בועז סופר על לוח השרטוטבמובנים רבים בועז סופר, סגן מנהל רשות המיסים, היה בשני העשורים האחרונים האיש המשפיע ביותר בשוק הרכב הישראלי. שמו של האיש הושמע מן הסתם בדיוני מחלקות השיווק של יצרני רכב בכל העולם. הרי היו ימים שיבואני הרכב נהגו לומר "תשאלו את בועז, הוא קובע לנו את המחירים". קשה להאמין שבמאה ה-21 אדם אחד יכול להיות אחראי על כל כך הרבה מהלכים ומרכיבים, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. סופר היה האיש ששרבט על דף את המעבר לקבוצות שווי ערך לפי מחיר ולא לפי נפח מנוע בתחילת שנות התשעים – תקופה בה כתבי הרכב עוד לא היו כתבי כלכלה ושמושגים כמו קבוצה 2 לא היו נחלת הכלל. יותר מעשור לאחר מכן, הוא הוביל את ביטול הקבוצות האלה כליל. סופר גם הוביל את הרפורמה במיסוי על הרכב וגם את מהפיכת המס הירוק הכל כך מדוברת.

וכשאני נכנס לחדרו השגרתי במשרדי הממשלה שבירושלים, ברור לי שהרצפה ספוגה בדמעות תנין של יבואנים, אנשי חברות ליסינג ושפע אינטרסנטים שעלו וביקשו שינוי ברף מחירי הקבוצות, שהסבירו ששער המטבע עלה, או שנאבקו על ההתייחסות לדיזל. לו רק היו לקירות אוזניים וחיבור USB.
סופר אינו "לוגם התה" מהמערכונים של אפרים קישון על פקידי הממשל. הוא ידען אמיתי, שולט בחומר באופן כמעט מתיש, שופע אנקדוטות ("לא לציטוט"), אץ מנושא לנושא אך גם יודע לסחוב לעומקן של תקנות כאלו או אחרות. מקרה נדיר של אדם שמבין את הפוליטיקה אך גם את הנושא. והוא בכלל שותה קפה...

"הכל החל לפני 15 שנים כשהגעתי למנהל הכנסות המדינה" מספר סופר בלשונו המהירה והציורית "יורם גבאי, הממונה, פגש אותי ואמר 'יש תפקיד – בוא!'. כשהגעתי אמרו לי 'אלה הארגזים של קודמך. תתיישב' שאלתי 'ואם אני רוצה לשנות משהו כמו מיסוי?' אמרו 'אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה'. הרגשתי שאני יכול לשנות הכל..."
ואז הגיעה הבעיה הראשונה. בתקופה שיצחק רבין היה ראש הממשלה הוא הבטיח לאמריקאים לפתור את האפליה של מכוניות אמריקאיות בקבוצות השימוש בשל נפח המנוע הגדול. והאמריקאים רצו מימוש. "הכל היה סביב נפח המנוע ופתאום אמרו לי 'רבין נפגש עם האמריקאים, יש לך שעה לחשוב על תוכנית' אז ישבתי, בלי מחשב, והגשתי הצעה. התחלנו את הרפורמה הזו ב-95' ועד 98' סיימנו אותה".

בכלל נראה שאתה עיצבת התפקיד והמשכת איתו גם כשהמשרה שלך השתנתה?
"הייתי במנהל הכנסות המדינה, עברתי להיות סגן מנהל המכס והיום סמנכ"ל ברשות המיסים. תמיד הייתי בתוך משרד האוצר, אבל יצרתי מומחיות לתחום ולכן תמיד לקחתי איתי את הרכב. זה הגיע לידי מצבים אבסורדיים שכאשר מגיע רכב ביבוא אישי שלא יודעים לסווג, משרד התחבורה פונה אלי. למה? לא יודע. אבל ברגע שאתה נהיה אחראי לנושא ומכיר אותו לעומק אתה הופך לאוטוריטה. אבל זה לא היה דבר מתוכנן".

מה ההבדל בין שוק הרכב של אז להיום?
"לצערי ברגולציה אני לא רואה ירידה דרמטית מבחינת משרד התחבורה. אפילו הניסיונות שלנו ליצור יבוא מקביל ב-2002 וב-2010 לא ממש שינו את התמונה. אבל השוק היום עם פחות רגולציה והוא יותר חכם ועם מיסוי אחר לגמרי. ניסינו לעשות שני דברים – להוריד את המיסוי, שב-94' עמד על 141% והיום נע בין 80% ל-110% בהתאם לרכב, וניסינו לעשות את השוק לחכם יותר. אבל לצערי, למרות שיש יותר מותגים מאז, השוק אפילו פחות תחרותי.
בדברים מסוימים הקדמנו את זמננו. למשל המעבר למיסוי לפי מחיר ולא נפח מנוע. הרבה יותר פשוט למסות לפי נפח אבל תאר לך את המנועים הקטנים והחזקים כמו ה-TSI של פולקסווגן. ב-95' אוקטביה היתה יכולה להיות באותה קבוצה עם i10".
צילום: מנהל
במובנים רבים השוק היום מאוד שונה. האם לכל זה אתה אחראי?
"אין ספק שהשוק שונה מאוד מאשר לפני 15 שנים, אבל בסופו של דבר זה אבולוציוני ומגיע כתגובה למה שקורה. הברלינגו והקנגו שינו את השוק המסחרי, והעלימו את ההפרדה בין מסחרי לפרטי. אני חושב, במבט לאחור, שאין נושא שלא נגענו בו כי היה צריך לשנות הרבה דברים".

אגב, נותרו עוד מפלטי מס בארץ?
"לא ממש. קל להגיד שה-F350 של פורד הוא כזה, אבל כמה קונים כלי גדול כזה כדי להתחמק ממס? תיאורטית משהו יכול לקחת את הילד לבית ספר גם עם פול טריילר".

סופר, כאמור, אינו דבוק לכסא. הוא מפגיז: רגע אץ לארון הספרים כדי למצוא מסמך ואחר כך קופץ ללוח הלבן שעל הקיר כדי להסביר וזה מה שקורה בשאלה הבאה.

האם שפע השינויים האחרונים לא שיגעו את השוק?
"על הלוח הלבן הזה נבנו כל הרפורמות" הוא מהרהר לרגע לפני שהוא מתחיל לשרטט עם הטוש הכחול. "ב-96' התחלנו עם קבוצות שווי ערך לרכב פרטי... ב-98 ' בוטלה ההכרה במע"מ במיניוואנים, השווינו בין קבוצות מחיר בפרטי ומסחרי, ואגרות הרישוי לפרטי ומסחרי הפכו זהות.
אז נחנו קצת, וב-2003 החל תהליך מדורג של השוואת הבלו לסולר ובנזין יחד עם הורדת האגרות. ב-2005 התחלנו בהפחתה המדורגת של מס הקניה. באותה שנה בוטלה ההכרה במע"מ על רכב מסחרי והחל השלב המקדים של העלאת שווי שימוש. ב-2008 החל תהליך של ארבע שנים של העלאת שווי השימוש. ב-2009 העברנו את המיסוי הירוק וב-2010 התחלנו עם שווי שימוש ליניארי".
סופר נושם לרגע, מסתכל על הלוח ומתיישב. "אני אוהב תהליכים הדרגתיים כי זו הדרך היחידה להעביר דברים מבחינה פוליטית. אי אפשר לעשות דברים בבת אחת כי פוליטיקאים מסתכלים על התקופה הקרובה ואומרים 'או.קי, אם בשנה הבאה זה לא שינוי גדול אז אפשר לעשות זאת'.
ולשאלה... ניתן להסתכל אחורה ולהגיד שאולי הקצב היה צריך להיות אחר. אבל אתה עושה רשימה ומנסה לעשות את הדברים לפי סדר מסוים. שיגענו את השוק? לא בטוח. אדם שקונה רכב – מה אכפת לו משווי שימוש? וזה שחוכר – מה אכפת לו ממס קניה? כך שעבור כל אחד מהקונים האלו הקצב היה איטי למדי. אז איזה שוק שגענו חוץ מאת היבואנים?".
"...אבל זה לא רק זה. היו הרבה שינויים, אבל בינואר 2006 כשהתחלנו את העבודה על המיסוי הירוק לא חשבתי שייקח כל כך הרבה זמן ליישם זאת. עבדנו כמעט שנתיים רק על היתכנות, וצריך לשמוע את עמדות המשרדים השונים כדי לדעת שלא פספסנו משהו. וצריך לשמוע מה קורה בעולם – והעולם כולו בלגן בתחום הירוק.
ישב כאן נציג מהאיגוד האירופאי ואמר שהוא מעריץ אותנו. שהוא לא יכול היה להעביר זאת בכל המדינות שלו. אתה מסתכל על אירופה ועל אמריקה ורואה שלא לכולם יש משנה סדורה. קל להגיד 'למה לא לאמץ את השיטה האירופאית' אבל שם אין מיסוי, ואנחנו יכולים לתת תמריץ דרך מיסוי".

איך אתה מסתכל בסופו של דבר על המיסוי הירוק?
"המיסוי הירוק זו רק התחלה, ועוד שנה צריך לבוא ולראות איזה תיקונים צריך לעשות ולבחון איך זה משפיע על השוק. החשיבות הגדולה הייתה יצירת שינוי ובניית פלטפורמה. עכשיו העדכון יהיה חשוב".
צילום: מנהל
הופעלו עליכם המון לחצים. איך מתמודדים עם זה?
"אנחנו דבקנו בכיוון המקצועי. הלחץ בא מכל מיני כיוונים: יש את אלה שעובדים בשקט ואחרים שרצים להיפגש עם שרים. כשיש במה תמיד צץ מי שימלא אותה. גם חברות הליסינג וגם יבואני הרכב עשו את העבודה שלהם והיום הם יודעים לעשות זאת. אבל הייתה לנו יכולת לייצב עמדה מוצקה מבחינה מקצועית והלחצים עשו נזק מועט. אם זה לקח קצת יותר זמן וקצת פחות כסף זה לא חשוב, אפשר לוותר קצת. העיקר שהצלחנו ליצור משהו משפיע".

האם ציפית לבלגן שכזה?
"הייתה לי אכזבה מסוימת מהמסרים, ומהתחושה שאם אתה לא מאמץ בדיוק מה שנראה למישהו או מה שאמצו במקום אחר אתה מייד טועה. הביקורת היא קצת שטחית והיא אכזבה אותי".

אתה מתכוון לתחום הדיזל?
"עשינו נוסחה שלוקחת את כל המרכיבים, ואפילו האירופאים אומרים שזו נוסחה אופטימאלית. צריך להבין שבאירופה יש 27 מדינות שחלקן מתפתחות ועוד לא יודעות מה הן רוצות. איפה כתוב שעל רכב צריך להיות אפס מיסוי, הרי הוא עושה נזק, אבל זה מה שקורה באמריקה, צרפת גרמניה ועוד. התשובה היא שגם שם יש היסטוריה ופוליטיקה ויש דברים שקשה לשנות. הרי שוכחים שבאירופה ה-CO2 הנמוך של הדיזל סייע לבלום את היפנים שלא מצטיינים במנועים כאלה".

בסופו של דבר מה הצעד החשוב שעשית בשנותיך?
"אני חושב שהרפורמה במס הקניה, בקבוצות השימוש והמיסוי הירוק הם הדברים החשובים. פרצנו כאן דרכים. פעם ראשונה אמרנו שמותר להוריד מס על מכוניות. המיסוי הירוק פתח פלטפורמה חדשה ואולי כזו שמקדימה את העולם ואני אומר זאת בגאווה. העלאת שווי השימוש היא בעיני מעשה צודק. באנו ואמרנו שלא יכול להיות שמי שרוכש רכב מכספו יופלה לרעה לעומת מי שרוכש מחברת ליסיניג".

תקופות ארוכות הגדירו אותך כאיש החזק בשוק הרכב הישראלי. האם אתה מסכים?
"אני לא אשפוט, אבל עצם האמירה מעידה על חולשת המבנה של מערכת המס. כי לא יכול להיות שהרגולטור יהיה הכי חזק. זה קורה אם יש יותר מדי כללים וככל שכללי המשחק פשוטים יותר השוק מסתדר לבד. אני חושב שאנחנו בכיוון. אנחנו לא נותנים היום עדיפות לרכב אחד על שני, אין ועדה שקובעת אם רכב הוא מסחרי או לא – שמנו מסגרת והשוק מתפקד לבד באמצע. כללי המשחק השתנו והם פחות תלויי רגולטור. אפילו ביטול שנת הדגם מסייע לכך".

איך לדעתך יראה שוק הרכב בעתיד?
"יש שני צירים. האחד צמצום כוחם של ציי הרכב – זה יגיע, גם אם לא בצורה דרמטית. אבל גם אם תהיה ירידה של 10% בציי הרכב זה די משמעותי וחיובי. למרות שמה שקורה מאחורי הקלעים בין היבואנים לציים זה טירוף מושלם. הציר השני זה המודעות לנזק לעולם. משהו שלא היה קיים לפני עשור ומוביל לכיווני מחשבה חדשים. יהיו המון אלטרנטיבות חדשות ופתאום צריך להתמודד מול רכב חשמלי ולשאול מה ההבדל בין מכונית של בטר-פלייס להיברידי נטען. זה אתגר גדול".
צילום: מנהל
איזה בעיות לדעתך ייחודיות לשוק הישראלי?
"הבעיה הבולטת היא התחרותיות הנמוכה. צריך להיזהר כשאומרים זאת, כי אנחנו שוק קטן והתחרות שניתן לייצר מוגבלת. יש כאן 16 יבואנים מתוכם ארבעה או חמישה ששולטים בשוק, אז ברור שהשוק הזה ריכוזי מדי. הבעיה היא שבכל מדד שנהוג למדוד ריכוזיות השוק הישראלי אינו במצב כזה.
אבל אנחנו במצב ריכוזי בגלל השוק הקטן, העיוות ההיסטורי של שווי שימוש, המספר המצומצם של יבואנים גדולים ושל גופי רכישה גדולים. באירופה זה לא קיים. שם אם לא טוב לך אתה תמיד יכול לעבור למדינה שכנה ולרכוש שם".

מה לא הצלחת לשנות?
"לטעמי מס הקניה כאן הוא עדיין גבוה, גם אם ירדנו בסופו של דבר ל-80%. אבל בלי התמודדות כוללת עם מערך הסעות המונים ואגרות גודש, אני חושב שמיצינו את ההורדות. לדעתי הכי טוב שיהיה לכל אזרח רכב חדש, נקי ובטיחותי ושיבחר איך לנסוע בגלל אגרות גודש או שימוש".

ושאלה אחרונה. בועז סופר אוהב מכוניות?
"כן ומאוד, למרות שאני לא פריק של מכוניות ספורט. אני מעריך מכוניות מעוצבות וחכמות והרכב שלי תמיד מלוקק ונקי. הייתי אופנוען עד לא מזמן ואני אוהב לנהוג ולבקר בתערוכות. אבל זה לא תחביב שאני מוציא עליו סכומים – חוץ מהמנוי ל'אוטו', כמובן..."