פרארי היא חלום של כל חובב רכב. חלום שמתחיל מילדות וגם אם הולך ודועך או מתעמעם עם השנים – הוא תמיד נמצא שם, מוכן לזנק החוצה ולהוציא מכולנו את הילד הבוהה בהערצה ביצירות האומנות ממראנלו. כשצוות "אוטו" יצא לפשיטה על איטליה – נושא גיליון החגים המיוחד היוצא לאור בימים אלו – ברור היה שגבוה גבוה ברשימה של הגשמת החלומות שלו תימצא פרארי (או שתיים, או שלוש...).
ואם כבר חלום, סליחה על החוצפה – אפשר בבקשה את הטופ? את ההזוי, האקזוטי והמרטיט ביותר?

צילום: רוני שטרן וניצן רז עריכה: דימה קונופליוב על הביצועים: אלי אבוחצירה
על-מנת להגשים את החלום הזה, היה ברור שעל הכוונת נמצאת הגרסה הספורטיבית ביותר שפרארי מציעים ללקוחותיה נכון לרגע זה – גרסת "ימי המסלול" ל-F430, ה'סקודריה' ('סקודריה' – קבוצת מרוצים, בתרגום חופשי, מונח הולך אחורה עד לימי הרכיבה על סוסים).
צילום: צילומים: גיא רוטקופ, מגזין 'אוטו'
הן על-פי המראה - החיצוני לבטח - ואפילו על סמך קריאת הנתונים היבשים, F430 ה"רגילה" וגרסת ה'סקודריה', על פניו, הן מכוניות דומות. אבל מתחת לעור בוצעו שינויים רבי-משמעות להפוך אקזוטיקה חורכת אספלט ל...מלכת המסלול הביתי של פרארי (ועוד נחזור לזה). הסקודריה לא רק הופשטה מכל אבזור ומשקל מיותר – בסך הכל כ-100 קילוגרמים ירדו בהשוואה ל-F430 – אלא קיבלה גם שיפורים נרחבים במרכב, במכלולי ההנעה, במתלים, בבלמים ובמנוע. בסופו של מהלך העלו את ההספק ל-510 כוחות סוס (490 ב-F430) ואת המומנט לכמעט 48 קג"מ (גידול זעיר של כחצי קג"מ), זאת על משקל עצמי של 1,350 ק"ג בלבד (1,525 ב-F430 ה'רגילה'). הביצועים בהתאם: פחות מ-3.6 שניות למאה קמ"ש, פחות מ-11.6 שניות למאתיים קמ"ש ומהירות מרבית הנושקת ל-320 קמ"ש. אבל הנתונים האלה רחוקים מלספר את כל הסיפור. רחוקים מאוד.
צילום: צילומים: גיא רוטקופ, מגזין 'אוטו'
לאחר ש"נפלתי" פנימה – ועמוק למטה – אל תא הטייס קיבלתי סביבה שאלמלא רוח הקודש ששרתה סביב הייתי מגדיר כ"ספרטנית". אין כאן "עיצוב איטלקי מוקפד" אלא יותר פונקציונאליות נקייה – הגדרה נעימה יותר לתאר "כל מה שלא ממש צריך – עף החוצה".
אבל, עוד לפני שהתנעתי, יש כאן את כל המרכיבים שהופכים פרארי למכונת נהיגה מהאגדות; מושבים פנטסטיים, הגה שיגרום לכם להרגיש כמו קימי רייקונן וטונות (למעשה: גרמים...) של סיבי-פחמן ואלומיניום מוברש. וכשאתה יודע שלכיול המכונית תרם אחד - מיכאל שומאכר - ברור לך שזה הולך להיות הדבר האמיתי. הוכחה נוספת לכך שמדובר כאן "בפרארי לגברים" נמצאת תלויה בארון הגביעים של הסקודריה, בדמות זמני הקפת מסלול פיוראנו – מסלול הבית של פרארי. הסקודריה קבעה שם זמן זהה לזה של האנזו, וזאת למרות נחיתות כוח מוחשית מול ספינת הדגל (במיל') של החברה.
בשביל לעשות את זה נעזרת הסקודריה בשלל מערכות מתוחכמות כגון תיבת ההילוכים הרובוטית המהירה בעולם (ה"סופרפאסט2 " המעבירה הילוכים בתוך 60 אלפיות השניה – רק 20 אלפיות לאט יותר מהתיבה הנמצאת במכונית הפורמולה 1!). יש גם דיפרנציאל אקטיבי, אפשרות לבחירת קשיחות הבולמים וטכנולוגיות רבות נוספות שלפחות במקרה הזה לא פוגעות כלל בטוהר החוויה.
צילום: צילומים: גיא רוטקופ, מגזין 'אוטו'
האיטלקים הצליחו לא רק להציע כאן מגוון מערכות עזר וטכנולוגיה מרשים, אלא – וזה כנראה העיקר – ליצור שלם הגדול מסך חלקיו; הסימביוזה המתוחכמת בין כול המכלולים מאפשרת לסקודריה ליצור זרימה נדירה בין הפיתולים, שצף אחיד של שינויי כיוון בהם אתה בולם מאוחר יותר, מאיץ מוקדם יותר אך נותר תמיד-תמיד בתוך מעטפת היכולת והביטחון שלה. לא משנה כמה חזק לחצנו, הבקרות מעולם לא התערבו בצורה מורגשת והניטראליות לא נשברה. אפילו הצמיגים בקושי צרחו. וכן, המכונית הזו מהירה באופן מאוד מאוד מוחשי – ולא ממש עניין אותנו מה אומרים השעונים...
רק כשניתקנו את הבקרות לחלוטין, גילינו שאולי, בכל זאת, יש סיכוי שהיא לא-לחלוטין על-הגיונית...

רוצים לדעת עוד? הכתבה המלאה תופיע בגיליון החגים המיוחד – גיליון 'אוטו' 272.