זינוק חד בזיופי מד הקילומטרים

קרפקס מפעילה מאגר נתונים רחב היקף, המרכז מידע על מיליוני כלי רכב בצפון אמריקה ובאירופה, וכולל רישומי טיפולים, תאונות, קריאות תיקון ונתוני קילומטראז’. כאשר גוף בהיקף כזה מזהה עלייה חדה בזיופים, מדובר באיתות ברור לכך שהבעיה חוצה גבולות ושווקים.

הדיגיטל שמקל על הזיוף

המעבר ללוחות מחוונים דיגיטליים נועד לשפר דיוק ונוחות, אך בפועל הוא יצר פרצה חדשה. כיום ניתן באמצעות מכשור ייעודי המתחבר לשקע ה-OBDII לשכתב את נתוני הזיכרון של ה-EEPROM בתוך שניות, ללא פירוק רכיבים וללא סימנים חיצוניים שיכולים להעיד על מניפולציה.

ברכבי יוקרה וברכבי ליסינג נפוצה שיטה מתקדמת עוד יותר, המכונה Can Filter. מדובר ברכיב שמותקן על רשת התקשורת של הרכב ומיירט את תעבורת הנתונים. התוצאה היא שמד המרחק אינו מתעד את הנסיעה בפועל, בעוד שמד המהירות ומערכות הנהג ממשיכים לפעול כרגיל. הזיוף אינו מתבצע בדיעבד אלא בזמן אמת, ולכן קשה במיוחד לאיתור גם בבדיקות מחשב.

הנזק הכלכלי חוצה יבשות

ההשלכות הכלכליות של התופעה משמעותיות. על פי נתונים שפורסמו לאחרונה במגזין פוליסה, בארצות הברית היקף ההונאה המצטבר הנובע מזיופי מד מרחק מוערך בכ-9.8 מיליארד דולר. כ-2.45 מיליון כלי רכב נמצאו עם קילומטראז’ מזויף, וההפסד הממוצע לרוכש מוערך בכ-4,000 דולר לכל רכב.

באירופה היקף הנזק למשק מוערך ביותר מ-5.3 מיליארד אירו. בבריטניה ובצרפת, לפי ההערכות, רוכשי רכב משומש עלולים לשלם עשרות אחוזים יותר על רכב שמצבו האמיתי רחוק מזה המשתקף בנתונים.

מעבר להיבט הכלכלי, זיוף קילומטראז’ נושא גם סיכון בטיחותי. נתונים לא נכונים משבשים את תזמון הטיפולים, עלולים להביא לדחיית החלפת מכלולים קריטיים, ומשפיעים גם על גובה הפיצוי הביטוחי במקרה של תאונה או אובדן גמור.

גם בישראל הבעיה קיימת

בזירה המקומית ההערכות מדברות על כ-15 אלף כלי רכב שעוברים זיוף מד מרחק מדי שנה. לפי גורמים בענף, רכבי יבוא אישי חשופים במיוחד, בשל פערי מידע בין מאגרי נתונים בחו״ל לבין רישומי הרישוי בישראל. “החור השחור” הזה מקשה על הצלבת נתונים ומקל על חדירת רכבים עם היסטוריה בעייתית לשוק המקומי.

עו״ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח, מציין כי מעבר לחוסר המודעות של צרכנים רבים לעצם האפשרות לזיוף דיגיטלי, קיים גם קושי ראייתי משמעותי. לדבריו, פערים בין רישומי טסטים, בדיקות מחשב או מסמכי מוסך מהווים לרוב אינדיקציה בלבד, ולא הוכחה ישירה לזיוף מכוון. כדי לבסס עבירת מרמה במישור הפלילי יש להראות מי ביצע או הורה על השינוי, שהיה מודע לפער ופעל מתוך כוונת הונאה ולא עקב טעות, החלפת לוח שעונים או תקלה טכנית.

הידוק החבל המשפטי

לצד הקושי הראייתי, המגמה בפסיקה בישראל הולכת ומחמירה. באפריל 2025 חייב בית המשפט לתביעות קטנות בבית שאן סוחר רכב לשלם ללקוח 20,700 שקלים בגין ירידת ערך, תוך דחייה מוחלטת של טענת “אי הידיעה” והדגשת חובת הבדיקה המוגברת החלה על עוסק. בתי דין לממונות קבעו לאחרונה כי זיוף קילומטראז’ מהווה “מקח טעות” המבטל את העסקה ומחייב השבת כספים, בניכוי דמי שימוש.

גם במישור הפלילי נרשמת החמרה, כאשר בתי משפט מחוזיים אינם מסתפקים עוד בקנסות בלבד וגוזרים עונשי מאסר בפועל על הונאה שיטתית. המסר השיפוטי חד וברור: סוחר רכב אינו יכול להסתתר מאחורי סעיפי ויתור או עצימת עיניים, והוא נושא באחריות מלאה לנכונות נתוני הרכב שהוא מוכר.

מה אפשר לעשות?

כדי להתמודד נכון עם חשש לזיוף קילומטראז', צריך לפעול בשיטה ולא באינטואיציה. ראשית, מומלץ לדרוש מראש היסטוריית טיפולים ונתוני טסטים קודמים, ולהצליב בין המספרים בלי להסתפק בהצהרות בעל פה או כל מיני הבטחות שנכתבו על קרח. שנית, לבצע בדיקה אלקטרונית במכון שמחזיק ציוד אבחון מתקדם - ויודע לקרוא נתונים ממספר מחשבי רכב, ולא רק מלוח המחוונים. במקביל, חשוב לבחון אם מצב הרכב תואם את המרחק שהצטבר בשעון, במיוחד בנקודות שחיקה מובהקות כמו הגה, מושב נהג ומתלים. כמו כן, ברכבים מיובאים או כאלה שהיו בליסינג והשכרה, רצוי להשלים בדיקה במאגרי מידע חיצוניים ולהתייחס לאופי השימוש הקודם. ולבסוף, אם מתגלות סתירות, לא לנהל מו״מ על המחיר אלא לעצור את העסקה. זיוף קילומטראז' הוא לא ליקוי קוסמטי אלא פגיעה ישירה בערך, בבטיחות ובאמינות הרכב.