יונדאי סונטה היבריד מול טויוטה קאמרי היבריד - מבחן דרכים

עד לפני כמה שנים, הייתה טויוטה המודל לחיקוי של יונדאי, "ככה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים" הם הצהירו בגלוי. והמפגש הזה הוא הביטוי המושלם לאותה שאיפה - משפחתית–גדולה–אמריקאית–היברידית. וזו קטגוריה שאוכלסה בלעדית עד לא מזמן, לפחות בארץ, על ידי טויוטה קאמרי.

 

 

שתי המכוניות מעוצבות באופן שהוא יותר מכובד ומגודל מאשר יפה או אלגנטי. ועדיין, את הרושם בחניה הם יעשו. הסונטה החדשה עולה, בגרסה המאובזרת יותר, כמו הקאמרי ההיברידית הבסיסית, אבל למבחן התייצבה הקאמרי בגרסת XLE המאובזרת יותר, שעולה 15,000 שקלים יותר מהסונטה הבכירה. הקאמרי זוקפת לזכותה תא נוסעים נאה יותר, עם עיצוב דשבורד מתוחכם יותר וצג מגע גדול (התקנה מקומית חדשה) ונאה. תא הנוסעים של הסונטה פשוט יותר למראה, אבל איכות החומרים וההרכבה ביונדאי טובה יותר, והיא מנצחת בנוק–אאוט בתחום האבזור. אהבנו במיוחד את המושבים המאווררים מלפנים - בדגש על אבזור הבטיחות המתקדם.

 

שתי המכוניות מציעות ממדים מכובדים (הסונטה מעט גדולה יותר), כיאה לשוק היעד שלהן, והמרחב הפנימי נדיב בהתאם. אולם בסונטה מושב הנהג בעל טווח כיוון מוגבל לגובה, מה שגורר תנוחת נהיגה גבוהה יחסית - שלא הייתה לטעמם של חלק מהבוחנים, לצד קרבת–יתר לגג לגבוהים. ובכלל, עמדת הנהג בסונטה קצת פחות מרווחת מאשר בקאמרי. מצד שני, המקום לכפות הרגליים במושב האחורי בקאמרי מעט פחות נדיב.

 

תאי המטען בשתי המכוניות מציעים נפח מספק, למרות שחלקו הולאם לטובת הסוללות של המערכת ההיברידית. אך בסונטה הסוללות ממוקמות מתחת לרצפת תא המטען, מה שמשאיר מבנה שימושי יותר, גם אם מעט רדוד, שמצטרף לנתון נפח גדול יותר.

 

צילום: מנהל 

 

אחד ה"קטעים" של מכוניות היברידיות הוא היכולת לצאת מהמקום בדממה כמעט מוחלטת - ושתי המכוניות האלה עושות זאת היטב. נראה שהקאמרי מסוגלת להאיץ קצת יותר על חשמל בלבד - כנראה בזכות מנוע חשמלי חזק יותר - אך הסונטה מסוגלת לשייט על חשמל במהירות גבוהה יותר בזכות העובדה שבין המנוע החשמלי לגלגלים יש תיבת הילוכים.

 

כי כן, בעוד בקאמרי מורכבת המערכת המוכרת של טויוטה, בה מנוע הבנזין מחובר למפצל כוח (בין הגלגלים לגנרטור) והמנוע החשמלי מחובר ישירות לגלגלים, הרי שביונדאי המנוע החשמלי ממוקם בין מנוע הבנזין לתיבת הילוכים פלנטרית בת שישה הילוכים. התוצאה, בשטח, היא תאוצות מעט חזקות יותר בקאמרי, אבל עם התנהגות שמזכירה תיבה רציפה - צליל מנוע גבוה ואחיד, שפחות נעים לאוזן. בכל מקרה, הביצועים בשתיהן, לפחות עם סוללות טעונות, טובים בהחלט. כאשר הסוללה מתרוקנת, לא עניין נפוץ אבל גם לא נדיר במיוחד, הקאמרי נהנית מיתרון הנפח (2.5 ל' מול 2.0 ל') של מנוע הבנזין שלה - ועדיין הביצועים בסונטה מספקים.

 

צילום: מנהל 

 

עניין אותנו לבחון האם לאחת מהתצורות ההיברידיות יש יתרון מוחץ בצריכת הדלק. לצורך העניין עשינו סיבוב עירוני ארוך מהרגיל, מקצה לקצה בגוש דן וחזרה, לפני שיצאנו למבחן הרגיל. בתוך העיר היה לקאמרי יתרון קל בצריכת הדלק, אך עם סיכום המבחן התמונה התהפכה והיתרון עבר לסונטה. אולם בשני המקרים מדובר בפערים קטנים - פחות מ–5% - כך שאי אפשר להצביע על יתרון מובהק לאחת מהן. בכל מקרה, מדובר בצריכת דלק מעולה עבור מכוניות בגודל הזה - כ–14 ק"מ לליטר בפקקים של גוש דן, וכ–16 ק"מ לליטר בכל המבחן.

 

למרות שהשמועה טוענת שהאמריקאים אוהבים את המכוניות שלהן רכות, שתי המכוניות מצוידות בבולמים בעלי מהלך ראשוני נוקשה, ואלה לא מגהצים היטב שיבושים קטנים. אבל מתלי הסונטה רכים יותר בסך הכל; הסונטה מתרסקת יותר מהקאמרי על בורות גדולים, אבל זזה פחות על אספלט גלי, ולכן, בשורה התחתונה, נינוחה ונעימה יותר מהקאמרי - בעיר ומחוץ לה.

 

צילום: מנהל 

 

הקאמרי מפסידה נקודות גם בסעיף הרעשים - פעולת המתלים שלה רועשת יותר, והיא מבודדת פחות טוב רעשי כביש ורוח, אם כי עדיין מדובר על רמת רעש סבירה. בנסיעה איטית המערכת ההיברידית בקאמרי מייצרת מדי פעם יבבה חשמלית שעיצבנה חלק מהבוחנים. ואם נגענו בדברים מעצבנים הנובעים מהמערכת ההיברידית, הרי שאי אפשר להתעלם מהבלמים בסונטה. אלו מציגים מעבר חד ומעצבן מ"בלימה חשמלית" ל"בלימת חיכוך", שמקשה על בלימה מדויקת ומטלטלת את הרכב. בקאמרי המעבר בין סוגי הבלימה מורגש, אבל הרבה פחות דרמטי.

 

ההתייחסות לבלמים שייכת בדרך כלל לפרק הדינאמי, אלא שכאן הוא לא רלוונטי. לא רק כי הלקוח האופייני לא קונה רכב היברידי כזה כדי לתת בגז בסיבובים, אלא משום ששתיהן לא נותנות לנהג שום סיבה לנהוג מהר בכביש מפותל. הן מבהירות - דרך הגה רך ומנותק ונטייה ברורה לתת–היגוי - שזה לא הקטע שלהן, ומבקשות יפה מהנהג שיאט ויחזור לחשוב על צריכת דלק במקום סל"דים.

 

צילום: מנהל 

 

יונדאי סונטה וטויוטה הקאמרי הן אולי לא המשפחתיות–גדולות היפות ביותר, המרווחות ביותר או הדינאמיות ביותר, אבל הן נהנות מהעובדה שהן נמצאות בתת–קטגוריה משלהן בזכות ההנעה ההיברידית, והחיסכון בדלק שהיא מביאה איתה; בעיקר בתוך העיר, כמו שמוכיח המבחן ההשוואתי שערכנו לסונטה מול הסופרב והמאזדה6 (יעלה בקרוב - בינתיים תוכלו למצוא אותו בגיליון 359 של 'אוטו'). ובמשחק הזה, של משפחתית–גדולה–היברידית, המסקנה מהמבחן הזה היא חד–משמעית - התלמיד עלה על רבו. הסונטה נעימה יותר, בעלת תא נוסעים איכותי יותר (גם אם פחות נאה), חסכונית לא פחות ומאובזרת הרבה יותר. יתרון של 15,000 שקלים במחיר הוא כבר הדובדבן שעל הקצפת.

 

צילום: מנהל