המצלמה הרווחית באיטליה – דוחות ב-3 מיליון אירו ב-10 שבועות בלבד

המצלמה הזאת פועלת בכביש פאולזה (SS415) ליד ספינו ד'אדה שבמחוז קרמונה בכביש דו-מסלולי עם ארבעה נתיבים לכל כיוון בו המהירות המותרת היא 110 קמ"ש. מספר כלי הרכב העוברים בו מדי יום הוא כ-28,000, בתקופה המדוברת כ-2 מיליון מכוניות. 

נתוני החריגה מהמהירות המותרת מדגשים את כל הבעייתיות בסוג אכיפה זה, בוודאי כאשר לומדים על הסיבות להקמתה ולמיקומה. 

דוחות ואחוזים

מתוך 31,900 העבירות, 20,100 היו חריגות של עד 10 קמ"ש בלבד – 63%; כמעט שני-שליש סטו בפחות מ-10% משיעור המהירות המותרת.

אליהם הצטרפו עוד 11,400 נהגים שמהירות הרכב שלהם חרגה בין 10 ל-40 קמ"ש – 36%.

אלה שנהגו ממש מהר הם בשיעור זניח: 315 נהגים חרגו ב-40 קמ"ש ועד 60 קמ"ש, 85 נהגים חרגו ביותר מ-60 קמ"ש. 

כמו בכל מקום בעולם, גם באיטליה הועלו טענות על כך שהמצלמה הוצבה במיקום לא אפקטיבי מבחינת יכולתה לצמצם את מספר התאונות – מתוך הנחה שכך הדברים אכן פועלים – אלא כדי לתת דוחות מיותרים בקטע כביש ישר ולא מסוכן.

ראש העיר של ספינו ד'אדה אמר כי המועצה הצביעה ואישרה הצבת מצלמת מהירות ליד גשר סמוך, בקטע בו המהירות מוגבלת ל-70 קמ"ש ובעבר התרחשו בו מספר תאונות דרכים קשות. מנגד, השלטון במחוז קרמונה הוא שהחליט על המיקום הנוכחי. איגוד הצרכנים איטלקי 'קודאקונס' הקים קול מחאה ודרש להזיז את מיקום המצלמה הנוכחית. 

עניין המדגיש את אווילות המעשה הזה הוא בעובדה שמול המספר הגבוה מאוד של דוחות מהירות לא נרשמה עלייה במספר התאונות בקטע הכביש המדובר. 

בכל אופן, אותה מצלמה חרוצה אחת הכניסה 82% מכלל ההכנסות של כל המצלמות האלקטרוניות בכל פירנצה (19.7 מיליון אירו), וברומא כולה נרשמים בשנה פחות דוחות ממה שעשתה המצלמה הזאת ב-10 שבועות.

העובדה שהאחראים מיקמו את המצלמה בקטע ישר ובטוח ולא במקום שנועדה לו וכי זו כוילה לרישום דוח גם בסטייה ממש קטנה מדגימה כיצד בחסות מושגים כמו 'בטיחות' גם מכניסים כסף לקופה, גם מגלגלים עיניים. כן, גם ואפילו באיטליה.