נלחמים על כל טיפה: מה יקרה למחירי הדלק?

אם מחשבים את ההשפעה של עלייה של כ-38% במחיר הנפט, מתקבלת עלייה תיאורטית של כ-13% במחיר הדלק לצרכן. בפועל, העלייה בדרך כלל מתונה יותר משום שמחיר הבנזין בישראל נקבע לפי ממוצע מחירי הבנזין באזור אגן הים התיכון בימי המסחר האחרונים של החודש ולא ישירות לפי מחיר הנפט. בהנחה שמחירי האנרגיה ושער הדולר יישארו ברמות הנוכחיות עד סוף החודש, ההערכה היא שמחיר הבנזין בעדכון הקרוב עלול להגיע לטווח של כ-7.60 עד 8.00 שקלים לליטר.

ובעוד על מחירי חבית נפט, לממשלה אין יכולת שליטה ישירה, לממשלה יש אפשרות להתערב במקרים כאלה. בעבר כבר הופחת מס הבלו באופן זמני כאשר מחירי האנרגיה בעולם זינקו, צעד שיכול לצמצם חלק מההתייקרות לצרכן.

אלא שמעבר לשאלה כמה יעלה ליטר בתחנה, המשמעות האמיתית של ההתייקרות מתגלה בתקציב המשפחתי. במשק בית ישראלי טיפוסי עם שתי מכוניות בנזין, עלייה של כ-10% במחיר הדלק – מכ-7.2 לכ-7.92 שקלים לליטר – מתורגמת לעלייה בהוצאה החודשית מכ־1,286 שקלים לכ-1,414 שקלים. מדובר בתוספת של כ-128 שקלים בכל חודש וכ-2,000 שקלים בשנה. עבור נהגים שנוסעים כ־15 אלף קילומטר בשנה לרכב, כפי שמראים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל תדלוק מתחיל להכביד על התקציב המשפחתי – במיוחד בתקופה שבה גם מחירי המזון, החשמל והביטוחים נמצאים במגמת עלייה. לאלו יש להוסיף את ההתייקרויות הנוספות שעליהן משפיעה עלייה במחירי הדלק, אלו שיתווספו לכל מוצר הכולל שינוע והובלה שלו, או אפילו על התעריפים שגובים נותני שירות ניידים. 

במילים אחרות, כל עלייה במחיר הדלק אינה רק מייקרת את הנהיגה – היא גם מגדילה את היתרון הכלכלי של הנעה חשמלית. כאשר מחיר הבנזין מתקרב לשמונה שקלים לליטר ואף יותר, הפער בין רכב בנזין לרכב חשמלי או פלאג־אין כבר אינו רק עניין סביבתי או טכנולוגי, אלא שיקול כלכלי ברור.

גם אם גל ההתייקרות הנוכחי במחירי האנרגיה יתברר כאירוע זמני, תקופות של דלק יקר נוטות להשפיע על החלטות רכישה בשוק הרכב. ככל שהפער בעלויות האנרגיה גדל, כך מתחזקת המוטיבציה של צרכנים ושל חברות ליסינג לעבור לרכבים חשמליים או היברידיים נטענים.

בישראל, שבה הטעינה הביתית יחסית פשוטה ומקטעי הנסיעה היומיים קצרים יחסית, כל עלייה נוספת במחיר הדלק רק מדגישה עד כמה הפער הכלכלי בין בנזין לחשמל הולך ומתרחב.