבוהה ובסיבובים. ההיגוי מאפשר גם לכוון את הראם בקלות בתנועה עירונית, אך כמובן שהאורך ובעיקר הרוחב (שני מטרים) מגבילים את התנועה בכבישים צרים.
מרגיש שטח בשטח
לממדים הללו יש גם השפעה על יכולת השטח, ומגבילים תנועה בשבילים צרים. בסיס הגלגלים העצום (378 ס"מ, כמעט 30 יותר מאורכה הכללי של סוזוקי אלטו או פיג'ו 107) - מניב זווית מעבר על תלולית צנועה של 19.4 מעלות, וגם זוויות הגישה (23.8) והנטישה (27.7) לא מרשימות על הנייר. אלא שלאחר הסתגלות קלה לתחושות בשטח, ניתן להוציא מהראם יכולת מרשימה. בשבילים, ריסון ראשוני נוקשה ומשני רך מאפשרים תנועה מהירה בלי טלטולים ובנוחות מרשימה.
בשטח טכני יותר, מרווח גחון מכובד ושפע מומנט, מאפשרים תנועה גם במקומות שרכב מסוג זה לא יגיע אליהם בחיי היומיום. הילוך הכוח (Low) מאפשר זחילה במורד כמעט ללא שימוש בבלמים, ואם כבר צריך להתלונן אז נציין כי במצב הנעה אחורית, כושר המשיכה (יציאה מהמקום) בשטח חלק לא מרשים. ובמילים אחרות: שילוב להנעה כפולה (High) מומלץ לשיפור העברת הכוח לשביל.
צילום: ניצן אביבי
מרגיש שידאיג את המתחרים
הראם אמנם הגיע לישראל באיחור, אבל נדמה שהוא מביא למסיבה כמה תכונות שיהפכו אותו לכאב ראש לא קטן למתחריו, משום שהוא מציע שילוב של אבזור נדיב, תא נוסעים מרווח ונעים, יכולת כביש גבוהה לרכב מסוגו ויכולת שטח שתספיק לרובנו. תוסיפו לכך ישיבה גבוהה מאוד (הראם גבוה מהסילברדו בשבעה ס"מ) ועיצוב שקשה להישאר אדישים אליו, ותקבלו רכב שלמרות היותו משאית במונחים ישראליים, מצליח להציע כמות מכובדת של קסם ואופי ששמורים אצלנו בדרך כלל למכוניות. וזה, לטעמנו, ההישג הגדול ביותר שלו.