השגעון החדש של טראמפ: להביא לאמריקה מכוניות מיקרו יפניות

יצרני הרכב בארצות הברית מזהירים כי כניסת דגמים זולים וקומפקטיים עלולה לערער את מודל המחירים הקיים ולפגוע ברווחיות של סגמנטים עירוניים. מעבר לכך, תקינה מקילה עבור דגמים מיובאים עשויה לייצר תקדים רגולטורי שיעניק יתרון ליצרנים זרים ויפחית את השליטה של היצרניות המקומיות על מבנה השוק.

ומה לגבי ישראל?

הסוגיה הישראלית שונה לחלוטין. דגמי Kei אינם מיובאים לכאן בשל דרישות תקינה מחמירות המבוססות על התקן האירופי, הכוללות מבחני ריסוק מתקדמים ומערכות בטיחות אקטיביות. בנוסף, היבואנים המקומיים אינם רואים כדאיות מסחרית בשיווק מכוניות זעירות שמתומחרות נמוך ושמיועדות בעיקר לצפיפות עירונית קיצונית כמו בטוקיו. אם ארצות הברית תאמץ מסלול תקינה גמיש יותר, הדבר עשוי להצית דיון דומה גם כאן בעתיד, אך נכון לעכשיו מדובר בתרחיש תיאורטי בלבד.

הציבור האמריקאי ותרבות שונה

בניגוד להיגיון שמכיר את צרכי הערים, ארצות הברית עדיין מונעת מתרבות רכב פרברית וגישה לכבישים מהירים ארוכים. מכונית בגודל של Kei עשויה להשתלב בשכונות של ניו יורק או בסן פרנסיסקו, אך אינה תואמת את דפוסי הנהיגה של רוב האזרחים. טראמפ מנסה להציג את היוזמה כפתרון עירוני נקודתי, אך גם תומכיו מודים כי כל שינוי בשוק האמריקאי יהיה איטי ומורכב.