כל מה שצריך לדעת על טעינה מהירה לרכב חשמלי

לצד יתרונות כמו עלויות נסיעות נמוכות יותר, זמינות כוח טובה ומערכת הנעה חלקה ושקטה הרכב החשמלי מחייב את הנהג הישראלי לשנות מעט את אופי השימוש ברכב. טווחי הנסיעה של רכב חשמלי כיום, בוודאי בתחום הקומפקטי והפופולרי יותר בישראל, אינם מצליחים להדביק את טווח הנסיעה של רכב מקביל עם מנוע בעירה פנימית. 

כך יוצא כי בפועל נהג רכב חשמלי ימצא את עצמו נדרש לעצור לטעינה הרבה לפני שנהג מקביל עם רכב "רגיל" יצטרך לעצור לתדלוק. ועל כך יש להוסיף את ההיצע המצומצם יחסית של עמדות טעינה שכאלה וזמן הטעינה הארוך יותר ביחס לזמן התדלוק הקצר.

קחו למשל את מבחן הנסיעה לאילת: כתלות במסלול ובנקודת היציאה נסיעה זו מוערכת בקלות בכ-400 ק"מ מאזור המרכז. קשה לחשוב על רכב פנאי קומפקטי עם מנוע בנזין או מערך היברידי שיזדקק לעצירת תדלוק במרחק שכזה, חלקם אף עשויים להיות מסוגלים לחזור את הדרך בחזרה ללא צורך בתדלוק (ראו את מבחן הטווח שערכנו לג'אקו, למשל). לעומת זאת, קשה לחשוב על רכב פנאי קומפקטי חשמלי שיצלח את הדרך כשהוא עמוס בנוסעים ומטען מבלי להזדקק למילוי מצברים, בוודאי כאשר מעדיפים להימנע מלהגיע לקצה טווח היכולת שלו.

ולכן, במאמר הזה נעסוק בעיקר בפתרון המאפשר שימוש סביר ברכב חשמלי גם בנסיעה לטווחים ארוכים – טעינה מהירה.

מה זו טעינה מהירה? 
בשונה מהטעינה הביתית (AC) בה רוב טעינות הרכב החשמלי מבוצעות במהלך מנוחת הרכב, טעינה מהירה (DC) כשמה היא דרך מהירה בהרבה לטעון את סוללת הרכב החשמלי – לרוב במהלך נסיעה וזאת על מנת להיות מסוגלים להמשיך בדרך. 

טעינה מסוג זה מבוצעת בעמדות טעינה ייעודיות אשר מסוגלות לטעון את סוללת הרכב החשמלי בהספק של 50 ק"ו ומעלה. כיום עמדת הטעינה המהירה ביותר בישראל מסוגלת להספק של כ-350 ק"ו. כאן נציין כי לא רק הספק העמדה משנה – אלא גם יכולת הטעינה המהירה של הרכב החשמלי שלכם משנה, שכן הספק הטעינה המירבי יקבע על ידי הנתון הנמוך מבין השניים.

תקן הטעינה המקובל בישראל הוא CCS האירופאי ומרבית כלי הרכב החשמליים שנמכרו כאן עושים שימוש בשקע זה. עמדת הטעינה המהירה מנצלת שני פינים נוספים להעברת הספק גבוה בהרבה ישירות אל הסוללה באופן שעוקף את המטען הפנימי של הרכב. 

האם טעינה מהירה פוגעת בסוללה?
התשובה הקצרה היא כן, אבל זה לא באמת אמור להטריד אתכם. טעינה מהירה אכן מביאה לשחיקה מהירה יותר של הסוללה אולם בשימוש סביר מדובר בפערים קטנים שאינם משפיעים באופן דרמטי על בריאות הסוללה לאורך זמן. הסיבה לירידה בתפקוד הסוללה נובעת בעיקר מחימום הסוללה והפעלת לחץ על התאים הכימיים. 

עם זאת, גם יצרניות הרכב וגם גופי מחקר שונים מעידים כי בשימוש סביר ומזדמן בעמדות טעינה מהירה – כמו באותה נסיעה לאילת, למשל – ההשפעה ביחס לסוללה שלא נטענה מהר זניחה למדי. זאת ועוד, יצרניות הרכב מנהלות את הטעינה גם כדי לשמר את תקינות הסוללה: במידת הצורך מחשב הניהול יגביל את הספק הטעינה לרמה בטוחה בהתאם לתנאי הסביבה (טמפ', בעיקר). מעבר לכך, כמעט כל רכב חשמלי יגביל את הספק הטעינה ככל שרמת הטעינה מתקרבת ל-100% – לרוב סביב 80% ניתן להבחין בירידת הספק הטעינה. 

כך שככל שמדובר במספר טעינות מזדמנות בשנה ועיקר הטעינה נעשית באמצעות עמדת טעינה ביתית – השימוש בעמדת טעינה מהירה לא אמור להטריד אתכם כלל. 

מתי צריך להיכנס לעמדת טעינה מהירה?
כאמור, לא היינו ממליצים להשתמש בעמדות אלה כדרך קבועה לטעינת הרכב החשמלי – אולם לא היינו חוששים כלל לעצור בעמדה שכזו כאשר נדרש מילוי מהיר באמצע הדרך או אם צצה נסיעה לא צפויה כאשר הרכב לא טעון באופן מספק. היינו ממליצים להתחיל לחשוב על חיפוש עמדת טעינה מהירה כאשר מד הטווח של הרכב מראה על כ-100 ק"מ שנותרו לכל הפחות, וזאת בהתאם למרחק שנותר להשלמת המסע כמובן.

ככלל, עדיף לנסות ולתזמן את ההגעה לעמדת הטעינה כאשר אחוז הטעינה שנותר בסוללה עומד על כ-20%. נתון נמוך מאוד עשוי להשפיע לרעה על קצב מילוי הסוללה, לפחות בתחילת הדרך. בהתאם לדגם היינו ממליצים "להודיע" למכונית באמצעות מערך הניווט של היצרנית כי אתם בדרך לעמדת טעינה מהירה שכן מרבית כלי הרכב החשמליים העדכניים יכינו את הסוללה לשיפור תנאי הטעינה וקיצור משך הטעינה.

כמה זמן זה לוקח?
זה לגמרי תלוי בנתוני הרכב שלכם (קיבולת סוללה, הספק טעינה מירבי), תנאי הסביבה והסוללה  (טמפרטורה בפועל) והספק עמדת הטעינה המהירה. אולם, בהנחה שאתם נוהגים ברכב החשמלי הממוצע ועצרתם בעמדת טעינה מהירה מתאימה צפו לכ-30 דקות בממוצע בשביל לטעון מ-20-80%. לעיתים יותר, לעיתים מעט פחות בהתאם לדגם ולתנאים בפועל. זה בהחלט מספיק זמן בשביל עצירת קפה ושירותים קצרה לכל המשפחה.

כלי רכב חשמליים מתקדמים יותר המסוגלים להספקי טעינה גבוהים במיוחד – יונדאי איוניק 5 או קיה EV6 מסוגלים להספק מירבי של 350 ק"ו, למשל – יכולים לסיים את אותה טעינה בכ-15-20 דקות בלבד. אולם, נתונים אלה קשים להשגה בתנאי אמת ומספר עמדות הטעינה המסוגלות להספקים אלה עדיין מצומצם. 

איך למצוא עמדת טעינה מהירה קרובה ופנויה?
ניתן למצוא עמדות טעינה בעמוד שלנו: מפת עמדות טעינה לרכב חשמלי. נציין כי נכון לכתיבת שורות אלה כמעט כל חברות הטעינה מחייבות רישום מקדים והזנת אמצעי תשלום מראש על מנת להשתמש בעמדות הטעינה. 

החיסרון של השיטה היא העובדה הפשוטה כי כל חברה תציג רק את עמדות הטעינה שלה – וזו לאו דווקא עמדת הטעינה הקרובה או הפנויה.

לשם כך היינו ממליצים על שימוש בשתי אפליקציות חיצוניות אשר מציגות את פרישת רשת עמדות הטעינה של כמעט כל החברות בשוק הישראלי. הראשונה היא אפליקציית cello (סלופארק) אשר במסגרת מיזם של משרד האנרגיה משלבת גם נתוני עמדות טעינה ובחלק מן הרשתות גם נתוני זמן אמת לגבי תקינות וזמינות עמדות. האפליקציה הנוספת היא PlugShare המבוססת על דיווחי משתמשים, כוללת קהילה פעילה אך לרוב חסרה נתוני זמן אמת.

תתחשבו גם באחרים
תחום הטעינה בישראל עדיין נמצא בשלבי פיתוח ראשוניים-יחסית ונרדשת פרישה רחבה יותר על מנת לעמוד בדרישות השוק – במיוחד בשיאי הביקוש. לכן, על מנת להפוך את השימוש ברכב חשמלי לנעים יותר לכולם, נסו להקפיד על כמה כללי נימוס בסיסיים. 

שימו לב שאתם מתחברים לעמדת טעינה המתאימה לרכב שלכם. ככל שבתחנת הטעינה יש עמדות מהירות יותר מהספק הטעינה המירבי של הרכב שלכם השאירו אותן פנויות לכלי רכב המסוגלים לנצל מהירויות טעינה גבוהות יותר. בנוסף, הישארו ליד עמדת הטעינה בדקה-שתיים הראשונות כדי לוודא שהטעינה אכן התחילה ומתקדמת באופן תקין – כך תחסכו לכם ולשאר משתמשי הדרך זמן יקר שעלול להתבזבז על קושי בחיבור. בנוסף, כמעט אף פעם אין סיבה להטעין את הרכב מעבר ל-80% מקיבולת הסוללה – בשלב זה הספק הטעינה יורד באופן משמעותי, זה האזור הפחות בריא לטעינה מהירה וככל הנראה במדינתנו הקטנה זה אומר שיש לכם מספיק טווח כדי להגיע לכל הפחות לעמדת הטעינה הבאה.