המכוניות של ארגוני הפשיעה - מוטציה מסוכנת על הכביש

במבצע קודם (30.03.2025) צוין כי תוספת המשקל פוגעת בהיגוי ובלימה, ובמחוז חוף (19.03.2025) דווחה הורדה מהכביש של רכב ממוגן מטעמי "שלום הציבור". ביחידה המרכזית (18.08.2025) הגדירו את תפיסת הרכבים המשוריינים "נדבך מרכזי במאבק בארגוני פשיעה".

לא המספרים, המסר והפוטנציאל

אף שמדובר בעשרות רכבים בלבד, הסכנה אינה נמדדת במספר אלא בהשפעה. כלי ממוגן משנה את חוקי המשחק בכל אירוע אלים או תאונת דרכים. הוא מקשה על המשטרה לבלום או לחסום, מאפשר לעבריינים להימלט מירי תגובה, ומגדיל את הסיכון לציבור סביבם. תוספת המשקל העצומה והפגיעה בתכונות הדינמיות של הרכב מגדילות את הפוטנציאל לאירוע רחב. 

ואכן, גורמים בתעשייה ומערכת האכיפה, מעריכים כי מספר הרכבים המאושרים למיגון בישראל הוכפל בחמש השנים האחרונות. אנשי עסקים ישראלים, קבלנים הפועלים באזורים רגישים ותושבים המאוימים בעקבות פעילותם, כולם יוצרים ביקוש גבוה. עלות מיגון מלאה לרכב פרטי נעה לרוב בין 450 אלף שקל ליותר ממיליון שקל, בהתאם לרמת ההגנה, סוג הרכב וחומרי המיגון.ואולם בנקודה זו, טמון ההבדל המהותי - וגם גורם הסיכון.  

כשעושים את זה נכון, ולא נכון

רכב משוריין תקני כמו BMW i7 Protection מדגים את הפער בין מיגון מוסדר למיגון פיראטי. במקרה של i7, שעלותו כ-700 אלף יורו, המיגון נלקח בחשבון כבר בשלב התכנון: המרכב עשוי פלדות מרוכבות ואלמנטים בליסטיים המשולבים בשלדה, עם זכוכיות מרובדות נגד ירי ונפצים, ותא נוסעים אטום להגנה גם מפני מטעני צד ורסס. הרכב עומד בתקנים מחמירים, כולל רמות VPAM 10 לירי בקני רובה חודר שריון ועמידות בפני הדף. 

חשוב מכך: מבחני יציבות שמוודאים שמערכות הבלימה, ההיגוי והמתלים מותאמים למשקל העודף. יש לו גם צמיגי ראן פלט שבמידה ונוקבו, הנהג עדיין יכול להמשיך במילוט עד מהירות מוגבלת ל-80 קמ"ש. 

מנגד, הסבות מקומיות שמתבצעות לעיתים בשירות העולם הפלילי עושות שימוש בלוחות פלדה כבדים המולחמים בתוך הדלתות (ראו בתמונה) בשיטת פלסטר, זכוכית עבה ללא בדיקות בליסטיות, ופגיעה מהותית במבנה הרכב ובמערכות הבטיחות. התוצאה היא כלי רכב שמצליחים אולי לעצור ירי מנשקים קלים, אך משלמים בביצועים ובשליטה, ובלי אחריות או תקינה שמבטיחה שהמיגון לא יקרוס בלי שום אזהרה - ויהפוך את הרכב לבלתי נשלט. 

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני תעבורה, אומר למערכת אוטו: "התקנת מיגון לרכב ללא אישור רשות הרישוי נחשבת עבירה על מספר תקנות תעבורה. לפי תקנה 380, כל שינוי מבנה לרבות התקנת “מכשירים מיוחדים” כמו שכבות מיגון בליסטיות מחייב היתר בכתב ורישום ברישיון הרכב. נהיגה או החזקה של רכב ממוגן שלא נרשם כחוק מהווה עבירה נוספת לפי תקנה 382". 

בנוסף, הוא אומר לנו, "מדובר על הפרת תקנה תקנה 306 לתקנות התעבורה שקובעת איסור על נהיגה ברכב לא תקין. לצד זאת, המשטרה הגישה בעבר כתב אישום שכלל גם עבירה של נהיגה ברכב שעלול לסכן משתמשי דרך (תקנה 308) שקובעת כי לא ינהג אדם ברכב שנמצא במצב העלול לסכן את הנוהג, את הנוסעים או כל משתמש אחר בדרך". 

המקרה המוזר של טסלה סייברטראק

טסלה סייברטראק הפך בישראל למקרה מבחן יוצא דופן. עם הגעת דגמים ראשונים ביבוא אישי ביולי 24', הונחו מכוני הרישוי שלא לאשר רישיון רכב, בין היתר בעקבות הצהרות היצרן על עמידות לירי שממקמות את הרכב על התפר שבין מוצר צרכני לרכב ממוגן - תחום שנמצא תחת רגולציה ביטחונית הדוקה כאמור. 

לפי הצהרות היצרן, הוא מיוצר על תרכובת מפלדת אל-חלד מסוג 30X עם גוף שמיועד להציע עמידות בפני ירי סטנדרטי, ובמהלך חשיפתו נאמר כי אכן כך הדברים. במקביל לפרסומים הללו, מומחים בתחום הבטיחותי והתעשייתי הזהירו: אין ראייה לכך שהרכב עומד בתקני מיגון רשמיים לרכב ממוגן, ולא נמסר דירוג בליסטי עצמאי שמאשר עמידה בקליברים גבוהים במיוחד או ירי מרובים. 

נכתב כי החברה טוענת שהמרכב עמיד לירי ב-9 מ״מ אך לא מפרטת אישור תקני או הסמכה. מומחים טכנולוגיים בדקו ירי לעבר הרכב וגילו כי בעוד שהגוף החיצוני עמיד לירי אקדח קל, חלונות או חלקים היקפיים נותרו פגיעים יותר. המסקנה: רמת המיגון שלו גבוהה באופן יחסי לרכב אזרחי רגיל, אך לא מתקרבת לרמת מיגון צבאית או רכב ממוגן מיוחד.

לצד זאת, חסר ברכב אישור תקינה אירופית מלא הנדרש לשיווק סדיר בישראל, בעיקר בשל מבנה שלדת הפלדה הקשיח והמורכב מבחינת הגנה על הולכי רגל במקרה תאונה. למרות המגבלות, לא מעט טנדרים של טסלה נרשמו בישראל באפיק של יבוא אישי, מה שממחיש את הפער בין הביקוש לרכב בעל יכולות מיגון מצד אחד, לבין מאבק הרשויות לשמור שהטכנולוגיה הזו לא תגלוש לשימושים המסכנים את הציבור. 

ייתכן שבעתיד, עם השגת רישוי לרכב מסחרי, טסלה תוכל לשווק בישראל את הסייברטראק בצורה סדירה. 

מגושם ומסוכן

בסופו של דבר, זו תופעה שאמנם עדיין בחיתוליה, אולם ההתרחבות של מיגון פיראטי בישראל לא נשארת בתוך עולם הפשיעה. היא משנה את רמת הסיכון על הכביש ויוצרת מציאות שבה רכב שנראה תמים לחלוטין מסתיר כשלים חמורים. מי שנוסע לידו לא יודע, לא מזהה, ולא יכול להתכונן. הסיכון האמיתי הוא לא רק לאירוע ירי, אלא לתאונה שיכולה להתרחש משום שהרכב אינו כשיר. בסביבה הזו, הנפגעים הראשונים הם לא עבריינים, אלא הנהגים שנוסעים לידם.