74 מיליון רכבים “חשמליים”? המספר שמטעה את כולם

לא כל “חשמלי” הוא באמת חשמלי

שלא במפתיע, וכפי שלעתים נוצרת אי הבנה גם בישראל, המספר הכולל של 74 מיליון רכבים אינו מתייחס רק למכוניות חשמליות מלאות. הוא כולל גם היברידיות נטענות ורכבים עם מאריך טווח, כלומר כאלה שמשלבים מנוע בעירה פנימית לצד הנעה חשמלית.

ההבחנה הזו חשובה כי מנוצלת לעתים לרעה על ידי לוביסטים; שימוש כולל במונח "מחושמל" יוצר רושם של דהירה לחשמל, אך בפועל חלק גדול מהצי העולמי עדיין תלוי בדלקים מסורתיים, או פוסיליים. גם בנתוני המכירות של 2025, על אף שכ-70 אחוזים מהרישומים החדשים מיוחסים לרכבים חשמליים מלאים, יתר השוק נשען בעיקר על היברידיות נטענות - פתרון ביניים שמאפשר ליצרנים וללקוחות לגשר על פיגור תשתית ועלויות, כידוע.

הפילוח הגיאוגרפי של הנתונים מאמת את מה שכבר ידענו; סין מחזיקה בכ-44 מיליון רכבים מחושמלים, קרוב ל-60 אחוזים מהצי העולמי כולו. זהו יתרון דרמטי, לא רק במספרים אלא גם בקצב התפתחות, בתמיכה ממשלתית ובשליטה בשרשרת האספקה.

לשם השוואה, ארצות הברית עומדת על כ-7 מיליון רכבים בלבד, וגרמניה, השוק האירופי הגדול ביותר או המשפיע ביותר, עם מעט יותר מ-3 מיליון. באירופה כולה, נוספו ב-2025 כ-3 מיליון רכבים מחושמלים חדשים, לאחר שנה קודמת מאוד מהוססת.

המאבק האמיתי עבר שלב

בתוך המציאות הזו, יצרנים סינים, ובראשם חברות כמו BYD, מצמצמים פערים מול טסלה וקבוצות רכב אירופיות גדולות, ואף מתחילים להוביל בתחומים מסוימים של ייצור והפצה. במקביל, יצרנים מערביים נאלצים להתאים אסטרטגיות, לעכב השקעות או למקד מחדש את ההיצע בהתאם לביקוש בפועל. רק בשנתיים האחרונות דיווחנו על פניות פרסה של וולוו, פולקסווגן, מרצדס, פורד וכן הלאה.

כשנוקבים בנתונים, המספר 74 מיליון פחות חשוב ממה שהוא מסתיר. החשמול אכן מתקדם, אבל לא בקו ישר ולא באותה מהירות בכל העולם. במקביל, מוקד הכוח בתעשייה נע מהמערב למזרח. מי שיקבע את הקצב בשנים הקרובות לא יהיה בהכרח מי שמוכר יותר רכבים, אלא מי שולט בטכנולוגיה, בייצור ובעלויות. ובינתיים, לסינים יש יתרון גדול.