מהירות מופרזת: זה לא נגמר בשלילה - המדינה מוכרת לך את הרכב

המשטרה מעלה הילוך במאבק במהירויות קיצוניות; חילוט ומכירת כלי הרכב יהפכו לכלי הרתעה כלכלי, בזמן שחברות הביטוח עדיין מחויבות לשלם

המאבק בנהיגה במהירות חריגה עובר שלב. לצד מעצרים, פסילות מנהליות והעמדה לדין, משטרת ישראל מקדמת כעת מהלך מחמיר נוסף - חילוט כלי הרכב ששימשו לביצוע העבירה ומכירתם, כשהכסף מועבר לקופת המדינה. היינו, מי שבוחר לנסוע במהירויות קיצוניות עלול לאבד לא רק את רישיונו - אלא גם את המכונית עצמה.

כך למשל נעצר לאחרונה נהג חדש בן 20 מעין מאהל בכביש 6 במהירות של 226 קמ"ש ברכב משופר. הנהג נכלא ורישיונו נפסל מנהלית, ובמקביל פועלת המשטרה להחרמת רכבו. באותו כביש תועד תושב הפזורה בן 24 כשהוא נוהג במהירות של 220 קמ"ש. לאחר בלימת חירום מסוכנת הוא נעצר ורכבו נתפס לצורך חילוט.

מקרה קיצוני נוסף נרשם בכביש 31, שם מדדו שוטרי ימת"א נגב נהג בן 24 ממיתר במהירות של 237 קמ"ש באמצעות מכשיר הדבורה. הנהג נכלא, מעצרו הוארך בבית המשפט, ורכבו הועבר להליך חילוט במסגרת התיק הפלילי. כל זאת כחלק ממבצע אכיפה נרחב ומשותף של אגף התנועה והרלב"ד, המוגדר כמלחמה עיקשת בקטל בכבישים.

במתנ"א מבהירים את הקו התקיף: "כל מי שיסכן את משתמשי הדרך, כל מי שיגרום לסכנה ממשית בכבישים, יפגוש את משטרת ישראל. אגף התנועה יבוא חשבון עם כל עבריין תנועה שמהווה סכנה בדרכים".

1707654-Screenshot 2025-03-24 102745.png

צילום: דוברות משטרת ישראל

מתי באמת מחרימים רכב

הבסיס המשפטי לבקשות חילוט נשען על סעיפים 32 ו-39 לפקודת סדר הדין הפלילי, מסביר לנו עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח וניזיקין. אלה מאפשרים לתפוס ולחלט חפצים ששימשו לביצוע עבירה. עם זאת, בפסק הדין מנחה קבע בית המשפט העליון כי חילוט בעבירות תעבורה אינו אוטומטי ודורש מדיניות אכיפה אחידה, סדורה ושוויונית.

בהתאם לנוהל המשטרתי העדכני, חילוט נשקל במקרים חמורים במיוחד. בדרך בינעירונית, כאשר נהג נתפס במהירות העולה על 200 קמ"ש ובשנתיים האחרונות נרשמה לחובתו עבירת מהירות חריגה נוספת. בדרך עירונית, כאשר המהירות עולה על 150 קמ"ש ובקיים רקע דומה. במצבים אלה מוגדר הרכב ככלי ששימש לביצוע העבירה, והמשטרה רשאית לפעול להחרמתו הקבועה כחלק מהליך פלילי מרתיע.

טויטה קורולה 200 קמ״ש

צילום: משטרת התנועה

ומה עם הביטוח

הסיכוי לשרוד תאונה במהירויות של 200 קמ"ש ומעלה נמוך מאוד, אך גם כאשר נהג שורד וגורם נזק כבד לאחרים, מתעוררת שאלה כלכלית לא פשוטה: האם חברת הביטוח חייבת לשלם?

"בפוליסת רכב מסוג מקיף לא קיים מושג של אשם תורם חוזי", אומר לנו עו"ד ורשה. "רשלנות של המבוטח, קיצונית ככל שתהיה, גם אם היא חורגת באופן דרמטי מהתנהגות של מבוטח סביר וכוללת פזיזות, אינה מהווה עילה לפטור את המבטחת מחבות".

לדבריו, העילה היחידה שמאפשרת למבטחת להתנער מתשלום היא הוכחה כי התאונה נגרמה במתכוון. הוכחת יסוד נפשי של כוונה היא משימה מורכבת מאוד בבית המשפט. גם במקרים שבהם נהג מבצע פעולות מסוכנות, כמו בלימה פתאומית או עקיפה אגרסיבית כדי להפחיד נהג אחר, קשה להוכיח שהתכוון לגרום לתאונה עצמה.

עוד באותו נושא

פוליסת ביטוח ברשות הפלסטינית

סוף לפוליסות הביטוח הזולות מהרשות הפלסטינית?

"התחלתי לנהוג בגיל 10": כבישי הגדה פרוצים - תרבות נהיגה קטלנית מאיימת גם מעבר לקו הירוק

גם ביחס לנזקי גוף המצב דומה. המבטחות אינן יכולות להתנער מתשלום פיצוי ליורשי הנהג או להולכי רגל שנפגעו. "נהיגה במהירות מופרזת אינה מוגדרת כפשע בחוק העונשין, שכן העונש עליה אינו עולה על שלוש שנות מאסר. לכן חברות הביטוח אינן יכולות להשתמש בסעיף זה כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי", מסביר ורשה.

השורה התחתונה? המדינה מחדדת את ההרתעה באמצעות פגיעה ישירה בכיס - חילוט ומכירת הרכב - גם כאשר חברות הביטוח ממשיכות לשאת בנטל הפיצוי. עבור נהגים שמעפילים למהירויות קיצוניות של 220 או 230 קמ"ש, הסיכון כבר אינו רק תעבורתי אלא גם כלכלי ומשפטי.


Cookies icon אתר אוטו משתמש בעוגיות

לידיעתך: באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies ובכלים דומים כדי לספק לך חווית גלישה המותאמת ומבוססת על נתוני הגלישה שלך באתר. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לשימושים אלו על-פי לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.