טסים לאירופה בקיץ? הסכנה שמחכה לכם בכביש

אחת הסכנות הפחות מדוברות נוגעת לקשר בין הנהג לכביש. בכמה מחוזות בצרפת פורסם אודות כבישים שניזוקו בגלל עומס החום, ובחלק מהמקרים הרשויות נאלצו לסגור אותם לתנועה. במחוז מרת-א-מוזל נסגר קטע של כשישה קילומטרים בכביש המחוזי 138, לאחר שטמפרטורת פני הכביש העפילה אל 60 מעלות והשכבה העליונה החלה להתפרק. מקרים דומים דווחו גם במיין-א-לואר ועוד.

כשהאספלט מתחיל להכנע

למרות הכותרות על כבישים “נמסים”, האספלט לא נוזל כמו פלסטיק. התופעה נקראת בצרפתית “רסואז’”, ובעברית אפשר לתאר אותה כהזעה של הכביש. בחום קיצוני, כך מסבירים החוקרים בצרפת, החומר הביטומני שמחזיק את תערובת האספלט עולה אל פני השטח. לדבריהם, מה שנראה מבחוץ כמו כביש שחור ומבריק הוא למעשה שכבה דביקה יותר, חלקלקה יותר ופגיעה יותר.

עבור נהגים זו כבר לא רק בעיית תחזוקה. כביש כזה עלול לאבד אחיזה, להאריך מרחקי בלימה ולגרום לחצץ או לאבנים קטנות להיתלש. ככל שעוברים עליו יותר כלי רכב, הנזק יכול להחמיר. במקרה הטוב זה נגמר בהגבלת מהירות ובפיזור חצץ או חול; במקרה הגרוע יותר הכביש נסגר, והנהגים נשלחים למסלולים עוקפים ומאוד לא סימפטיים מבחינת לוחות הזמנים שלהם.

חומר

לא כל הכבישים מגיבים לחום באותה צורה. כבישים מהירים בנויים בדרך כלל משכבות עבות ויקרות יותר, שמתוכננות לעומסי תנועה גדולים ולשחיקה ממושכת. כבישים מקומיים, לעומת זאת, מקבלים לא פעם פתרונות תקציב. בצרפת דווח כי גם כבישים ששופצו רק לפני שבועות ספורים החלו להתפורר בגל החום, לא בהכרח בגלל עבודה לקויה, אלא בגלל שימוש בציפוי שטח עם חצץ - שיטה זולה "פי חמישה עד שישה מאספלט מלא", כך לדבריהם, אבל רגישה יותר בתנאי קיצון.

הפתרון

כדי לצמצם את הנזק, כמה מחוזות בצרפת חזרו לשיטה ארכאית אבל מאוד אפקטיבית: ריסוס הכביש ב”חלב סיד”, תערובת של סיד כבוי ומים. אחרי הייבוש נוצרת על הכביש מעטפת לבנה דקה, שמחזירה חלק מקרינת השמש במקום לספוג אותה. לפי הדיווחים המקומיים, השיטה יכולה להוריד את טמפרטורת פני הכביש ב-10 מעלות - מה שעשוי להיות הבדל בין לסיים את הסיבוב בכביש או בתעלה.

התוצאה, קצת מתעתעת למי שמתבונן על זה מקרוב; כביש שחור שהופך זמנית ללבן. "הצבע מחזיק בדרך כלל שבוע עד שבועיים", אומרים בצרפת, ואז דוהה בהדרגה והכביש חוזר למראה הרגיל שלו. "זו לא טכנולוגיה חדשה ולא פתרון יקר במיוחד, אלא כלי תחזוקה שמוכר גם מעולמות הבנייה והחקלאות", כך מסבירים.

מה עושים?

אז בקיץ הסכנה לא מגיעה רק מתוך הרכב, מהמנוע, מהצמיגים או מתא נוסעים שאפשר לצלות בתוכו עופות. לפעמים, כפי שמדווח כרגע באירופה, היא מגיעה מהכביש עצמו. ביום חם במיוחד, כביש שנראה לכם שחור מבריק, דביק או מתפורר צריך להדליק נורה אדומה. האטה, שמירת מרחק והימנעות מתמרונים חדים אלה המלצות שכדאי לאמץ.

גם הכביש הישראלי צריך להתקרר

בישראל, חשוב לומר, לא דווח בשנים האחרונות על סגירת כבישים בגלל “הזעת” אספלט בהיקף שנראה כעת באירופה. אבל הסיכון עצמו מוכר היטב למתכנני התחבורה. במסמך “היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים - ענף התחבורה”, שפרסם משרד התחבורה במרץ 2024, נכתב כי התאמת התשתיות לחום מחייבת בין היתר “מדיניות מיוחדת לתכן מבנה כביש” ו”בחירת סוגי ביטומן” לפי אזורי הסלילה השונים בישראל.

במילים אחרות, גם במדינה שבה הנהגים רגילים לקיץ לא סלחני במיוחד, הכביש עצמו צריך להיות עמיד בעומסי חום שהולכים ומחריפים. לתשומת לבם של המחוקקים.