אירופה יוצרת קטגוריית “מכוניות חשמליות זולות” — האם המהפכה תתבצע באמת?

התוכנית כוללת השקעות נרחבות במחקר ופיתוח, בעיקר בתחום הסוללות ותשתיות הטעינה, לצד מנגנונים שיחזקו את הייצור המקומי מול תחרות גלובלית. למרות זאת, יצרנים רבים טוענים כי היעדים הנוכחיים אינם ריאליים, במיוחד לנוכח מחירי הייצור הגבוהים והפער הגדול בין כוונות המדיניות לבין קצב התקדמות התשתיות. טיעונים אלה, למעשה מייצרים את הלחץ על האיחוד כדי לדחות את גניזת מנועי הבעירה עוד שנים קדימה.

היבט נוסף שעומד על הפרק הוא הבטיחות. מכוניות קטנות וזולות אמנם עשויות להנגיש את הטכנולוגיה החשמלית, אך הן מעלות שאלות לגבי רמת ההגנה לנוסעים במקרה של תאונה. באירופה כבר עולים קולות הקוראים לוודא כי גם בקטגוריה החדשה יישמרו סטנדרטים מחמירים של מערכות בטיחות אקטיביות ופסיביות, ולא יווצר מצב שבו המחיר הנמוך בא על חשבון ההגנה על הנהגים והמשפחות.

אנחנו לא על המפה

ומה לגבי ישראל? אם ייושם המודל האירופי, הוא עשוי לעניין את השוק המקומי שזקוק לפתרונות עירוניים וזולים (וודאי שפחות מזהמים). עם זאת, ישראל מתמודדת עם אתגרים ייחודיים – החל ממחירי מיסוי גבוהים, דרך פערי תשתית טעינה ועד מגבלות בייבוא רכבים קטנים מאוד שנחשבים פחות מתאימים לתנאי כבישים ובטיחות מקומיים. ייתכן שרק חלק מהדגמים שיפותחו בקטגוריה זו יוכלו להגיע לישראל, וככל הנראה במחיר גבוה יותר מהאירופי בשל המיסוי והעלויות הנלוות. ובמקרה כזה, לא בטוח שתהיה התכנות כלכלית. 

מכל מקום, המהלך האירופי עשוי לסמן כיוון חדש בשוק הרכב, אך הדרך ליישום בפועל רצופה מכשולים – הן מבחינת עלות ובטיחות, והן בנוגע לשאלה אם המדינות החברות יצליחו ליישם את השינויים במהירות הנדרשת.