השרה רגב שומרת על לקוחות היוקרה

על פי ההודעה לתקשורת, "הוראת שעה שפעלה ב-2023-2025 הוכיחה את עצמה כהצלחה, עם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס" ועל פי משרד התחבורה, המשך מתן ההטבה יקל על יבואנים שאינם ישירים. המספרים בשטח מספרים סיפור קצת אחר – בפועל, מתוך מספר כולל של מעט פחות מ-18 אלף כלי רכב, רק כ-1,500 כלי רכב זכו בהטבה הזו, כל השאר המשיכו לשלם מכס כרגיל. מעבר לכך, השינוי בחוק לא יצליח להשוות באופן מלא את תנאי היבוא והמכס שלא משלמים יבואנים ישירים וכן משלמים יבואנים אחרים.

ההרחבה של הוראת השעה, לא צפויה לפטור גורף של כלל היבואנים שאינם יבואנים ישירים ממכס, כמו כל דבר בישראל שקשור בתשלום מכסים ומיסים, הדרך לפטור מלא היא דרך זרועה בקשיים שלא בהכרח כל אחד יכול להתמודד אתם. 

אלעד ברשאן, מומחה למכס, רגולציה ושילוח בינלאומי, מ"מורן קרגו עמילות מכס ושילוח בינלאומי", מסביר כי מבנה המיסוי על רכב בישראל יוצר מציאות מעוותת שבה מכס בשיעור 7% בלבד עלול להתגלגל בפועל ל-15% ואף יותר מעלות הרכב. לדבריו, “על תשלום המכס מתווסף מס קנייה של 83% ומע"מ על כלל הסכום. בנוסף, חלק מהדגמים מחויבים גם ב'מס יוקרה', כך שמכס של 7% על רכב יוקרתי עלול להתנפח לכדי ייקור של עד 20% כשהרכב יוצא מהנמל”.

ברשאן מדגים: “רכב שאמור לעלות כ-200 אלף שקל ליבואן, משלם רק בגין רכיב המכס כ-30 אלף שקל - עוד לפני מס קנייה ומע"מ. בדגמים החייבים גם במס יוקרה, העלות בפועל גבוהה בהרבה”.
לגבי סוגיית הפטור ממכס, מדגיש ברשאן: “חשוב לציין, למשרד התחבורה אין כל סמכות לפטור סחורות ממכס. סמכות זו מצויה אך ורק בידי שר האוצר ובאישור ועדת הכספים. בסמכות משרד התחבורה לטפל בתיקוני חקיקה בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב — לא בצו תעריף המכס”.

ברשאן מתייחס גם ל"הוראת השעה" המוכרת בציבור כקוד הנחה 815, שאפשרה ליבואנים עקיפים לייבא ללא מכס דגמים שיובאו לישראל ביבוא ישיר: “בפועל, רק 1,500 כלי רכב נהנו מהפטור - לעומת כ-1,000 כלי רכב בחודש המיובאים לישראל ביבוא שאינו ישיר. יתר הרכבים המשיכו לשלם מכס מלא. מאחר שיבואנים ישירים מחויבים לדווח למכס רק אחת לחצי שנה, כלי רכב רבים המגיעים בין מועדי הדיווח כלל אינם נהנים מהפטור”.