לאן נעלמה האיכות? חיי המדף הקצרים של הרכב המודרני

למראית עין

עוד לפני הצלילה לנתונים, חשוב להבחין בין איכות הנדסית לבין תחושת איכות. בדברי ההסבר לדו”חות ארגון TÜV, הגוף הגרמני האחראי על בדיקות התקינות התקופתיות למיליוני כלי רכב, מציינים כי חלה עלייה במספר הליקויים הנמצאים בבדיקות, גם במכוניות יחסית צעירות.

לפי הדוח, המבוסס על כ־9.5 מיליון בדיקות תקינות עיקריות שבוצעו בין יולי 2024 ליוני 2025, כ־21.5% מכלי הרכב לא עברו את הבדיקה הראשונה ונדרשו לתיקון. מדובר ברמת הכשלים הגבוהה ביותר בתשע השנים האחרונות. ב־TÜV מייחסים זאת בעיקר להזדקנות צי הרכב בגרמניה, עם גיל ממוצע של כ־10.6 שנים, שמבטל חלק מהיתרונות הטכניים של המכוניות החדשות.

במקביל מזהירים מומחי הארגון כי הסתמכות על אבזור טכנולוגי בלבד אינה פותרת בעיות הנדסיות בסיסיות שמתגלות בשימוש יומיומי. בפועל, המשמעות היא שרכב עשיר באבזור עלול להיתפס כפחות נעים ופחות מזמין, דווקא משום שהחוויה התפעולית מורכבת ופחות ידידותית למשתמש, וגורמת לתסכול ולבסוף אכזבה מהמוצר.

כל הזמן תקלות

גם הנתונים הכמותיים מחזקים את המגמה. לפי מחקר התלות של J.D. Power לשנת 2025, הבוחן חוויית בעלות לאחר שלוש שנות שימוש, ממוצע התעשייה עמד על 202 בעיות לכל 100 כלי רכב, עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת והרמה הגבוהה ביותר מאז 2009. עיקר העלייה אינו נובע מתקלות במנועים או במערכות הנעה, אלא מבעיות הקשורות למסכים, מערכות מידע ובידור, קישוריות לסמארטפונים וחיישנים שונים.

גם במחקר האיכות הראשונית של J.D. Power, הבוחן את 90 הימים הראשונים לאחר מסירת רכב חדש, קטגוריית המולטימדיה מובילה בפער גדול במספר הדיווחים. לא בגלל כשל מכני חמור, אלא בשל תפעול מסורבל, תגובתיות איטית וחוסר עקביות בין מערכות שונות.

תמונה דומה עולה מנתוני מועדון הרכב הגרמני ADAC. לפי נתוני קריאות החירום לשנת 2024, כמעט מחצית מהמקרים נבעו ממצבר 12 וולט חלש או מתקלות במערכת החשמל. תקלות במנוע או בתיבת הילוכים היוו שיעור נמוך בהרבה. גם כאן, לא מדובר בהתפרקות מכנית, אלא ברגישות יתר של מערכות אלקטרוניות שמספיקה כדי להשבית רכב מודרני לחלוטין.

הרכב הגרמני: עדיין מציב את הרף?

הביקורת החריפה ביותר נשמעת כלפי מותגי פרימיום, ובעיקר גרמניים. לא בשל שיעור כשלים גבוה, אלא בשל כרסום בסטנדרטים שהם עצמם הציבו לאורך עשורים. אאודי, ב.מ.וו ומרצדס בנו את מעמדן על איכות חומרים, הנדסת אנוש מוקפדת ותחושת ליטוש, גם בדגמים בסיסיים.

כאשר אותן יצרניות מבקשות להגדיל נפח מכירות ולהציע דגמי כניסה במחירים נמוכים יותר, הפשרות ניכרות בעיקר בנקודות המגע: חומרים פשוטים יותר, בידוד רעשים פחות מוקפד ומעבר מואץ לפתרונות דיגיטליים במקום פקדים פיזיים. אין בעיה לגבות פרמיה על פרימיום, אך במקרים מסוימים התחושה היא שהפרימיום עצמו בכלל לא בנמצא.

הודאה חריגה לכך נשמעה בתחילת 2025 מצד אוסקר דה סילבה מרטינס, האחראי על תקשורת מוצר וטכנולוגיה באודי, שאמר במהלך אירוע עיתונאים כי “היינו טובים יותר בכל הקשור לאיכות בעבר, אבל נחזור לשם שוב”. הדברים נאמרו בהקשר ישיר לביקורת על איכות החומרים בתאי הנוסעים, והם משמעותיים דווקא משום שהם נותנים תוקף לחוויה שאינה סובייקטיבית בלבד.

רכב שמתוכנן לבעלות קצרה

מעבר לבחירות עיצוביות או איכות גימור, מדובר בשינוי יסודי יותר בתפיסת הפיתוח. לפי ניתוחי שוק בענף הרכב, יותר מ-60% מהמכוניות החדשות במדינות מערביות נמכרות כיום במסגרת ליסינג, מימון תפעולי או מסלולי החזקה קצרים, שבהם הבעלות הממוצעת נעה סביב שלוש עד ארבע שנים. בהתאם לכך, תהליך הפיתוח מתמקד בשנות השימוש הראשונות, עם דגש על עיצוב, טכנולוגיה ורושם ראשוני, ופחות על התנהגות חומרים ותפעול לאחר עשור או שרידות ממושכת.

גם בתעשייה עצמה מתייחסים לכך בגלוי. סנדי מונרו, מהנדס ותיק ומייסד Munro & Associates, חברת ייעוץ אמריקאית המתמחה בניתוח הנדסי ופירוק שיטתי של כלי רכב עבור יצרנים וספקים בכל העולם, ציין כי “המכוניות של היום אינן מתוכננות להחזקה של 15 או 20 שנה כמו בעבר, אלא לאופטימיזציה כלכלית ורגולטורית במחזורי חיים קצרים יותר”. לדבריו, ההשקעה מופנית מאזורים של עמידות ארוכת טווח, לאזורים שמייצרים ערך שיווקי מהיר, גם במחיר של רגישות גבוהה יותר להזדקנות. ובדיוק את זה אנחנו מרגישים בפועל.

החיסכון שלא רואים באולם התצוגה

בצד הוויכוח על מסכים ותפעול, קיימת גם כלכלה של חומרים. ספקי משנה של יצרניות רכב פועלים תחת לחץ מתמשך להפחתת עלויות, ולעיתים החיסכון מתרחש בפרטים שקשה לזהות בתמונות יחצ. בענף ריפודי הפנים מציינים כי קיטון של מילימטר בודד במרווחי חיתוך יכול להסתכם בחיסכון של אחוזים שלמים בקנה מידה תעשייתי, ובמיליוני יורו.

המגמה הזו משתלבת במעבר לחומרים קלים וזולים יותר כחלק מיעדי משקל ורגולציה סביבתית. אימוץ פלסטיקים וחומרים מרוכבים מסייע לעמידה ביעדי זיהום וצריכת אנרגיה, אך לעיתים פוגע בתחושת המוצקות והנוחות. גם מצד היצרנים נשמעת בשנים האחרונות הכרה בכך שחלק מהבחירות הללו פגעו בתחושת האיכות, בעיקר בדגמים המהווים כרטיס כניסה לעולמות היוקרה.

שינוי בהגדרה, לא בהכרח בכשירות

איכות הרכב המודרני אינה מתערערת בשל ליקוי הנדסי, אלא בעקבות הצטברות של החלטות קטנות: יותר תוכנה שנועדה להרשים, פחות חומר גלם לשרידות ממושכת ותכנון שמתאים למחזורי בעלות קצרים. לא מדובר בבעיה בטיחותית, אלא בשינוי בהגדרה של מה נחשב כיום לאיכות, ובעיקר בשאלה למי מיועד הרכב וכמה זמן מצפים ממנו להחזיק מעמד.