אני מצהיר כאן ועכשיו; ה"פרוייקט" של שי אגסי יהיה בכייה לדורות!!! תעשו cut paste ותזכירו לי את זה בעוד 5 שנים.
חזרתי לא מכבר מתערוכת המכוניות בפריז והיום, יותר מתמיד, אני משוכנע שבתוך שנה-שנתיים הבלון הזה שקרוי ה"מיזם של שי אגסי", יתפוצץ לכולם בפרצוף.

שי אגסי התחיל בקול מצהלות עם פרוייקט של מכונית חשמלית. "מישראל תצא בשורת איכות הסביבה". כך, פחות או יותר, אמר אגסי. הוא צייר לכולנו תמונה של מדינת ישראל בה ייוצרו אלפי מכוניות חשמליות שיימכרו בכל העולם. ולאן הגענו? לזה שאגסי מגייס את טובי המוחות במדינת ישראל, כדי למכור לפתאים שבנו, עמודים עם שטעקר, למכונית חשמלית שטרם נולדה. וגם לא תיוולד בקרוב - ובוודאי לא תיוצר כאן.
תראו מה קורה כאן; עידן עופר – איש עסקים עשיר מאד וממולח מאד, החולש על אחת התעשיות המזהמות ביותר את ארצנו ואיכות חיינו, חבר לשי אגסי – איש מכירות שיודע למכור קרח לאסקימוסים ולקבל עודף בדולרים, כדי "לקדם", כביכול, פרוייקט ירוק.
השניים מצליחים, לגייס לצידם נשיאים, ראשי ממשלה, יו"ר של חברות רכב בחו"ל, ראשי ערים אופורטוניסטים בישראל, שרים ופוליטיקאים קטנים וכולם דוחפים ראש לאותו "פוטו-אופ" שיכניס אותם לעיתון ובטלויזיה בתור אבירי איכות הסביבה.
רק מה? מרוב התלהבות, מעדיפים כולם לטמון את הראש בחול ולא לראות את העובדות השונות כפי שהן מובאות בתקשורת. הם גם מעדיפים לשכוח ולהתעלם מהעובדה שאגסי החל את הכל עם חזון למזרח תיכון חדש; "כי מציון תצא המכונית החשמלית". אגסי דיבר על מפעלי הרכבה של המכונית החשמלית שיעסיקו אלפי עובדים מישראל והמדינות השכנות ומכאן, מהמזרח התיכון, ישווקו המכוניות המופלאות האלה בכל העולם.
ואיפה זה נגמר? ב"חזון" נדל"ני של עמודים עם שטעקר ו"תחנות החלפה" למצברים לאורך כבישי ישראל.
אני משוכנע שמכוניות חשמליות לא תהיינה כאן בשנים הקרובות, אבל אגסי יעשה את ה"סיבוב" של חייו, יקבל מהמדינה אלפי דונמים להקים את תחנות החזון שלו, למכוניות שעוד לא נולדו, ואח"כ ימכור את פיסות הנדל"ן היקרות וחסרות המעש, לכל המרבה במחיר. רק שאולמרט ושאול מופז לא יהיו כאן לתת את הדין. וכמו תמיד, העשירים יתעשרו עוד קצת.

למה אני אומר את זה? הנה, כשירות לציבור, אשאל אתכם שלוש שאלות ואתם הם אלה שיענו עליהן. כל אחד מכם יסיק בעצמו את המסקנות שלו היכן עומד ה"פרוייקט" הזה:
1. שי אגסי החל את מסע יחסי הציבור המדהים שלו בהכרזה על חזון ייצור מכונית חשמלית. איך זה שכעת אגסי עסוק, לפתע, רק ב"מכירת" עמדות טעינה והקמת תחנות החלפה למצברים?
2. הידעתם שהטכנולוגיה הקיימת היום אינה מאפשרת בניית מצבר שמשקלו יפחת מ-200 ק"ג וטווח הנסיעה שלו מגיע בקושי ל-65 ק"מ?
3. הידעתם שכתב הרכב של "גלובס" בדק ומצא כי מחירו של מצבר כזה, מגיע כיום לכ-20 אלף דולר ומחירה של מכונית חשמלית, על פי החזון של אגסי, יגיע להרבה יותר מ-50 אלף דולר?

אגסי מציע לבנות לאורך כבישי מדינת ישראל תחנות החלפה למצברים, אליהן תיכנסנה מכוניות ותחלפנה את המצבר הריק באחד מלא ותמשכנה בנסיעה של עוד 50-60 ק"מ, עד לתחנת ההחלפה הבאה. לטענתו של אגסי ההחלפה תארך כמו תידלוק מכונית בדלק רגיל, שזה כ-5 דקות, ללא תור. אבל לצורך ההגינות, בואו נאמר 10 דקות, טוב? האם נראה לכם שניתן לפרק מצבר במשקל 200 ק"ג, להוציאו מהרכב ולהתקין מצבר טעון חדש, במשקל 200 ק"ג, במקומו, בזמן של 10 דקות? 15 דקות? אפילו 20 דקות?
כעת בואו נניח שאתם גרים בנתניה ורוצים להגיע לירושלים, או לבאר שבע. כמה פעמים תצטרכו לעצור בדרך להחלפת מצברים? וכמה זה יקח? ובכמה שעות זה יאריך את הנסיעה? ואם אתם נוסעים מחיפה לירושלים? או מת"א לאילת? ומבית שאן לת"א?
אגב, לפתח מכונית חדשה לחלוטין (ולא כזו שלצרכי הצגה לעיתונאים הוציאו ממנה את המנוע והתקינו בטריה שמחזיקה 10 דקות), עולה כמיליארד דולר. אתם יודעים כמה השקיעו האדונים הנכבדים עופר ואגסי בפרוייקט היחצ"ני שלהם? תבדקו, תבדקו. לא יותר מכמה עשרות מיליוני שקלים בודדים, שאי אפשר לפתח בהם אפילו ידית הילוכים חדשה.

אז מה מציע לנו אגסי כעת? "עמדות הטענה".
מצויין. אין עדיין מכונית חשמלית כזו בעולם (וגם לא תהיה בשנתיים הקרובות), אבל הוא כבר "מוכר" לכולנו עמדות טעינה. למה?
כי גם אגסי יודע שהמכונית החשמלית לא תגיע כ"כ מהר. הטכנולוגיה לייצור מצברים קלים יותר ועם טווח נסיעה יעיל וארוך עדיין לא פותחו בכלל, אבל את "עמדות הטעינה" שהן לא יותר מעמוד עם שטעקר, אפשר למכור לפתאים במדינת ישראל. במיוחד אם הם ראשי ערים שרצים לבחירות המוניציפאליות ורוצים להראות לבני עירם שהם "ירוקים". ו...על הדרך לשים דריסת רגל נדל"נית בכל עיר בישראל. אגסי גם הקיף את עצמו בחבורת יועצים שחלקם יצאו בעצמם נגד היוזמה העיסקית שלו, בעת ששימשו בתפקידים שונים בענף הרכב הקונבנציונלי. כעת, תמורת חבילת מצלצלים נאה, הפכו לפתע את עורם ומייעצים לו במיסתרים, כיצד לשווק את מרכולתו, אשר הם עצמם יצאו נגדה בכל פורום אפשרי (השמות שמורים במערכת).
חברים, אם הייתי יכול לצרף כאן פס קול, עם קולו של רפי גינת, הייתם שומעים קול עמוק ודרמטי המכריז: "גבירותי ורבותי – קומממבינה!!!!"

אני מצהיר על עצמי שאני הילד הקטן בגירסה המודרנית של "בגדי המלך החדשים" ואני אומר לכם: המלך הוא עירום!!!!
יש כיום טכנולוגיה זמינה וקיימת שגם עוזרת בהפחתה משמעותית של זיהום האוויר וגם מאפשרת נהיגה של יותר קילומטרים לליטר ובכך לחסוך לנו כסף רב. הטכנולוגיה הזו ששרי התחבורה והאוצר מעדיפים משום מה להתעלם ממנה ואגסי, כנראה לא מכיר, נקראת "דיזל". כן, רבותי, אותו סולר וותיק ונאמן.
יצרניות הרכב הגדולות ובהן "מרצדס", "ב.מ.וו", "פולקסווגן" ואחרות פיתחו מנועי דיזל מדהימים שרמת פליטת הפחמן הדו-חמצני שלהם היא פחותה מזו הקיימת כיום בכל מכונית בנזין או מכונית היברידית קיימת. במנועים אלה מותקן מסנן חלקיקים המונע את פליטת הגזים המזהמים ומביא אותה לרמה נמוכה מאד. אבל מה? בישראל מעדיפים שלא לשמוע על זה ולהעלות את מחיר הסולר, כשבמקביל משרדי האוצר והתחבורה אינם מוכנים לפעול להורדת המיסוי על המנועים בעלי טכנולוגיה זו ועל מסנן החלקיקים. לדעתכם,יש כאן איזשהו קשר בין הון לשלטון?
מכונית דיזל בעלת טכנולוגיה כזו (בפולקסווגן היא קרויה "בלו-מושן"), יכולה להגיע לצריכת דלק מדהימה של 25 ק"מ לליטר סולר אחד ולפליטת מזהמים מינימלית של פחות מ-100 גר CO2'/ק"מ.

אז יש לי רעיון למר אגסי ולמר עידן עופר ויועציהם: רוצים להתעשר מהר וגם להיטיב עם העם היושב בציון? תשמעו רעיון:
בוא נמציא צ'ופצ'יק שנקרא לו "אום מצמודת המסנן". לך, מר אגסי, לא תהיה בעיה לשכנע את חבריך בשילטון לחייב כל מכונית דיזל שתיכנס בשערי ארץ הקודש להצמיד את ה"צ'ופצ'יק" הזה למסנן החלקיקים המורכב בה (בינינו? הצ'ופצ'יק הזה יהיה סתם שייבה ממתכת. אבל, אף אחד לא צריך לדעת).
כעת, נפעל בסדר הבא: הממשלה תפחית מעט את מחיר הסולר (עידן עופר יבקש, עידן עופר יקבל); משרד האוצר יפחית ב-50% את אגרת הדיזל ברישיון הרכב (עידן עופר יבקש, עידן עופר יקבל); הממשלה תוריד את המיסוי הברוטאלי על מכוניות הדיזל ועל מסנן החלקיקים ועל כל מכוניות הדיזל בעלות הטכנולוגיה הירוקה (שוב, עידן עופר יבקש, עידן יקבל); הממשלה תחייב כל מכונית דיזל להתקין את הצ'ופצ'יק שהזכיין הבלעדי שלו יהיה... נכון, שי אגסי, עידן עופר ו"בטר פלייס"; אגסי יקבל גם זכיון בלעדי לתחנות ההתקנה של הצ'ופצ'יק.
מחירו של הצ'ופצ'יק, יהיה, נגיד, 200 שקלים, וההתקנה תעלה, נגיד, עוד 100 שקלים. מתוך זה ישלם אגסי בעבור הזיכיון, כ-20-30 שקלים לכל צ'ופצ'יק. והכסף יועבר לאוצר.

וכעת תעשו חישוב מה יקרה כאן: העם יעבור באחת למכוניות דיזל ובתוך שנה-שנתיים עשוי השוק להגיע לכ-50% מכוניות דיזל. בחישוב גס, מדובר בכ-60,000 מכוניות בשנה.
שי אגסי ועידן עופר יכניסו לכיסם, בכל שנה, עשרות מיליוני שקלים, הממשלה תמשיך להרוויח מהמיסוי על המכוניות, הסולר ואגרת הסולר, אבל גם מזיכיון הצ'ופצ'יק, הפוליטיקאים יקבלו את דקות התהילה שלהם כמי שקידמו את האג'נדה הירוקה, האוויר בארצנו יהפוך למזוהם פחות והציבור ירגיש בכיס את ההטבות.
ובא לציון גואל.


*על הכותב:
רוני אקרמן (47), שימש במשך 11 שנים כדובר ויועץ התקשורת של קבוצת פולקסווגן בישראל. אקרמן היה איש יחסי הציבור של אודי, פולקסווגן, סקודה וסיאט בישראל, היה חבר בפורום העולמי של דוברי פולקסוואגן והיה שותף לעיצוב השפה התקשורתית, הבינלאומית, של אודי.
רוני אקרמן מתמחה בהכרת שוק הרכב העולמי, המגמות העולמיות בתחום הרכב ומשמש כיועץ, מאמן עיסקי ומפתח מנהיגות שיווקית.