חלפה רק שנה וחצי מאז
דהרתי בלפלנד, חבל הארץ המושלג והצפוני באירופה במכונית חשמלית של פורשה.
והנה אני דוהר עמה על מסלול מירוצים יבש ולוהט, הפעם ליד באר שבע, ישראל. פורשה החלה לשווק את הדגם החשמלי,
פורשה טייקאן, באפריל 2020, וכעת מושק דגם זה בגרסת הנעה אחורית בלבד. והנעה אחורית זו תמיד סיבה למסיבה. וכן, גם המחיר נמוך יותר.
בין שם לכאן
עד כה שווקה
פורשה טייקאן עם הנעה כפולה המבוססת על שני מנועים — אחד מלפנים, אחד מאחור; זה האחורי משודך לתיבה אוטומטית עם שני הילוכים ולדיפרנציאל מוגבל החלקה.
אותה טייקאן הוצעה בשלוש גרסאות בין 530 ל־625 כ"ס (עד 761 כ"ס באוברבוסט), טווח עד 450 ק"מ, ובמחירים שנעו בין 875,0000 שקלים ל־1.6 מיליון שקלים.
צילום: איתן קג'יה, רועי רוזן
והנה היא כאן כעת, גרסת הכניסה ובשתי מהדורות: 326 כ"ס ברצף, 408 כ"ס באוברבוסט עם סוללות 79.2 קוט"ש, לטווח של 431 ק"מ; 380 כ"ס ברצף, 476 כ"ס באוברבוסט עם סוללות 93.4 קוט"ש, לטווח של 484 ק"מ.
לגרסה זו תיבה אוטומטית עם 2 הילוכים, ההנעה אחורית, משך ההאצה ל־100 קמ"ש בשתי רמות ההספק הוא 5.4 שניות, המהירות המרבית 230 קמ"ש. המחיר: החל ב־650,000 שקלים*.
המפגש החגיגי־אך־מצומצם החל בשבע בבוקר, בחצר המוסך המרכזי של פורשה בהרצליה הממוקם מול אולם התצוגה המרכזי שלה. מספר חביות קטנות שהפכו לכורסאות ישיבה בצבעי מרטיני או בצביעה הוורודה המיתולוגית עם "חלקי הפרה" שלבשה אחת הקבוצות שהריצה פורשה 917 אי־אז בתחילת הסבנטיז. היו גם שלושה טייקאנים ו־718 אחת, שאמורות לקחת אותנו אל לב האירוע — נהיגה במסלול המירוצים הדרומי, מוטורסיטי, בחשמלית החדשה.
מזלזלת כבר בדרך
כבר בדרך לשם, מיד אחרי שהתוודעתי שוב לממשק המולטימדיה, הקולגה שעמי החליט לתקוף מחלף במהירות שלילה, ואי אפשר היה להתעלם מקלות הביצוע ומהשקט המופתי. זה לא משנה אם אתה אוהב מכוניות רועשות, קלילות או מכוונות עיקולים — הפורשה הזאת יודעת לבצע. ואולי אפילו קצת מזלזלת בקלות הביצוע.
צילום: יצרן
העקיפות בכביש שש, נעשות בתאוצה ברוטלית אך לינארית, גורמות להבין שאולי העתיד החשמלי אינו נורא כלל וכלל; בידוד הרעשים, השקט המוחלט של יחידת הכוח, גם הודות למקדם גרר של 0.22, מערכת השמע הכל־כך איכותית (של BOSE) — כל אלה יגרמו לרבים לרצות להיות בעתיד כבר עכשיו. זו מכונה נהדרת.
הירוק סביב הופך לחום ואנו במסלול. שם ממתין לנו צמד טייקאנים נוסף לנהיגת המסלול וטייקאן נוספת בעמדה רטובה במיוחד, למי שחפצה נפשו בהחלקה סביב קונוסים. את הטייקאן הספקתי להכיר במשך יומיים, בערבות לפלנד המושלגת, גם באגף המשחקים של פורשה — אגף עם משטח קרח. היא הרשימה אותי מאוד אז, ונראה היה לי שהיא תשמור על הרושם הזה גם היום.
ומילה טובה על היבואן. זה לא מובן מאליו לערוך יום התנסות שכזה עם מכוניות שכאלה במקום כזה, עם עדת עיתונאים שוחרת מהירות. אם רכב ייפגע, ההפסד יהיה לא מעט כסף והרבה כאב ראש. שפו על זה, כי כשמגיע, מגיע.
גם הסבתא
שתי טייקאנים על המסלול בכל פעם, כאשר לפניהן ישנו המוביל מטעם, הקובע את הקצב. בתחילה הקצב איטי, לאחר מכן מהיר אם־כי לא מהיר במיוחד. ועדיין, זה קצב מהיר למדי. ואל תטעו, היכולת של הטייקאן פשוט מעולה, והתאוצה שלה פשוט ממכרת.
צילום: איתן קג'יה, רועי רוזן
ככה זה כאשר יש יחידת כוח חשמלית שלא צריכה לבנות את הכוח כמו מנוע בעירה פנימית. ברגע שהדבקתם את הדוושה הימנית לרצפה הכוח מגיע במלואו. מיד. זו תאוצה משכרת. זו תאוצה משקרת.
לטייקאן הבסיסית הזאת יש 326 כ"ס, אבל 408 כ"ס מוצעים באוברבוסט עם בקרת שיגור; מכונית עם מנוע בעירה פנימית, משקל דומה והספק דומה, לא תאיץ כך בחיים. מהלך דוושת הבלימה מעט ספוגי, אבל הבלימה עצמה טובה והמהירות העצומה יורדת כמעט ללא דרמה, לאחת הגיונית לתקיפת עיקול, הגיונית לטייקאן — לא בטוח שלרוב המכוניות הספורטיביות, למרות המשקל. הטייקאן אמנם כבדה מאוד, מעט מעל שני טון, אך מרכז הכובד נמוך מאוד הודות לסוללות היושבות בתחתית המרכב, וכולנו יודעים שמרכז כובד נמוך תורם ליכולת גבוהה ומאפשר לשמור על זוויות גלגול נמוכות. ההיגוי בעל משקל טוב וגם מרכוזו מעולה. ואי אפשר שלא להתרשם.
וכך, וככל שחולפות ההקפות, נעשה ברור יותר ויותר כי היכולת שלה כל־כך מרשימה עד כי אי־אפשר שלא להעריך, מאוד, את המהנדסים של פורשה. זו מכונה בעלת יכולת כל־כך גבוהה, כדי כך שלא חייבים להיות נהג מיומן בכדי לייצר קצב מרשים עמה. ברור שככל שהנהג מיומן יותר הקצב יהיה מהיר יותר, אבל גם סבתא שלכם תוכל לייצר קצב מרשים איתה.
צילום: איתן קג'יה, רועי רוזן
שיחה שקטה
החיסרון העיקרי של הטייקאן במסלול — בדגש על מסלול — היה בזה שאין דרמה. ומה לעשות, על מסלול אני רוצה דרמה. דרמה מהמנוע, דרמה שתתגמל, את הנהג. וכאן? שקט מופתי, יכולת דינמית גבוהה ועם זאת התנהגות בטוחה. זה פונה לרוב הנהגים שאוהבים ספורט מוטורי, מעט פחות לדבילים שמעדיפים את המכונה שלהם קצת פסיכית יותר.
מצד שני, בואו, לפורשה יש די והותר מוצרים סופר־ראויים גם בשביל הסוג השני, זה הרי לא מותג של דגם אחד. אני לדוגמה, הייתי מעדיף על המסלול את 718 GTS על המסלול, למרות שייתכן והקצב עמה יהיה אטי יותר. אבל היי, עם ה־718 לא אוכל לנהל שיחה שקטה ורגועה עם הצלם שלי, שיושב לידי, תוך כדי התגרזנות (יחסית) במסלול.
סופר־מרשימה
טייקאן היא כנראה מכונית היוקרה החשמלית הסדרתית המהנה מכולן. כן, כנראה שעבור רוב הנהגים היא תישא את התואר הזה גם על מסלול המירוצים.
צילום: איתן קג'יה, רועי רוזן
אישית, אותי היא מרשימה הרבה יותר לחיי היומיום. טייקאן מפגינה איכות חיים ברמה הגבוהה ביותר — שקט מופתי, ביצועי־שיא, יכולת־על, וכל זאת מבלי לעייף, בנינוחות רבה, בטח אם רכשתם אותה עם מערכת השמע האיכותית.
המחיר, כ-650,0000 שקלים (כתלות ברמת הגימור), שהוא גבוה לפי כל קנה מידה — בהינתן המקור, והביצוע, והיכולת, נראה איכשהו אפילו סביר. כי בכל זאת, זוהי פורשה, חשמלית, מפוארת, עם ביצועים מרשימים הנעשים בדממה מוחלטת.
צילום: פורשה
