מבחן דרכים: סוזוקי SX4 – באה לעבודה - אוטו

מבחן דרכים: סוזוקי SX4 – באה לעבודה

סוזוקי מציגה את גרסת הסדאן של ה-SX4, שמחליפה בהיצע המקומי את הליאנה. על העיצוב, הביצוע ומה שביניהם

המבחן פורסם בגיליון אוטו 262
מכוניות סוזוקי, ובעיקר אלו המיועדות לכביש, קנו את שמן בזכות יעילות, אמינות ועלות נמוכה לקניה ואחזקה, לא בזכות עיצוב סקסי או ביצועים מלהיבים. אבל הסוויפט החדשה, עם מראה שרירי וצעיר והתנהגות כביש מתגמלת, נתנה תקווה כי מישהו, היכן שהוא, החליט לעשות משהו בנדון. כעת מגיעה אלינו המשפחתית החדשה של היצרן, המבוססת על הקרוסאובר שפותח בשיתוף פיאט – מה שנשמע כמו נתוני פתיחה בעלי פוטנציאל.
האצ'בק עם זנב
די במבט חטוף בסוזוקי SX4 סדאן כדי להבין שמהעיצוב הנאה של הקרוסאובר המקורי לא נשאר דבר. תוספת הזנב הרבוע השמידה את הפרופורציות הנאות של הרכב המקורי, והסרת תכשיטי המאצ'ו הכאילו-לשטח (חצאיות, פגושים, מרווח גחון גבוה וכו') פגעה גם היא בסקס אפיל של גרסת החמש דלתות. התוצאה הסופית היא יותר ליאנה מסוויפט, בהבדל אחד משמעותי – הסוזוקי SX4 נראית גדולה מהליאנה, שאף פעם לא הצליחה להסתיר לחלוטין את העובדה שהיא בעצם משפחתית קטנה.
ולא מדובר באחיזת עיניים – הסוזוקי SX4 רחבה וארוכה מהליאנה בלא מעט. אלא שלמרות שהסוזוקי SX4 מתברכת בממדים הממקמים אותה בבטחה בקטגורית המשפחתיות, סעיף אחד נשאר הרחק מאחור – בסיס גלגלים של 250 ס"מ שייך היום לקטגורית הסופרמיני, ורחוק יותר מעשרה סנטימטרים מהממוצע המשפחתי, מה גם שהפער בין האורך המכובד לבסיס הגלגלים הקצר לא תורם לפרופורציות הכלליות.
אלא שדווקא בסיס הגלגלים הקצר הוא שגורם להפתעה כאשר נכנסים לתא הנוסעים. גם אם מלפנים מתיישב נהג גבוה יחסית נשאר מאחור מקום יותר ממספק לברכי הנוסע שמאחוריו. הסיבה פשוטה וברורה מיד – גובה. הסוזוקי SX4 גבוהה, אפילו מאוד, ומבנה המושבים מנצל זאת – מושב הנהג גבוה (ועדיין יש שפע מקום לראש), מה שמאפשר תנוחת נהיגה קרובה יותר להגה, שמשאירה מקום לנוסעים מאחור. אבל לא הכל מבריק – גם מאחור בסיס המושב גבוה, וזה דווקא מצוין, אך גב המושב נטוי מדי לאחור, וזה כבר קצת פחות נוח. עוד תוצר לוואי של זווית המשענת היא קרבה יתרה בין פדחת הנוסע והגג. נוסעים בגובה 180 ס"מ ומעלה כבר עלולים ליצור קשר אישי עם הגג. ועדיין, למרות הממדים הצנועים, מדובר במרווח מספק בהחלט למשפחה ממוצעת. גם תא המטען יספק בקלות צרכים ממוצעים: דלתו אומנם נטרקת בקול חלול שמשאיר תחושה זולה (בדיוק כמו מנוף הפח בתא הנוסעים שפותח אותו), אבל היא פותחת פתח לתא נדיב ממדים (ככה זה כשיש הרבה ס"מ פנויים מאחורי הגלגלים האחוריים).
אם מבחינת המרווח הסוזוקי SX4 מפתיעה לטובה, הרי שבתחום החומרים התחושה מאכזבת – ההרגשה בתא הנוסעים זולה ופשוטה, למרות פריטי אבזור שאינם נפוצים בקטגוריה כמו תפעול מערכת שמע מההגה או בקרת אקלים (שניהם פריטים שאינם כלולים ב-GLA הבסיסית, אבל גם ה-GLX המאובזרת נכנסת תחת תקרת קבוצה 2). למרות שלא נראה ששום דבר עומד להתפרק בשנה-שנתיים הקרובות, הרי שגם שום דבר לא ירחיב את נפשכם. תא הכפפות נפתח ללא ריסון ודלתו קלה ודקה, סוככי השמש עטויים ציפוי שמעלה זיכרונות משנות ה-80 וחלקי פלסטיק שונים משאירים רושם חלול. נקודת האור היחידה היא המושבים. גם הם אומנם עטויי בד פשוט, אבל הם מעוצבים נכון, נוחים ומעניקים תמיכה צידית מפתיעה באיכותה. ניתן למצוא תנוחת נהיגה נוחה בקלות יחסית, אבל לחלק מהבוחנים הסתיר ההגה חלק מלוח המחוונים, וגם מיקום מסך מחשב הדרך והשעון לא אידיאלי, בתוך נקיק צר בחלקה העליון של הקונסולה המרכזית.
אם כבר עסקנו בתלונות לגבי ראות, הרי שיש לנו גם אחת משמעותית יותר – קורה A עבה ושלוחה בזווית שטוחה קדימה, ופוגעת קשות בשדה הראיה בפניות ובכיכרות. ואם לא קדימה, לפחות אחורה – לסוזוקי SX4 אומנם יש חלון אחורי קטן יחסית, אבל זה כמעט ולא מפריע בזכות צמד מראות צד אדירות ממדים. מעניין אם מהנדסים מחטיבת האופנועים של החברה אחראים למראות...
בלי מפתח
ההתנעה נעשית ללא שימוש במפתח – פריט לא נפוץ בקבוצת המחיר הזו, אבל האמת היא שאני מתקשה לראות את היתרון האמיתי שבו, מעבר לאפקט הגאדג'ט. יחידת ההנעה היא אותה אחת שהכרנו בליאנה: 1.6 ל' עם מאה וקצת כוחות סוס, ותיבה אוטומטית עם ארבעה הילוכים (אין אפילו טיפטרוניק, אבל יש מסילה משוננת נוחה). אולם העסק מתנייד בזריזות – התיבה אולי פשוטה אבל יודעת את העבודה, מורידה הילוכים כשצריך ועם יחסי העברה שלא מפילים את המנוע לבורות מהם קשה לו להיחלץ. המנוע מעט רועש – אבל לא מטריד במיוחד – התגובה לדוושה טובה, והסל"ד מטפס בזריזות.
לפי נתונים שקיבלנו מציי רכב, הליאנה היתה בין החסכוניות בקטגוריה, ונראה שהסוזוקי SX4 – המשתמשת כאמור באותו מנוע – ממשיכה את המסורת: בסוף המבחן, שכלל שילוב של שיוט בין עירוני עם קטעים דינאמיים, הראה מחשב הדרך צריכה של 12 ק"מ לליטר. מרשים למדי.
גם המתלים מתיישבים להם בנוחות באמצע הספקטרום, ומספקים את הנוחות הבינונית שנראה שהפכה לסטנדרט הלא-כתוב של תעשיית הרכב. הם לא ממש סופגים את כל חטטי הכביש מעבר לסדקים קלים, אבל מצד שני גם לא מתרסקים או בועטים כאשר הם פוגשים בור עמוק או מכסה ביוב בולט. בכביש הבין-עירוני, היכן שבורות של ממש נדירים, העסק עובד קצת יותר טוב, עם ריסון ראוי של המרכב על גלים ארוכים וספיגה סבירה של רשלנות סלילה מהסוג הנפוץ. ובכלל, השיוט בסוזוקי SX4 נינוח למדי, כשרמת רעשי הרוח והכביש נשארת סבירה.
דווקא בכביש המפותל הסוזוקי SX4 מראה ניצוצות לא צפויים (אולי עדות לגנים האיטלקיים שמתחבאים איפשהו?). אומנם תנוחת הישיבה הגבוהה מגבירה את תחושת הגלגול, אבל המכונית שומרת על הקו ולאחר השהיה קלה, בה היא "מתיישבת" על המתלים, מגיבה בצייתנות להפניית ההגה. יש אפילו מעט משוב מההגה, וכמות נאה של מידע מטפסת דרך השלדה. אפשר אפילו לנצל את המידע הזה למטרות "טובות", כיוון שהשלדה מגיבה היטב להעברות משקל ומהדקת את הקו כאשר מרפים מדוושת הגז או מלטפים את דוושת הבלם – בלי נדנודי מתלים ועיוותי מחאה. את הצד הדינאמי משלימים בלמים בעלי עוצמה טובה ויכולת מינון ליניארית.
עבור אלו שחשובים להם ביצועי המזגן עוד יותר מביצועי המנוע, נציין לסיום כי אומנם מזג האוויר הסתווי לא ממש הצליח לאתגר את בקרת האקלים, אבל היא רועשת כבר מדרגת האוורור האמצעית, ועבדה קשה כדי לספק את הסחורה – למרות הטמפרטורות הנוחות בחוץ.

מקום טוב באמצע
הסוזוקי SX4 היא ממשיכה נאמנה למסורת המשפחתיות של סוזוקי – היא סובלת מעיצוב מוזר, תא הנוסעים שלה פשוט וספרטני ודף הנתונים לא מרשים. אבל היא עושה את העבודה ביעילות, בדיוק כמו הליאנה קודמתה: היא נוחה למדי, מושב הנהג מצוין, הביצועים זריזים וצריכת הדלק טובה. יש לה גם תא מטען גדול ובולט מאחור, ואפילו היכולת הדינאמית מפתיעה.
אלא שלסוזוקי SX4 אין משהו אחד שהיה לליאנה, וסייע לה להימכר במספרים מכובדים – יתרון מחיר. הסוזוקי SX4 זולה במעט מהמתחרות (או יותר מאובזרת), אולם ההפרש לא משמעותי כבעבר. וכאשר באותו מחיר כמעט ניתן לקבל מכוניות שמציגות עדיפות ניכרת (בעיקר בסעיף המרווח, האיכות והתחושה בתא הנוסעים), מבלי לסבול מחסרון בולט כלשהו, קשה למצוא הצדקה לרכישתה.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות