המושג "קופה" הפך פרוץ גם בגלל דגמי פנאי של יצרני יוקרה שהוצגו עם הסיומת הזאת (וביותר ממובן אחד). ב.מ.וו, עם X6 שהוצג בסוף 2007 הייתה חלוצה, והצלחתו הביאה אותה להציג בהמשך את  (2014)  (2017). זו כמובן לא נעלמה מעיני יצרנים אחרים (מרצדס, אודי) שהגיבו בהתאם (GLC/GLE קופה, Q8) 

הדור השני של ב.מ.וו X4 הוצג ב־2018, רק ארבע שנים לאחר השקת הדגם. הסיבה לכך הייתה הכנסתה לשירות של פלטפורמת CLAR החדשה ב־X3 החדש, הבסיס ל־X4. מכיוון ששניהם מיוצרים על אותו פס בארצות הברית היה נכון יותר גם לייצר את הפנאי־קופה על אותה רצפה וגם לא להשאיר אותו מאחור. "רצינו את יתרון הפלטפורמה החדשה והטכנולוגיה שיש בה" אמר לי בז'נבה 2018 מנהל הפרויקט יואכים דונקל, והוסיף: "אנחנו חושבים שהפלח של X4 יגדל".

לקחנו למבחן את גרסת הבנזין (252 כ"ס) לאחר שבחנו את זו עם הדיזל (190 כ"ס; עליה תוכלו לקרוא כאן). 

1619713


בחניה
כבר במבט ראשון, ברור לי שהדגם החדש נאה מקודמו, אבל לטעמי, GLC קופה הוותיק יותר מפגין כי הנוסחה של מרצדס עדיין עדיפה; איכשהו, החלק האחורי ב־X4 עדיין סובל ממראה כבד. 

סביבת הנהג דומה לזו שב־X3 וזו מדגימה עד כמה מהר נעה ב.מ.וו בתחום זה. כמו X3, גם X4 מצויד במהדורה 6 של i-דרייב, וזו נראית מיושנת משהו בהשוואה ל"לייב קוקפיט" הצבעוני בדגמי ב.מ.וו החדשים. עם זאת, המערך הפחות עדכני נוח יותר לתפעול, והמחוונים המוקרנים בעיצוב קלאסי קריאים מהחדשים. למרות היעדר קריסטלים על הפקדים, ההופעה מכובדת והאיכות גבוהה מאוד, וגם אם ברגע הראשון אין תחושת "וואו", לאורך זמן הסידור הזה עדיף בשימוש. עם זאת, שפע האפשרויות למצבי הניהוג מעט מוגזם, וגם הביצוע לרעיון הטוב של לחצן אחד לניתוק מערכות הבטיחות יכול להיות עדיף.

אני לא מתלהב מריפוד העור השחור עם התפרים האדומים ברמת הגימור 'M ליין' "שלנו", שאינו נראה מספיק יוקרתי, אבל מתרשם מתאורת הפנים ומגג הזכוכית הגדול. 

1619711


המושב הספורטיבי נעים ואפשר לכוון את אורך בסיס המושב (ידנית), אך כיוון תמיכות הצד בא במקום אפשרות הקשחת התמיכה לגב, וחבל. הראות לאחור מוגבלת ובאופן מוזר יש רק מצלמה אחת וחיישנים. מאחור מרווח הרגליים טוב אבל מוגבל לראש, והשליטה במערך האקלים טובה.  

תנועה טובה
כוכב המפגש הפעם הוא מנוע הטורבו־בנזין 2.0 ליטר שמייצר בגרסת 30i הנבחנת 252 כ"ס (5200-6200 סל"ד) ו־35.7 קג"מ (1450-4800 סל"ד); זו רצועת כוח מרשימה. יחד עם תיבה אוטומטית 8 הילוכים והנעה כפולה, הכלי הכבד (1.8 טון) מאיץ ל־100 קמ"ש ב־6.3 שניות ומהירותו המרבית היא 240 קמ"ש. 

מדובר בחטיבת כוח נעימה ושילוב המנוע, תגובת המצערת ופעולת התיבה מצוין — והדבר בולט כבר במטרים הראשונים. תגובת התיבה לקיקדאון אינה מיידית אך ב'ספורט' היא מהירה יותר. פעולת יחידת הכוח אינה תזזיתית אלא זורמת, אבל הבנייה הפרוגרסיבית של הכוח והביצועים מחייבים שימת לב, מכיוון שהרכב מגיע בקלות רבה מאוד למהירויות גבוהות מאוד. בסל"ד גבוה נוצר צליל גברי ונעים גם אם לא בולט. צריכת הדלק ביום המבחן עמדה על  7.8 ק"מ/ל', ובשיוט בין־עירוני נרשמו 11 ק"מ/ל'. 

1619714


כאמור, הרכב שנבחן הוא ברמת הגימור 'M ליין', וזו כוללת בין השאר מתלים מוקשחים יחסית. בפועל, נוחות הנסיעה בעיר סבירה במפגש עם מהמורות גדולות, טובה מחוצה לה אך לא מצוינת. עם זאת, התחושה שמעניקים המתלים לנהג היא כי פעולתם איכותית ובשלה. 

אותו כיול מעניק ל־X4 אופי ספורטיבי יותר, והדבר מורגש כבר בפניות הראשונות. הרכינה הראשונית מסגירה את גובהו, אך ההיגוי המהיר (2.5 סיבובים מנעילה לנעילה) מביא לשינוי כיוון נחוש. ולא רק שהתנהלותו של X4 אינה מגושמת למרות ממדיו והוא נכנס נכון לפנייה, תחת "אש" הוא גם יכול לפסוע קלות מאחור באופן מורגש ומהנה, לרוב באופן שאינו מוגזם, והוא גם מוכן להדק את קו הפנייה עם הרפיית מצערת. הבלמים התגלו כשותפים טובים לדבר נהיגה שכזו. 

יש יכולת, יש פרמיה 
ב.מ.וו X4 בגרסת 30i וברמת הגימור 'M ליין' הוא רכב מצוין. גם אם העיצוב לא לגמרי משכנע — הביצוע, היכולת והאופי בהחלט כן. כיאה לרכב המוגדר גם כ"קופה", ובהשוואה ל־X3, מקבלים כאן עיצוב שונה, שימושיות פחותה ותג מחיר גבוה יותר. X4 שנבחן עולה, יחד עם חבילת 'אינוביישן', 444,000 שקלים — סכום לא נמוך, כ־30,000 שקלים יותר מ־X3 מקביל — אבל הוא מעניק חווית נהיגה שונה מזו שמציע הדגם עליו הוא מבוסס. מורכב.    

1619712