הגנבים באים: מה שאירופה הבינה רק עכשיו, ישראל למדה מזמן

במדינות רבות מסבירים כי הפריצה אינה עוד פעולה כוחנית או הזדמנותית, אלא פעילות מתוחכמת הנשענת על ציוד אלקטרוני זמין וזול. הנתונים מצביעים על כך שבחלק מהאזורים יותר ממחצית הגניבות אינן כוללות סימני פריצה כלל - תוצאה ישירה של המעבר למערכות מפתח חכם.

הגניבות מגיעות גם לרכב החשמלי: פער אבטחתי מהותי

גניבות הרכב החשמלי, שהחלו להופיע באירופה בתדירות גבוהה יותר בשנה האחרונה, מדגישות חולשה אחרת: הרכבים השקטים והמקוונים. השקט המוחלט תורם לגנבים לבצע יציאה מהירה מאזורים עירוניים - מבלי לעורר חשד - קל וחומר מחניונים תת קרקעיים שלעתים אין בהם נפש חיה. רוב הדגמים החשמליים מתבססים כמעט באופן גורף על מערכות מפתח חכם, והתקשורת האלחוטית הפכה לנקודת תורפה שקל לנצל אותה.

מעבר לכך, הפער בין ערך הרכב לבין הביקוש לשוק חלפים חשמלי מייצר מוטיבציה פלילית חדשה. סוללות, מערכות טעינה ורכיבי הנעה חשמליים הם מוצרים יקרים שקל לפרק ולמכור. גם התלות במערכות הפעלה מרחוק, אפליקציות שליטה ועדכוני OTA (עדכונים מרחוק) יוצרת משטחי תקיפה חדשים שלא היו קיימים בדור הקודם של כלי רכב.

השילוב הזה, רכב יקר, שקט, מבוסס תוכנה ושבוי במפתח אלחוטי, הפך את הרכב החשמלי למטרה נוחה יותר ממה שציפו היצרנים. חלק הולך וגדל מגניבות הרכב באירופה כולל כיום גם דגמים חשמליים, ולעיתים קרובות ללא כל סימן לפריצה פיזית.

כך תפסנו כנופיות בינלאומיות

בשנת 2024–2025 נרשמה באירופה עלייה מובהקת בגניבות רכב, במיוחד של דגמים חדשים, יוקרתיים, היברידיים וחשמליים. בגרמניה, לדוגמה, דווחו למעלה מ־14 אלף גניבות רכב בשנה אחת, עם נזק מצטבר לחברות הביטוח שנאמד במאות מיליוני אירו. במדינות כמו צרפת ואיטליה המספרים גבוהים אף יותר, והקצב היומי במוקדים העירוניים המרכזיים הגיע לעשרות גניבות ביום. במקביל, ארגוני אכיפה אירופיים זיהו שינוי בדפוס העבירה: מעבר מגניבות מקומיות לפעילות מאורגנת, שמבוססת על ציוד פריצה דיגיטלי, שיטות כמו תקיפות ריילי והזרקת פקודות לרשת התקשורת של הרכב.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך אירעה לפני כמה חודשים - פרשת הכנופיה שפעלה מבריסל. רשויות האכיפה באיטליה, ספרד ובלגיה, בסיוע יורופול ויורוג׳אסט, פירקו רשת פשיעה ממזרח אירופה, רובה דוברת רוסית ומורכבת ברובה מחשודים מולדובים, שנחשדה בגניבת יותר ממאה רכבי יוקרה והיברידיים מאז תחילת 2024, בשווי מוערך של לפחות שלושה מיליון אירו.

חברי החוליה איתרו כלי רכב באירועים יוקרתיים ובאתרי נופש באיטליה וספרד, התקינו עליהם אמצעי מעקב, ולאחר מכן גנבו אותם בצורה די נינוחה. הרכבים הועברו לבלגיה, שם שונו מספרי השלדה, הוחלפו או זויפו לוחות הרישוי והוכנו מסמכי בעלות מזויפים ברמה מקצועית, לפני שנשלחו במכולות דרך נמל אנטוורפן ליעדים מחוץ לאיחוד, בהם גם דובאי.

בפשיטה המשטרתית נתפסו כלי רכב גנובים, ערכות לשכפול מפתחות, ציוד לשיבוש אותות, מכשירים לניטרול מערכות אזעקה ו-GPS, אמצעים לעקיפת משדרי ביטחון וכ-180 אלף אירו במזומן ובמטבעות קריפטוגרפיים. החקירה חשפה דפוס פעולה קבוע: שימוש בציוד אלקטרוני מתקדם, נטרול שיטתי של אמצעי המיגון המקוריים ברכב והישענות על תשתית לוגיסטית.

כאן נכנסת ישראל: מודל מיגון שנולד מתוך צורך

כדי להבין את עומק הפער בין אירופה לישראל, צריך להתבונן במציאות המקומית. בישראל תעשיית המיגון לא נולדה מנוחות טכנולוגית, אלא מהתמודדות עם פשיעה מאורגנת, הברחות לשטחים ושוק חלפים שחור. מערכות קודניות, חסימות CAN (רשת), אימובילייזרים עצמאיים, מערכות איתור ורכיבי מיגון מכניים הפכו כבר מזמן לנורמה, לא ל”תוספת”.

מכורח הנסיבות, והשכונה העוינת שאנחנו נמצאים בה, דו״חות של חברות מיגון בישראל יודעים כבר לפלח היטב את הפרמטרים של משפחות הפשע וכל מי שמעורב בגניבות: סוג הדגם, שעות הפעילות, האמצעים, דרכי המילוט לשטחים, היכן מוסתרים כלי הרכב (בד"כ), נתיבי הבריחה ואיך להכווין את כוחות הסיכול שפועלים בשילוב יחידת אתג"ר.

מנכ״ל פוינטר, אילן גולדשטיין, הדגיש בעבר כי “הגנב המודרני לא מחפש להילחם במנגנון. הוא עוקף אותו”. לדבריו, הגיל והסוג של הרכב קובעים את רמת הסיכון: דגמים חדשים מצוידים במערכות נוחות אך פגיעות, ודגמי 4×4 הפכו יעד מרכזי משום שהם מבוקשים בשוק השחור וניתנים להעברה מהירה לשטחים.

עוד יודעים כיום די בקלות להצביע על מגמות. "שוק גניבות הרכב מגיב בצורה דומה לפופולאריות של הקטגוריות והדגמים ברכבים החדשים. גניבות רכבים חשמליים נמצאות בירידה ואילו גניבות רכבים היברידיים נמצאות בעליה, במקביל למה שקורה בשוק הרכבים החדשים. הירידה בגניבות בדרום ובצפון מוסברת במצב הבטחוני ובנוכחות מוגברת של כוחות צבא ומשטרה לאורך כל שעות היום, בסגרים, כיתורים ובפעילות סמויה וגלויה אשר מקשים על כניסה וחזרה של כנופיות מאורגנות של גנבי רכב".

אירופה מתחילה להגיב

היצרנים האירופיים החלו לתקן פרוטוקולי אבטחה, להטמיע מנגנוני אנטי ריילי ולהגביל פתיחת דלתות ללא קו ראייה. חברות הביטוח מעלות פרמיות ומתנות פוליסות - כמו בישראל - באמצעי מיגון נוספים. הרשויות מצידן, מגבירות מאמץ כנגד רשתות מאוד מושקעות שפועלות על צירים שנעים בין מדינות.

בשורה התחתונה, אם האירופאים ימשיכו להסתמך על מערכת ההגנה של היצרן בלבד, גל הגניבות הנוכחי עלול להפוך למצב קבוע. המודל הישראלי, המבוסס על שכבות מיגון ולא על מנגנון יחיד, עשוי להפוך לדוגמה עבור השוק האירופי, גם אם ההתאמה תדרוש שנים ותפגע בנוחות שאליה הורגלו הצרכנים.