נוסעים פחות בשבת – נהרגים כמעט כרגיל

שלושה מתארי עומס ותאונות

שבוע התעבורה מתחלק לשלושה משטרי דרך המוכתבים לפי ימות השבוע, חגים וערבי חג. 

ימי ראשון שהם ימי חול (לא חגים), הם באופן צפוי הימים העמוסים ביותר בכבישים ובהם מתרחשות בממוצע 24.7 תאונות בכל יום. בין ימי החול האחרים, שני עד חמישי כולל, ממוצע התאונות היומי עומד על כ-23.2 תאונות ליום. בימי שישי וערבי חג, מתחרשת ירידה בעומסי התאונה וירידה ל-19.4 תאונות בכל ערב חג או יום שישי בממוצע. בימי שבת וחג, מספר התאונות יורד באופן משמעותי אף יותר, ל-13.3 תאונות ליום. כל זאת, לאור ירידה של עד 50% ובאזורים מסוימים אף יותר, בנפח התנועה בימי שבת וחג. 

עד כאן הנתונים ברורים וצפויים: ללא נסיעות לעבודה או בית ספר, כאשר חלק נמנע מנסיעה בכלל, העומס יורד וכך גם מספר התאונות. 

תאונות קטלניות

לא כך עם תאונות קטלניות. למרות ירידה חדה בנסועה של כ-50% בימי שבת וחג, בימי שבת וחגים נרשם ממוצע של 1.02 תאונות קטלניות ליום; הממוצע היומי הוא 1.2 – הירידה היא של 15% בלבד. 

לשם השוואה: סך התאונות בשבת נמוך ב-37%. במונחי מדד (ממוצע שנתי = 100): סך התאונות בשבת עומד על 63 בלבד, אבל התאונות הקטלניות עומדות על 85 בשנה. מכאן צריך להפנים בתור נהגים, את המשמעות המעשית של הנתונים האלה לגבי שבתות וחגים.

כלומר: בשבת יורד מאוד היקף התנועה, מספר התאונות יורד אף הוא באופן משמעותי – אבל מספר התאונות הקטלניות כמעט ואינו משתנה.

ובקיצור: הסבירות לכך שתאונה עם נפגעים תהיה לקטלנית בשבת גדולה פי 2(!).

מה קורה בכבישים

הסיבות לכך מגוונות, אבל בעיקר: דפוס הנהיגה הכולל שונה לגמרי. מול הגודש הרב במהלך השבוע, הכבישים פתוחים ומהירויות הנסיעה גדולות באופן משמעותי; מספר הנוסעים ברכב גדל מאוד: קצת יותר מנוסע אחד בממוצע במהלך השבוע, 2-4 נוסעים בשבת; תוואי נסיעה שאינו תמיד מוכר; מבין רוכבי הדו-גלגלי, מספר התאונות בכבישים הבין-עירוניים גדל יחסית, גם עצמיות; 

בשבת ובחג 46% מהתאונות מתרחשות בדרך לא-עירונית, מול 32%–40% ביתר ימות השבוע ורק 32% ביום ראשון. ובתאונות הקטלניות של שבת הנתון חד יותר: 41 מתוך 62 – כשני שלישים – התרחשו בדרך לא-עירונית, ומתוך אלה 32 שלא בצומת. זה הפרופיל הקלאסי של נסיעת פנאי בסופ"ש: כביש פנוי, מהירויות גבוהות, נסיעות ארוכות ומעייפות, רכב עמוס בנוסעים – ואנרגיות התנגשות גדולות בהרבה משל נגיחה בחניה עירונית. בעיר מתרחשות הרבה תאונות קלות; בכביש בין-עירוני פחות תאונות – אבל הן קשות יותר.

מה לקחת מזה להגה?

המשמעות של כל אלה היא כי ההסתברות לתאונה בשבת קטנה יותר, וההסתברות שזו תהיה לקטלנית גדולה בהרבה.

• ראשית, יש להטמיע עובדה זאת – ולנהוג בהתאם 

• יש להתאים מהירות לתנאי הדרך – סוג הדרך, עומס התנועה, חובת שמירת מרחק, מעבר נתיבים

• חשוב לדאוג שלא יהיו הסחות דעת המשפיעות על הנהג, כולל התנהלות הדור הצעיר מאחור

• כמובן שילדים קטנים חייבים להיות במושבי בטיחות או על התקנים אחרים לפי גילם

• חשוב להכין דברים הגורעים מתשומת הלב, כמו ממתקים, מים

• כבישים לא מוכרים בכלל, בוודאי כאלה עם נתיב אחד לכל כיוון וללא גדר הפרדה, חייבים במשנה זהירות בנהיגה בכלל, בהתייחס לעקיפות ולעיקולים בפרט

• הפסקות מנוחה לשתיית מים, מתיחת הגוף חשובות מאוד במסלולים ארוכים, וכדאי להתארגן מראש לקראתם

• לא פחות חשוב: מודעות לכך שיש נהגים שאינם מודעים לבעיות האלה.