מהירות מופרזת: זה לא נגמר בשלילה - המדינה מוכרת לך את הרכב

מקרה קיצוני נוסף נרשם בכביש 31, שם מדדו שוטרי ימת"א נגב נהג בן 24 ממיתר במהירות של 237 קמ"ש באמצעות מכשיר הדבורה. הנהג נכלא, מעצרו הוארך בבית המשפט, ורכבו הועבר להליך חילוט במסגרת התיק הפלילי. כל זאת כחלק ממבצע אכיפה נרחב ומשותף של אגף התנועה והרלב"ד, המוגדר כמלחמה עיקשת בקטל בכבישים.

במתנ"א מבהירים את הקו התקיף: "כל מי שיסכן את משתמשי הדרך, כל מי שיגרום לסכנה ממשית בכבישים, יפגוש את משטרת ישראל. אגף התנועה יבוא חשבון עם כל עבריין תנועה שמהווה סכנה בדרכים".

מתי באמת מחרימים רכב

הבסיס המשפטי לבקשות חילוט נשען על סעיפים 32 ו-39 לפקודת סדר הדין הפלילי, מסביר לנו עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח וניזיקין. אלה מאפשרים לתפוס ולחלט חפצים ששימשו לביצוע עבירה. עם זאת, בפסק הדין מנחה קבע בית המשפט העליון כי חילוט בעבירות תעבורה אינו אוטומטי ודורש מדיניות אכיפה אחידה, סדורה ושוויונית.

בהתאם לנוהל המשטרתי העדכני, חילוט נשקל במקרים חמורים במיוחד. בדרך בינעירונית, כאשר נהג נתפס במהירות העולה על 200 קמ"ש ובשנתיים האחרונות נרשמה לחובתו עבירת מהירות חריגה נוספת. בדרך עירונית, כאשר המהירות עולה על 150 קמ"ש ובקיים רקע דומה. במצבים אלה מוגדר הרכב ככלי ששימש לביצוע העבירה, והמשטרה רשאית לפעול להחרמתו הקבועה כחלק מהליך פלילי מרתיע.

ומה עם הביטוח

הסיכוי לשרוד תאונה במהירויות של 200 קמ"ש ומעלה נמוך מאוד, אך גם כאשר נהג שורד וגורם נזק כבד לאחרים, מתעוררת שאלה כלכלית לא פשוטה: האם חברת הביטוח חייבת לשלם?

"בפוליסת רכב מסוג מקיף לא קיים מושג של אשם תורם חוזי", אומר לנו עו"ד ורשה. "רשלנות של המבוטח, קיצונית ככל שתהיה, גם אם היא חורגת באופן דרמטי מהתנהגות של מבוטח סביר וכוללת פזיזות, אינה מהווה עילה לפטור את המבטחת מחבות".

לדבריו, העילה היחידה שמאפשרת למבטחת להתנער מתשלום היא הוכחה כי התאונה נגרמה במתכוון. הוכחת יסוד נפשי של כוונה היא משימה מורכבת מאוד בבית המשפט. גם במקרים שבהם נהג מבצע פעולות מסוכנות, כמו בלימה פתאומית או עקיפה אגרסיבית כדי להפחיד נהג אחר, קשה להוכיח שהתכוון לגרום לתאונה עצמה.

גם ביחס לנזקי גוף המצב דומה. המבטחות אינן יכולות להתנער מתשלום פיצוי ליורשי הנהג או להולכי רגל שנפגעו. "נהיגה במהירות מופרזת אינה מוגדרת כפשע בחוק העונשין, שכן העונש עליה אינו עולה על שלוש שנות מאסר. לכן חברות הביטוח אינן יכולות להשתמש בסעיף זה כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי", מסביר ורשה.

השורה התחתונה? המדינה מחדדת את ההרתעה באמצעות פגיעה ישירה בכיס - חילוט ומכירת הרכב - גם כאשר חברות הביטוח ממשיכות לשאת בנטל הפיצוי. עבור נהגים שמעפילים למהירויות קיצוניות של 220 או 230 קמ"ש, הסיכון כבר אינו רק תעבורתי אלא גם כלכלי ומשפטי.